מהר"ם שיק על התורה קי

פ' נשא במדרש רבה נשא את ראש בני גרשון גם הם הה"ד יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישיו בה וצריך ביאור מה המשך יש לפסוק הזה לפרשה שלנו ונראה בעזה"י הנה מצינו מעלות הרבה בעולם מהם טבעיים ומהם בחיריים הטבעיים. כחכמה גבורה ועושר אם אמנם הם מעלות ויכולין לפעול טובות הרבה מועילים לו וגם לכל יושבי תבל יוכל לפעול לרעיו עמהם טובות מעלות אבל לא קנה אותן מעלות בעצמו כי ה' יתן חכמה ה' מוריש ומעשיר ולו זרוע עם גבורה וא"כ הכל מה' אבל מעלות הבחיריים שבחר הוא בהם וקנה הוא לעצמו מדות טובות ויראת ה' ואהבתו הם קנינו והחילוק בניהם מעלות שניתן לו מטבע אין לו שבח ויקר ואין ראוי להללו ע"ז אבל המעלות שקנה לעצמו ראוי לו ההילול והדר ועד"ז פי' האלשיך בירמי' ט' אל יתהלל חכם בחכמתו גבור בגבורתו עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה' וביאר האלשיך דהכוונה כנ"ל דבמעלות הנ"ל שהם טבעיים אם מחזיק אותם לעצמו (כי הם מה') בוודאי אינו ראוי להללו כי אם בזאת ראוי להתהלל השכל וידוע אותי זה ההילול הוא שלו אם הוא מכיר שה' עושה חסד מש"ט וצדקה כי באלה חפצתי נאם ה' ר"ל מעלות החכמה ועושר וגבורה הם מה' וחפץ בם ה' ולא קנה לעצמו ועכ"פ אם אמנם מדת הנראה היא נתעלית ועשיית המצות היא החביבה מ"מ אינו דומה עושה מצוה בלחוד ואינו עוסק בתורה להבין טעמו וסודי עומקיה לעוסק בתורה ולזאת אם גם כל עוסקי מצוה ושומרי מצותיו הם מסובבים מחסד ה' אבל מצות לימוד התורה הוא החשוב מכולם וזה שאמר שלמה המלך ע"ה במשלי ג' הנ"ל יקרה היא מפנינים היינו דמעלות לימוד התורה הוא מעולה ממעלות עושר וכבוד אבל גם דברים שקנית בבחירתך דהיינו מכל חפציך היינו מעשים טובים שהם חפציך שקנה לעצמו ואינם לו מה' גם הם לא ישוו בה והיינו דקאמר דתלמיד תורה כנגד כולם והראי' ע"ז מבני לוי שהיו גרשון קהת ומררי וגרשון הבכור וגם הי' עוסק בעבודת המשכן ביריעות ויתידות ומיתרים שהם כוללים כל בנין הבית ואפ"ה קהת שהיו עוסקים בעבודת הארון שבו הלוחות והתורה מונחת היו מוקדמין משום מעלות התורה וזה שאמר המדרש דמכאן מוכח דיקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה אפי' עסק המצוה לא ישוה לעסק התורה וכדתנן ותלמוד תורה כנגד כולם אמנם הטעם למה באמת עסק התורה עדיף הלא המצות עיקר ואמרו חז"ל לא המדרש עיקר אלא המעשה ותכלית וסוף כל התורה הוא לשמור ולעשות וכמו שאמר שלמה המלך ע"ה סוף קהלת סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם וביאר בבינה לעתים כי אם הי' התכלית רק ללמוד לא כל אדם זוכה ללמוד ולאו כל מוח סביל דין וכי יהיו אלו בני אדם בלא תכלית ועכ"ח סוף כל דבר הוא את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם ואיך אפשר לומר דתלמיד תורה כנגד כולם אך בהיתר דבר זה נראה דמב' טעמים הלימוד גדול א' דיש ב' מיני שלימות אחד שלימות עצמו והב' שלימות ריעיו ומיודעיו ושלימות כל חביריו ולא נברא האדם רק להשלים עצמו דכשאני לעצמי מה אני ואי אפשר לאדם להאמין בעצמו אוני יחטא ואשם ויהי' תכליתו נפסק וא"כ כל ימיו הוא בספק סכנה ובדאגה גדולה ורק ע"י השלמת חבירו נבטח לו שרגלי חסידיו ישמור דהנה העוסק במצוה מבלי ידיעה שורש הדבר אינו יכול לזכות הרבים אדרבה אפשר שאחרים יקלקלו אותו ורק ע"י התורה יוכל ללמד תועים בינה להשיב רבים מעון ולנער רשעים מן הארץ לדחות דיעות המטעות והאפקורסית וזאת מעלות התורה ועפי"ז נראה מה דקאמר בקידושין דף מ"ם ע"ב דאמרו דר"ט סובר דמעשה עדיף ור"ע סובר דלימוד עדיף נענו כולם דהלימוד גדול שמביא לידי מעשה והקשו מלשון זה עצמו משמע דמעשה דהרי הלימוד חשוב רק מכח המעשה ונראה דהכונה כנ"ל דמעלות הלימוד הוא דיוכל להשיב רבים והיינו דנענו כולם דהלימוד גדול שמביא לידי מעשה דהיינו להשיב רבים, ועוד יש טעם ב' לחשיבות הלימוד דכל המעלות כולם אפשר שיבואו לידי רעה ויש עושר שמור לבעליו לרעתו וכן שאר מעלות מביאים לידי גאות וקילקול המדות לרבות בתאוה וכבוד שהם מוציאין את האדם מעולם אבל אם מחוברים עם המעלות לימוד ועסק התורה המשבר את היצר כמו שאמרו חז"ל בראתי יצר הרע בראתי תבלין כנגדו והפוך בה והפוך בה דכולא בה וכו' נתעלו שאר המעלות ועד"ז אמר בישעי'