מהר"ם שיק על התורה קט

במקומו כמו שנלמד מסדר הדגלים גם זאת נוכל ללמוד גודל הסכנה שיש בזה ושמעתי ממרן הגאון בעל ח"ס זצ"ל שמחנה ישראל הי' בצורת מ"ם בד' רוחות העולם ומחנה לוים שהי' בדרום ומערב וצפון בכל רוח משפחה אחת חונים סביב למשכן אבל בצד מזרח הי' רק משה ואהרן ובניו נתקצר שם המחנה ונעשה דוגמת סמ"ך ולפי עניננו כראה דבא ללמד לן שכל אסיפה כקודיי ומרכזי הוא סכנה ויש חשש ס"מ ורק בזה אופן התיר ה' אם האוהל מועד באמצע שתורת ה' ועבודתו הוא הנקודה והמרכז ומשה ואהרן ובניו ושאר משירת ה' הם סובבים אותו אז הוא טוב ויפה כנוס צדיקים טוב להם וטוב לעולם אבל פיזור רשעים נאה להם ונאה לעולם ונראה שרמז כאן בפ' זו דרך נסיעת האדם בעולמו כל ימי חייו האדם נוסע ממדריגה למדריגה ומפינה לפינה כל איש ואיש לפי מעמדו ומשמרתו ובכל האופנים בכל מעשיו אשר יעשה ואשר ינוע יהי' פנימיות שלו אדוק בה' ולמען שמו יעשה ויהי' בקרבו קדוש אז יצליח בדרכיו ויושמר רגלו מלכד ולא יכשל בעוה"ז אבל גם זאת אפי' בצאתו מעוה"ז ויניח לעולם מנוחה לחיי העולמים גם אז יסע ממדריגה למדריגה כמו שאמרו חז"ל צדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנאמר ילכו מחיל אל חיל וגו' שמעשים טובים ושזכו ושזיכו את הרבים הם יוסיפו מדרגתם לעוה"ב שהרי על ידיהם התאספו ושמרו והרימו דגלם ונס אל ה' וזה נראה לכוון בלשון הקרא בדרך רמז ונסע אוהל מועד בתוך המחנות כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם לאחר שביאר כאן ענין הדגלים אמר דלעולם אם נסע אוהל מועד בתוך המחנות שכל נסיעות ותהליכות האדם יהי' המרכז והפנימיית שלו האוהל מועד היינו תורת ה' ועבודתו אז כאשר יחנו ר"ל אפי' כשכבר יהי' בעולם המנוחה כן יסעו עוד ילכו מחיל אל חיל והטעם כי איש על ידו לדגליהם כי כל אחד פעל על בניו אחיו ושאר אנשים שהם על ידו לדגליהם שיתחברו ויסעו וילכו לדגליהם לפי דגל אבותם וזה נראה שרמז הקרא כאן דרך שאע"ג שיבואו הימים שיתפרדו ישראל איש מעל אחיו וידורו בארבע כנפות הארץ ולא יהי' המשכן אוהל מועד וכליו סמוכים לו בתוך האמצע שלהם וע"י הפיזור יתקשה מעמד הישראל ונסיון שלהם נתגדל מבית וחוץ וע"ז למד השי"ת אותנו שנתחבר על דגל באותות לבית אבותיו בצבע של גווני אבן החושן הנתון על לב כה"ג ואם לא תדעו לך וגו' צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדותיך על משכנות הרועים נלך בדרכי ומנהגי אבותינו ומנהגן של ישראל תורה היא וכולם מיוסדים להשריש אמונה ותורה ועבודה ואז אם יחנו באות דגל של אבותם וילכו בדרכיהם ומנהגיהם אז אפי' מנגד אפי' נהי' מרוחק מבית המקדש ואיש מאת רעהו אפ"ה סביב לאוהל מועד יחנו ויהי' מטרת ה' משמיתם וחז"ל נראה שהשכילו עוד רעיון גדול בענין הקרא מנגד סביב לאוהל מועד יחנו והביאו מליצה שאוה"ב אומרים לישראל שובי שובי השולמית ונעשה ממך שלטונים ודוכסין ואמרו ישראל מה גדולה אתם יכולין ליתן שמא כמחולת המחניים ונראה ביאורו על דרך הנ"ל לישראלים נתן הקב"ה שכל ובינה והם מוכנים יותר לכל עניני מדע משאר אוה"ע שהאוה"ע עצמם מעידים ע"ז ומצד קנאה זו עליהם ג"כ נתרבה שנאה לישראל ומפתים אותם לשוב ולהתחבר עמהם אבל הנסיון יורה לנו ויתערבו בגוים וילדו מעשיהם והגדולה והכבוד נתהפך להם לתקלה ולמכשול ומאבדים ע"י זה עולמם הנצחיי וגם בעוה"ז יש נצחיות לישראל כנאמר אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם וכ"ש שיפה שעה אחת קורת רוח של עוה"ב מכל חיי העוה"ז והנצחיי נמשל למחול שאין לו קץ וקצוות ואמרו חז"ל לעתיד יעשה הקב"ה מחול לצדיקים וגו' וזה כוונת המדרש הנ"ל שאם יראו האוה"ע לישראל דגלים דגלים לבית אבותם וכדלעיל לילך בדרכי אבותינו יאמרו ויפתו אותם שובי שובי השולמית שיש בך כמה מיני שלימות שובי מרעיון זה ואחוז בנו ללמוד מדרכי ונימוסי האוה"ע וחכמות שלהם ואז נעשה ממך דוכסין ושלטונים משיבה ישראל מה גדולה אתה יכול ליתן לנו גדולה שאתה יכול ליתן היא מה ואין לה קיום שמא אתה יכול ליתן לנו כמחולת המחניים שיהי' נצחיות לנו כמו שרמז לן השי"ת שע"י האותות לבית אבותם אפי' אם מנגד יחנו דהיינו אפי ענינים המרוחקים מן מקום המקדש דהיינו עניני גשמיי ועניני העוה"ז גם אלו סביב לאוהל מועד יחנו וגם מאלו יהי' כעשה מצוה ויהי' זכותם נשאר לנצחיי דהיינו סביב כמחול כמבואר לעיל ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן: