מהר"ם שיק על התורה קח

לא עמי אתם שזה סימן לישראל שהקב"ה מענש אותם ואמר זאת והתרה בהם כי זה סימן אהבה וכמו שפי' מרן זצ"ל בעל חתם סופר והי' כאשר דמיתי לעשות להם ר"ל לשון דמי' ולא דיבר והתרה בשם וגו' אבל וזה עצמו שיעד לנו כל הרעות באותו עת עצמו שעדיין היינו טובים ומשה ניסים לנו אע"ג שראה את הרע שיהי' זה עצמו אות שאנחנו בני ה' וכאשר ייסר איש בנו ה' אלקינו מייסרנו והיינו דקאמר במקום אשר יאמר להם לא עמי ומתרה אותם קודם המעשה זה עצמו אות ומזאת עצמו נאמר להוכיח כי אנחנו בני ה' וכאשר ייסר את בנו, וגם נוכיח מזה עוד תכלית אחד שיבואו הימים ונקבצו בני יהודה וישראל יחדיו וישימו להם ראש אחד רק תכלית אחד לעבוד ה' ולשמור תורתו ואז יעלו מן הארץ מן היסורין והעינוי והגלות הוא מופת על העלי' וכשם שנתקיים בנו ואתכם אזרה בגוים וגו' יתקיים אם יהי' נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגו' ולא גלו ישראל לבין אוה"ע אלא להוסיף אליהם גרים ושעל ידיהם יתפרסם אמונה ה' ויהי' ה' אחד ושמו אחד והיינו כי גדול יום יזרעאל שאז כולם יכירו שהגלות הי' רק דוגמת זריעה שיזרע אמונת ה' תוספו מאמינים ויום הזה שיכירו זאת היא גדולה שפסקה ההסתה והיצר ויתרבו אזנים ויגדלו במהרה בימינו אמן. וידבר ה' אל משה וגו' איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאוהל מועד יחנו עי' פרש"י ובמדרש מביא ע"ז הקרא דשובי שובי השולמית אמרו אוה"ע לישראל כשראו בכבודן בהדגלים אמרו שובו שובי לנו ונעשה ממך שלטונים וכו' השיבה כנס"י מה תחזו בשולמית כמחולת המחניים מה כבוד אתם יכולין ליתן שמא אתם יכולין ליתן לנו כמחולת המחניים עיי' לשון המדרש ואמרתי לבאר בעזה"י ונקדים לבאר המדרש בכמה דוכתי אברהם אבינו קרא לביהמ"ק הר כנאמר אשר יאמר היום בהר ה' ראה ויצחק קראו שדה שנאמר ויצא יצחק לשות בשדה ויעקב אבינו קראו בית שנאמר אין זה כי אם בית אלקים ואמר הקב"ה לא כאברהם שקראו הר ולא כיצחק שקראו שדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב ונראה ביאורה התורה והעבודה הוא מקור הבריאה וזה תכלית האדם וזה הוא המקרבו להשי"ת כדשנו חכמים כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו' ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים וראוי לקרא למדרגה הזאת הר ה' דכשם שבהר אדם רואה למרחוק ונעשה קרוב לשמים ככה ע"י העסק התורה וזה אפשר שכיוון במה שאמרו אברהם אבינו קראו הר שזה גורם לבית המקדש דאין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה אבל באמת לא המדרש עיקר ועיקר חשיבות התורה הוא נשמור ולעשות ולאו כ"ע כרשב"י דתורתו אמונתו ואינו מפסיק לתפלה ועיקר הוא עבודה ועבודת קרקע נקרא עבודה כנאמר ועבודה רבה ונאמר ורב תבואות בכח שור ולזאת קרא יצחק לבית המקדש שדה שצריכה לעבודה רבה ולזאת אפי' יצחק לא פטר עצמו מן התפלה ויצא יצחק לשוח בשדה אמנם אבינו יעקב אמר שלא די בתורה ועבודה אלא שכל עניני ביתו וצורכי גופו יהיו מיוסדים על דרכי תורה וכל בני ביתו יהיו כולם ברורים שרק אז יש הבטחה לעמוד בהר ה' ולא ימוטו שאדם חלוש וקל כבוא לידי חטא ולכך צריך שיהי' מסובב מבית ומבחוץ בדרכי ומנהגי אבותינו לו ולבניו וזה הי' תפלת יעקב אבינו והי' ה' לי לאלקים ופרש"י שלא יהי' פסול בזרעי ויחול שמו עלי מתחילה ועד סוף שכל קטן וגדול יהי' הכל שם ה' ואז השי"ת דרכי חסידים ישמור ומובטח שיחול שמו עליו מעתה ועד עולם והיינו מתחלה ועד סוף וזה שאמר מה נורא המקום הזה יראה גדולה צריך למדרגה הזו להשראת השכינה והנבואה וזהירה רבה מן החטא ואין זה כי אם בית אלקים רק כשיהי' כל הבית כל מעשיו ומעשה הסובבים ביתו מיוחדים לשמו ולזה הסכים הקב"ה לא כאברהם שקראו הר דהיינו בגודל לימוד התורה לשמה שנקרא הר כדלעיל ולא כיצחק שקראו שדה הוא מובטח למדרגה ההוא אלא כיעקב לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלקי יעקב וזה גורם השראת השכינה שבית האדם הוא בית ה' וכל המסבבים אותו הם עובדי ה' ולא זו בלבד שביתו יהי' בית ה' אלא כל ישראל יהי' כבית אחד וכל קהל כבית אחד בפ"ע ובמחשבה לענין כלל ישראל צריכין שיהי' כל ישראל בית אחד וזה הראה ולימד ה' את ישראל בהקמת הדגלים שהי' ישראל נוסעים כעין אוהל וחצר מסובב וענן ה' עליהם ואם אמנם מעלה זו שיהי' ישראל בארבע כנפות הארץ אחד כולם אוחזים יחד במדרגה וסדר נכון איש ואיש