מהר"ם שיק תרי"ג מצות חלק ב ד

מצוה שמ"ב שנותנין לכל עיר וכן לכל הקברות חוץ לתחום וזה שנאמר וכו'. נותנין לכל עיר בית הקברות חוץ לתחום זה שנאמר וכו' כצ"ל

שם הרי זה גואל מלווים צ"ל כלוויים

מצוה ש"ס אבל מ"מ אם עבר ועשר מן הבהמה ומן הזרעים הישנים וכו'. האי מן הזרעים נראה שהוא ט"ס דהרי בזרעים אם עשר משנה זו על הישן אפילו בדיעבד אינו מועיל כמ"ש הרמב"ם ובחינוך עצמו לקמן מצוה שצ"ה

שם כדי שלא יאכל במום וכו' צ"ל בלא מום וכו'

מצוה שס"ב שהמצורע שהוא חומר בטומאתו שמטמא באהל וכו' לשון זה לאו דוקא דאינו מטמא באהל עי' בפ"ק דכלים מ"ה וברע"ב שם וכ"כ החינוך לעיל מצוה רס"ג והכונה כאן דמצורע מטמא בביאה וחילוק בין ביאה לאהל עי' ברע"ב הנ"ל

שם מעזרת ישראל ועזרת נשים וכו' תיבות ישראל ועזרת הוא יתר וכצ"ל מעזרת נשים

מצוה שע"ו או בשדה שנחרש קבר בתוכה שאין מטמאין וכו' צ"ל שהן מטמאין

שם ושרגים הוצאים מן האילנות צ"ל היוצאים

מצוה שע"ז ונמצא אחת מהן כשירגה תלחתו כשחירה וכו' כשירה תגלחתו כשירה כצ"ל

שם כמו שאמרנו מצות גילוח יש כאן, זה צ"ע דהרי מבואר בהדיא בב"ק דף קי"ח ע"א דגילוח אין כאן בכה"ג לא מקיים מצות גילוח וכן פסק הרמב"ם

מצוה שפ"ו ציצית שטוה אותה עכו"ם פסולה. צ"ל שתלה אותה עכו"ם

שם מדרשא דסמוכין דליכא היכא וכו' צ"ל היכא דליכא וכו'

מצוה שצ"ו שהי' בה אחד משמנה השמינית וכו' צ"ל בשמינית וגו'

מצוה שצ"ז אפילו היתה כנוסה כשירה צ"ל כנסה כשרה וכו'

מצוה ת' כך מפרש במתני' וכו' צ"ל כדמפרש במתני' וכו'

מצוה ת"כ מי שלא קרא לא הפסיד אלא שלא יוכל לקרותה עם ברכותי' לשון אלא הוא ט"ס ובדפוס ישן דפוס וויניציא ליתא אלא צ"ל ומי שלא קרא לא הפסיד שלא יוכל לקרותה עם ברכותי' וזה כדעת הרמב"ם דכל היום יכול לברך

מצוה תנ"ב לקח כזית מן האבר קודם שבלעו וכו' מן האבר כברייתו ואכלו אעפ"י שנחלק בפיו קודם וכו' כצ"ל

מצוה תס"ד אבל אם (לא) הודחו רובו וכו' תיבת "לא" הוקף רבינו זצ"ל

מצה תע"ז כל המשכונות באתרא דלא וכו' צ"ל כאתרא דלא וגו'

מצוה תפ"ג ואפי' לפסלו וכו' צ"ל ואפילו נפסלו וכו'

מצוה תק"ו מן הפרק של לחי עד הפרק של הגרגרת וכו' צ"ל עד הפיקה של וכו'

שם אי חוששין לזרע האב או לאו וכל שכן יש לו לישאל וכו' לזרע האב או לאו וכיון שכן יש לישראל לומר וכו' כצ"ל

מצוה תק"י לפי שכל עניינים אלו מעטים ההמון וכו' צ"ל מטעים ההמון וכו'

שם ובעד זה הענין שיהי' מפורסם וכו'. צ"ל וכעד זה הענין שהי' מפורסם

מצוה תקי"א עשבים ואבנים והדבק וכו' צ"ל שהרבה

מצוה תקי"ב ועשה השבעות במזיד חייב מלקות. מוסיף מרן ז"ל אם עשה מעשה

מצוה תקמ"ט בציור $ציור בספר$ הקיף את הציור הנדפס וכ' הציור כזה $ציור בספר

$ מצוה תקע"ב הייתי סבור שהמצוה וכו' צ"ל שהמלוה

מצוה תקפ"ז עד בא השמש תשיבנו לו זה כסות יום שאתה מחזירו וכו' צ"ל זה כסות יום וכסות לילה שאתה וכו'

מצוה תקפ"ח ביומו תתן שכרו ושכיר שעות שכיר הלילה גובה וכו' כלה שכירתו ביום גובה כל היום כלה שכירתו בלילה גובה כצ"ל

מצוה תקצ"ט כי דייני למיתבע דוכתא צ"ל למיקבע דוכתא

במצוה תרי"ב ומברך כדרך שמבנך צ"ל כדרך שמברך: