מהר"ם שיק על התורה קג

גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה וגו', ונראה בעזה"י ע"ד שאמר בפרקי אבות פ"ג מ"ה רנב"ה אומר המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול ד"א וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עליו עול מלכות ועול ד"א כי מונעים יש המורידים לאדם מעבודת השי"ת אחד יצר לב האדם הרע מנעוריו, והב' טרדתו על פרנסתו, והג' שיעבוד מלכיות והנה הב' המטרידים טרדות הפרנסה ושיעבוד מלכיות נהי שהם מצד אחד מונעים מעשיית המצות ע"י שעליו עול לחזור אחר מזונות ועי"ז ימנע מעשיית המצוות שיש בהם חסרון כיס ויבוא לידי אונאה וגזל וכיוצא בהם אבל מצד אחר אדרבה הטרדה על המזונות מונע האדם מעבירות כנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב שע"י היגיעה משכחת עון ואפשר שיהי' מאושר בעוה"ז וטוב לו לעוה"ב וככה בשיעבוד מלכיות נהי שמצד אחד השיעבוד מלכיות מבטל רצון בוראנו ומונע הרבה מהעבודה מ"מ מצד אחר הוא צריך ומסייע לעבודה שלולי שיעבוד מלכיות ירום לבב בני ישראל כמו שאמרו יאי עניותא לישראל וגו' וכמו שאמרו חז"ל שהשי"ת הראה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים גיהנם ושיעבוד מלכיות לבחור אחד לבניו ובחר בשיעבוד מלכיות וכמו שנא' בפ' בראשית ויגרש ד' את האדם וישם מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים והיינו הרמז עפ"י הנ"ל שקודם גן עדן צריך שיושם את הכרובים הרמז הת"ח הקוראים את העם לעבודת ה' כנאמר בכרובים פורשי כנפים למעלה על הארון וגם הלהט החרב המתהפכת היינו שיעבוד מלכיות כדי לשמור את דרך עץ החיים אמנם כ"ז אם אינו מחזק עצמו לשמור ולעשות ככל התורה אז צריך טרדות מזונות ושיעבוד מלכיות אבל המקבל עליו עול תורה ומחזק עצמו לעבוד עבודת ה' אז אפשר שמעבירין ממנו עול מלכיות ועול ד"א ועד"ז אמר ביהושע רק חזק ואמץ לשמור ולעשות ככל התורה כי אז תצליח ואז תשכיל והיינו כנ"ל שיחזק עצמו ויעשה גדרים וסייגים כדי לחזק עצמו ולהכניע היצר ע"ד שאמרו בפ' אין עומדין ד' דברים צריכין חיזוק וכו' וחד מנייהו תורה וע"י שיחזק עצמו וישמור הגדרים כתורה עצמו ויכניע היצר ועי"ז אז יצליח ויעבירו ממנו עול מלכיות ועול ד"א וגם היגיעה בתורה לא יהי' צריך שיהי' עליו בקושי כדי שיקויים יפה ת"ת עם ד"א שיגיעת שניהם משכחת עון שלא יהי' צריך לשכוח עון ועי"ז ואז תשכיל וזה שאמרו המקבל עליו עול תורה לשמור ולעשות ככל התורה אז מעבירין ממנו עול מלכיות ועול ד"א שאין צריכין לזה כי רק מטעם זה שלח ה' אותם בארץ זה ג"כ כוונת הקרא שהתחלנו בו אם בחוקתי תלכו ופרש"י שתהיו עמלים בתורה ואת מצותי תשמרו היינו גדרים וסייגים כדי שעשיתם אותם וא"כ א"צ להכנעת שיעבוד מלכיות ולא לטרדת מזונות ולכך ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה וגו' ונתתי שלום בארץ וחרב לא תעבור בארצכם וגו' וגם אנו רבותי נקיים דברי התנא לקבל עלינו עול תורה וגו' שלא יהי' חלילה כל הפורק עול תורה נותנין עליו עול מלכיות ועול ד"א בפרט עתה אשר מידת הדין מתוחה בעו"ה על ישראל ואנו צריכין זכויות המגינות עלינו ועד"ז אפשר לפרש ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה וחז"ל הקשו אטו יראה מלתא זוטרתא הוא ותי' אין לגבי' משה מלתא זוטרתי הוא וצריך ביאור. אמנם להנ"ל נראה שאפשר לפרש ע"ד שאמרו גלוי וידוע לפניך שרצונינו לעשות רצונך אלא שיה"ר ושיעבוד מלכיות מעכב וכמו שאמר נמי שהע"ה על אשר אין כעשה פתגם מעשה הרעה מהרה ע"כ ולא לב בני אדם לעשות רע אבל אם האדם רואה בעיניו העונש אז קל לו לעבוד השי"ת ומוטב לו לקבל עול תורה ולהעביר עול מלכיות ובפרט אז כשהיו ישראל במדבר נחש שרף ועקרב ואין לחם ומים אין לשתות בלתי אל המן עינינו וחסדי ה' מבטחינו וכי אז ג"כ קשה היראה הרי המות נגד עיניו וזה שאמר ועתה ישראל היינו עתה במדבר לפי אותה המעמד שאין לכם שום תקומה בדרך הטבע רק בחסדי ה' ואין לחם ושמלה ומים אין לשתות וא"כ יראה מלתא זוטרתי היא וזה אפשר שכוונו אין לגבי' משה מלתא זוטרתי היא וזה ג"כ בזמנינו אשר היראה עלינו מכובד הגליות וסבובני גם סבבוני שונאים המבקשים נפשינו יראה היא מלתא זוטרתי כי חלילה להחזיק את אשר עלל ה' לנו למקרה או טבע ובתוכה נאמר ואם תלכו עמי בקרי אף אני אלך בחמת קרי וגו' חלילה שאסור להחזיק דבר למקרה ולא לטבע כי כל מעשים וכל המקריים הבאים עלינו הם בהשגחה פרטיית כי אין מזל לישראל ואם השי"ת מניחים לפעמים לטבע הוא עצמו עונש ונקרא הסתר פנים וכמו שיעד כאן