מהר"ם שיק על התורה קטז

ורקיע דומה לכסא כבוד דחד מנייהו אמנם גם זה אינו אלא כל יחיד ויחיד ה' במדריגה גדולה וראוי לדיבוק אלקי וטעם שה' רואה ללבב ולפום צערא אגרא והראי' ע"ז שהקב"ה נתן לכל יחיד עומר לגלגולת ובזה הראה ה' חשיבות כל יחיד ושמלתו לא בלתה ורגלו לא בצקה ארבעים שנה אפי' מן הרגל הפחות וזה שהשיב הטעייא דכל דשקיל מנייהו מידי שרק מכח מנייהו היינו הם שקולים וחשובים זה לא מסתגי שהי' רגלו בצקה והוא הראי' הנ"ל ונקט הרגל שהוא הפחות שאפי' זאת הי' בהשגחה וא"ש ונחזיר לראשונות שכל יחיד ויחיד מישראל חשוב והם מאמינים ובני מאמינים והקב"ה משגיח על כל יחיד ויחיד וזה הוא לנחמה ולמשיבת הנפש בעתות ובזמנים הקשים והשינויים הנעשים בעולם ואין אדם יודע וה יהי' בסופו ורק בה' יגיל לבינו והוא לנו למגדל עוז ובו ירוץ צדיק וישמח והנה אם נחקור ונשים ליבנו אדרבה השנויים והתהפכות הנעשים בעולם הם הם המעוררים את האדם שעכ"ח יש אלקים המשגיח בארץ דאל"כ כיון שאנו רואין שהעולם התחתון הוא עולם המתהפך והמשתנה והדבר המתהפך והמשתנה אינו יכול להעמיד את עצמו וא"כ ברוב הימים הי' אפשר שיתבטל לגמרי וע"כ ה' הוא אלקים המשגיח ונמוגים ארץ וכל יושביה אנכי תכרתי' עמידי' שלה ע"י עמודי עולם תורה ועבודה וגמ"ח הם המקיימים עליהם אמנם ישראל המאמין אין צריך לראיה ולהתעוררת הנ"ל כבר קבלנו את זאת בתורתינו הקדושה הניתנת לנו וע"י הניסים ונפלאות שעשה ה' לנו וזה אפשר שהם ג"כ מרמזי הציצית דציצית לשון השגחה ולשון חוט וחיבור לה' והכל חד והכנף כתב הרמב"ם במורה ח"א שמורה ג"כ על המכוסה והכנף לפי הפשטות הוא הסוף ובעל תכלית וכוחות כלים וגם לשון כנף טל התעופפת והשינויים הנמהרים וכל אלו הבחינות יש לעולם התחתון ומעשיו הם הבגדים אשר יכסו את האדם ופתיל תכלת הוא הדיבוק אלקי לכסא הכבוד והוא התורה שהוא תכלית הכל וכבר אמר שהשגחת ה' נוכל לידע מב' בחינות אחד מצד השתנות העולם שהוא נקרא בשם כנף והב' מכח התורה והניסים והנפלאות והבחינה ראשונה ניתנה לכל העולם אפי' לשאר אוה"ע אבל הבחינה השני מהתורה וניסים רק לנו ניתנה וזה האמר ועשו להם ודרשו חז"ל אפי' ע"י אחרים גוים יוכלו לקיים הציצית על כנפי והשתנות בגדיהם מזה יוכל ליתן מופת שה' משגיח בעולם בפרטות והעולם מחובר לו אמנם ונתנו על ציצית הכנף שיהי' בחינה יותר עליונה פתיל תכלת מן התורה והניסים ובחינה זו והי' לכם לציצית לכם דייקא כי רק לנו בני ישראל ניתנה וע"י זה וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כי הם חיינו ואורך ימינו ובא לציון גואל בב"א:

[ועפ"י דרך המחבר הקדוש זצלה"ה יתפרש ג"כ פסוקי תהלים קמ"ח הללו את ה' מן הארץ וכו' ההרים וכל גבעות וכו' עץ פרי וכל ארזים וכו' החי' וכל בהמה וכו' מלכי ארץ וכל לעומים וכו' כל המדרגות קא חשיב כפי' המפרשים מדריגת דומם צומח חי מדבר אך כל אלו יהללו את שם ה' כי נשגב שמו בדו רק מצד שהודו על ארץ ושמים היינו מצד הוד חכמת הבריאה פלאי הטבע סידורה והשתנותה אשר נראה על הארץ ושמים. וירם קרן לעמו אולם לעמו הרים קרן בכבוד להתהלל בה' בתהלה לכל חסידיו תהלה המיוחדת לכל חסידיו ורק להני ישראל עם קרובו מצד שהם עם קרובו ועשה נגדם נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים]. פ' קרח ויקח קרח במדרש יש הובא בכתבי מרן חתם סופר זצ"ל שלקח לו האמת וע"ש מה שביאר והנראה בעזה"י הנה באמת יש לתמוה על השגחת ה' על ישראל שאפי' בעת עבדו העגל אפ"ה המן לא סר מהם והענן מקיפם ומים יוצאין מצור חלמיש וכבר העיר זה בעזרא באמרו שם עשו עגל וכו' ואמרו אלה אלקיך וכו' ומכך לא מנעתה מפיהם אמנם היא גופא תקשה איך עשה ככה בעת אשר חטאו ישראל ומרו בו והנראה ליישב ע"ד שפי' הרד"ק בתהלים תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אמר הלא נודע אפי' אם מבטיח אדם לעשות שום דבר אפי' חסד גדול מ"מ כיון שכבר בטח ואמר שיעשה כן שוב כבר חיוב עליו להשלים דבריו והבטחתו וזה מובן בלשון אמת וזה שאמר תתן אמת ליעקב שכיון שכבר הבטיח לאברהם א"כ אפי' ביעקב הי' אמת אמנם אצל אברהם הי' הכל חסד שהבטיח לו על זרעו אחריו וזה תתן אמת ליעקב חסד לאברהם ובזה הי' החסד בכפליים המעשה חסד בעצמו וחסד שני שהבטיח לו כל זה בפרטות שעי"ז אפי' אם ישראל לא יהי' כדא