מהר"ם שיק על התורה קכא

א"ל תורה היכן היא א"ל אלקים הבין דרכה והוא הלך אצל ים ואמר אין עמדי והלך אצל תהום ואמר אין בי אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה חזר ואמר לפני הקב"ה חפשתי בכל הארץ ולא' מצאתי אמר לו לך אצל בן עמרם וכו' והמאמר צריך ביאור וביותר מה איכפת לי' לשטן בתורה:

אמנם לפי הנ"ל חקר השמן לידע סיבות נתינת התורה וכדי להשיא ולהסית את בני אדם לאמור אצליכם אין סיבה זאת ואין אתם צריכין לה ולזאת סבר שהתורה ניתנה להשלים חסרון בני אדם ולה שם בשלשה אחד בקיצור ימי האדם והוא הולך ומשתנה עליו לפגעים והשני קוצר ידיעתו והג' שהוא בעל תאוה וכל השלשה מחייבים נתינת תורה מן השמים וממילא יהי' לו להסית לאיש או לעם בזמן או במקום הזה או זה אין צריך לזה אבל רוח שקרי בפיו שהרי אנו רואים שהקב"ה יעד ואמר את כל אשר יהי' באחרית הימים עד יום האחרון ושם אמר והבטיח שהשבות אל לבביך ושמעת בקולו לשמור מצותיו וחוקיו ככל אשר צוויתיך ועד"ז אני מפרש לאחר שאמר ויעד הגלות בפ' נצבים ואמר וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה אמר' הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת והיינו כנ"ל אחר שהנסתרות לה' אלקינו וידע ה' כל זאת ואפ"ה צוה את כל זאת א"כ עכ"ח והנגלות היינו מה שגלה לנו בהר סיני וע"י משה נביאו הוא לנו ולבנינו עד עולם שהרי ידע ה' את כל אשר יהיה מעמדינו ומצבינו:

אמנם הוא גופא טעמא בעי והוא מפני שלא ניתנה התורה רק להשלים חסרונינו אלא להרים מעמדינו וכדתנן כל הלומד תורה לשמה וכו' מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים ובזה רצה הקב"ה לזכות וזה שאמר במאמר הנ"ל שהשטן רצה לידע סיבת הנתינה כנ"ל כדי להסית ואמר השי"ת נתתי לארץ וסבר השטן היינו מג' הסיבות או מכח התחלפות וקוצר ימי האדם דהיינו בשם ארץ ואבדון ומות או בקוצר ידיעתו שהוא בשם תהום או ברע תאותו והוא בשם ים וכלם אמרו לא בי הוא ואמרו המופת והראי' שהרי אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה והמקומות שאנו מפוזרים בו כעת ואפ"ה ניתנה והרי ה' לקוות הארץ יביט וידע את זה ועכ"פ כדי להלביש אותנו ברוח קדשו ולהיות קרובים ומקורבים להשי"ת וכמו שאמרו על פסוקים ממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות ומבמות הגיא ואמרו בעירובין שאם אדם משים עצמו כמדבר התורה ניתנה לו במתנה וכיון שניתנו לו במתנה נחלו אל ומשנחלו אל עולה לגדולה ואם מגבי' הקב"ה משפילו והביאור עפ"י הנ"ל דהאדם אינו מבין ויודע כי אם עצמו והעומד ונמשך עמו אבל דבר רחוק ממנו אין אדם רואה להשיג על מכונו וכל דבר רחוק אדם רואה הגדול לקטן וכיון שבררנו שהתורה היא המדבקת אדם בבוראו שיתעלה למעלה למעלה ולזאת היא נעלה בקודש ואין אדם מבין דרכה ורק אלקים הוא יודע והוא הבין דרכה:

והנה דרך קניית החכמה היא ממטה למעלה מתחיל בקטן ועולה מעלה מעלה אמנם דרך הזה אינו משיג רק עניני העוה"ז אבל עניני התורה והנבואה קשה להשיגם על דרך הזה שע"י שכבר נתאהב לו העוה"ז והתורה היא המונעת את האדם מהרבה עניני העוה"ז לכך לא יקרב אל פחת ביתה וכן צריך לזה ימים רבים עד שיקנה זה ובמה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך אמר דהי"ה דהיינו ע"י התורה שאני יתחיל בתורה ויקנה אותה בזה יזכה ארחו בכל הדברים והוא שורש ויסוד לכל הדברים ואם משם יצאו ידיעות שאר עניני העולם וכל פעליו כולם יהיו פרי קודש הלולים כי הכל נמשך למקורו:

באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם במחוקק במשענותם וממדבר מתנה ודרשו חז"ל אין התורה מתקיימת אלא מי שמשים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכל וצריך ביאור מאי ענין זה לכאן ונראה בעזה"י התורה נמשלת לבאר מים חיים שבאר כל שמוסיפין לשאוב ממנו מים ע"י השאיבה ניתוסף ומתרבים מימיו אבל אם מניחין הבאר ואין שואבין ממנו צינורי המקור מתקלקלים ואין שופעים המים והמים עצמו מתעפשים אם אינם נשאבים וכך התורה כל זמן שמוסיפין ללמוד ולעסוק ולחקור ולדרוש בה מתתוסף בו התשוקה והידיעה ונתרחבו צינורי הבינה והדעת ונעשה תורתו זכה וגם בזאת נדמה המשל לבאר מים כשם שבאר מים חיים רובם הם בעמקי הארץ וצריך לחפור ולסלק מהם גושי עפר ואבנים כך התורה צריך לסלק את עניני הארציית ותאוות החומריים ולטרוח לחשוף מים מגבא וכנאמר במשלי אם תחפשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת קדושים תמצא אמנם זה לכל דורות