מהר"ם שיק תרי"ג מצות חלק א פב

מה' המינים ולדעת המהרש"א בפסחים ל"ו ע"ב ד"ה מצת סובר דגם מהנך ג' מביא בכורים והפ"י והצל"ח כ' שם דאין מביאים מהם בכורים ובטור או"ח סי' ר"ח כ' דגם בג' מינים אלו נשתבחו בהן א"י א"כ נראה דמביאים מהם עיי' בטו"ז סי' קס"ח סק"ד ובמג"א שם ובסס"י רי"א וצ"ע. מיהו נראה דבלא"ה הרי קיי"ל דאפילו פירות ז' מינים ממקום הגרועים אין מביאים מהם בכורים וכיון דג' מינים אלו הם גרועים מחטים ושעורים המפורשים אפשר דלכ"ע אין ראוי לבכורים אלא שיפון אפשר דעדיף משעורים

ב) והנה בשנת השביעית אינו נוהג מצות בכורים וכ' המנ"ח בשם האוה"ח עה"ת פ' תבא דבשביעית אין מצות בכורים דלא שייך פירות אשר נתת לי והקשה עליו מרש"י דפ' משפטים שפי' בהדיא לכך נסמך אצל שביעית ללמד דגם בשביעית נוהג עיי"ש שפלפל עוד דאפשר דבשביעית פטור דכתיב לאכלה ולא לשריפה ובכורים אם נטמאו בעי' שריפה מיהו הרא"ם כ' דב' נוסחאות יש דבמקצת נוסחאות כ' דלא נוהג בשביעית בכורים ובס' גור ארי' כ' דמ"ש במקצת נוסחאות ברש"י דנוהג בכורים בשביעית הוא ט"ס עיי"ש מטעמים דכ' דלא מיקרי פרי האדמה אשר נתת לי

ולכאורה תליא זה בפלוגתא שהובא לעיל במצוה פ"ד דלדעת הב"י שם דגם פירות השביעית שלו אלא דמ"ע עליו להפקירם וא"כ אין ראיות הגו"א ראי' ועכ"ח דס"ל כמהרי"ט דפירות שביעית הפקירא דמלכא הוא וכבר כתבתי לעיל מזה, מיהו מ"ש המנ"ח די"ל דאינו נוהג בשביעית משום לאכלה ולא לשריפה אינו מוכרח דהרי מן הסתם ביכורים משמרים שלא יהי' מוכשר לקבל טומאה שלא יבא עליהם מים דגם בתרומה אמרי' בפ' לולב הגזול מ"ה אתרוג של תרומה טהורה לא יטול ופסק הרמב"ם כמ"ד משום דמכשירים וצריך לשמר תרומה משום דכתיב משמרת, וביכורים איקרי ג"כ תרומה דכתיב תרומת ידכם דווקא בחלה אמרי' משום דבעי' לאכלה שהרי חלה עכ"ח מכשרת ע"י מים שהרי בעי' מגולגלת

ג) והנה המ"ע הוא מצות הבאת בכורים ומצות קריאת בכורים היא מצוה בפ"ע בפ' תבא וברמב"ם משמע דס"ל כרשב"ם ב"ב דף קל"ו דאפי' אם יש לאדם רק קנין פירות חייב במצות הבאת ביכורים דווקא אם אין לו שום קנין בקרקע כגון אריסין והכחירין דממעטי' מדכתיב אדמתך וכן אפילו אם גדל בשלו אלא שהבריך בשל חבירו בגזילה דראוי לפסול משום מהב"ע הואיל ונשתנו ילפי' אדמתך למעט אבל אם בהיתר מבריך בשל חבירו כיון דעיקר גדולין משלו והטפל בטל לגבי העיקר מקרי אדמתך אבל גזל דהוא ממון של חבירו אפילו הוא טפל מ"מ ממון בממון אינו בטל כדאי' בביצה דף ל"ח ע"ב כן נראה לי להסביר הטעם אבל אם יש לו קנין בקרקע אע"ג דהוא רק ק"פ מ"מ נקרא אדמתו דגם קנין לזמן מקרי שלו וכן פי' הרשב"ם הנ"ל דלכך מביא ואינו קורא משום דכתיב אדמתך והתוס' הקשו עליו כיון דאינו קורא משום דכתיב נחתי לי הה"ד דלא קרי' נמי אדמתך ונראה דהרשב"ם סובר כמ"ש מרן בעחת"ס בחו"מ סי' קל"א דווקא על האדמה אשר נתת לי בעי' שיהי' כמו שנתן הקב"ה לנו את הארץ קנין הגוף וק"פ אבל היכא דלא קאי על הקב"ה אלא דכתיב לך או לכם כמו באתרוג אפילו יש לו רק קנין לזמן מקרי לכם והה"ד דמקרי אדמתך וכן נראה מבואר במכילתא המובא בילקוט פ' זו דממעט גרים ועבדים מאשר נתן לך ה' והיינו מקריאה דהרי תנן בפ"ק דבכורים דגר מביא ועכ"ח בקנה שדה אפ"ה ממעטי' מנתן לך ה' דווקא אבל מאדמתך אינו ממועט ומקרי אדמתך אע"ג דאין לו אלא ק"פ

ד) והנה נשים כ' החינוך דאין המצוה נוהג בהם וכבר תמה בהגהת מל"מ עליו דהא תנן דאשה מביאה ואינה קורא מדאיצטרך במכילתא למעט נשים מקריאה דכתיב אשר נתן לך מוכח דמצות הבאה איכא ובגליון מצות השם כתבתי דהחינוך ס"ל דהוי מעשהז"ג כיון דאינו נוהג אלא מעצרת עד החג וכעת ראיתי שכבר האריך בזה בטו"א במגילה דף כ' והובא במנ"ח והקשה עליו דמ"מ הא תנן דאשה מביאה וצ"ל דזה מדרבנן א"כ קשה מאי דמקשי' בברכות דף כ' ע"ב דכל מ"ע שהז"ג לחייבי נשים מדרבנן ונראה דהרי קשה עוד אי מביאה מדרבנן א"כ קשה הא אמרי' בב"ב דף פ"א דיש לחוש דלמא מפקי מתרומות ומעשרות ולענ"ד לדידן דקיי"ל כר"ש דנשים סומכות רשות וכ' המפרשים וכן כ' הר"ן בר"פ הישן אפילו מצוה איכא ומברכות עליהן וכיון דאיכא מצוה אלא שאינה כמצווה ועושה א"כ חל עליהם שם בכורים מה"ת ולא הוי חולין בעזרה כיון דרשות הוא וגם פטורים מתרומות ומעשרות ולכך היא מביאה אלא שאינה רשאי לקרות כדאמרי' בב"ב משום דמחזי כשיקרא דכתיב אשר נתן לך כדכתיב במכילתא הנ"ל דלנשים לא ניתן הארץ

ה) החינוך כ' דנוהג בפירות א"י וסוריא ועבר לירדן נראה מדבריו כשם בסוריא רק מדרבנן כך בעבר לירדן והרמב"ם כ' להדי' דהוא רק מדרבנן והביא הכ"מ בשם מהרי"ק שורש קכ"ב שפי' להרמב"ם דסובר דגם הת"ק דריה"ג דפ"ק דבכורים מ"י מודה דמה"ת פטור משום דאינו זבת חלב ודבש וכ' שראיות הרמב"ם מהספרי ובאמת לפי גמ' שלנו בספרי זה רק לריה"ג וכן השיג הגור ארי' בפ' שופטים על הרמב"ן בפ' דנחלה לא יהי' לו אפי' למהרי"ק שהביא דברי הרמב"ן בפ' בא אין דברי המהרי"ק מוכרחים שכ' שם דלת"ק ממעטי' ארץ שני עממין ולא עבר הירדן גם המזרחי בפ' בא כ' דמדרשות חלוקות יש דהמכילתא ס"ל דבכלל ה' עממין אומות בכלל ומתני' דפ"ק דבכורים מ"י הנ"ל אתיא כהאי מ"ד וממילא לת"ק איכ"ל דמחויב מה"ת וגם המנ"ח הקשה על הרמב"ם שלא הביא ששני עממין פטורין לכ"ע והניח בצ"ע ודברי המזרחי והגו"א לק"מ דס"ל דבכלל ה' גם ז' אומות בכלל עיי"ש אמנם בלא"ה אין אני מבין קו' המהרי"ק ופלפול שכ' המנ"ח דס"ל הא דפטר הרמב"ם מעבר לירדן הוא מה"ת משום דבעי' ארץ זבת חלב ודבש. ותימה דהרי הרמב"ם בפ"ד משמיטה ויובל הכ"ח כ' דעבר הירדן שביעית נוהג בו רק מדבריהם וראב"ד שם כתב דפשיטא הוא דהרי עבר הירדן לא החזיקו בה עולי בבל כדמשמע פשטות הש"ס ביבמות ט"ז ותוס' שם כ' ב' תירוצים בזה ובפאת השולחן סי' כ"ג סקכ"ח כ' דפשוט דגם הרמב"ם סובר כן עיי"ש וא"כ כיון דלא כבשו' עולי בבל והרמב"ם פ"א מתרומה ה"ה כ' דקדושה ראשונה לא קדשה לע"ל אינו נוהג בה תרומה אלא מדרבנן וא"כ שפיר כתב הרמב"ם דעבר הירדן בכורים נוהג בה רק מדרבנן. וממילא מובן דלא קשה מה שהקשה במנ"ח דהא מפקעה מתרומות ומעשרות דשם תרומה שם רק מדרבנן ואתי ביכורים דרבנן ומפקעה מתרומה דרבנן וכ"כ בהדיא הגהת מל"מ על החינוך ובס' מנ"ח הקשה עליו ולדעתי אפילו נימא דלשון דת"ק דריה"ג הנ"ל משמע דעבר הירדן חייב מה"ת איכ"ל דס"ל דקדושה ראשונה קדשה לע"ל שפיר כתב הרמב"ם. והכ"מ שהביא דברי המהרי"ק איכ"ל דקאי לשיטתו בפ"ד משמיטה הכ"ח דאיכ"ל דעבר הירדן כבשו' בבית שני מיהו אפ"ה קשה דהרי גם הוא עכ"ח מודה דשמיטה דעבר הירדן אינו נוהג אלא מדרבנן א"כ הה"ד לענין שאר דינים. והא דאיצטרך למעט עבר הירדן מזבת חלב ודבש היינו למ"ד דקדשה לע"ל ולפי"ז דברי הכ"מ ומהרי"ק צ"ע ועיי' בתוס' ב"ב דף כ"ו ע"א בד"ה שעיר ועמון ומואב. והגאון מו"ה שלמה זלמן אולמאן זצ"ל בעהמ"ח ס' יריעת שלמה זה שנים רבות הקשה אותי על דברי המהרי"ק אי ס"ל לרמב"ם דתרומה חייב מה"ת איך רשאי להביא בכורים ולקרות עליהם הא יש לחוש דלמא אתי לאפוקי מתרומה כתי' ר' משרשיא ב"ב דף פ"ב וכעת מצאתי קו' זו גם במנ"ח כנ"ל ובאמת לרמב"ם לשיטתו בפ"א מתרומה הכ"ו דפסק בבית שני לא הי' תרומות ומעשרות אלא מדרבנן משום דבעי' ביאת כולם וא"כ על הש"ס גופא ב"ב פ"ב קשה למה אינו מביא והא בכורים מה"ת נוהג בבית שני כמ"ש הרמב"ם בפ"ב מביכורים. ואפי' להצל"ח בברכות ל"ו דכ' דכל מקום דכתיב כי תבא בעי' ביאת כולם מ"מ ביכורים הוא מה"ת וא"כ איך ספק בכורים אין קורין משום חשש דמפקיעה מתרומות הא קריאה מ"ע דאורייתא ותרומה הוא דרבנן ולא אתי תרומה דרבנן ויפקיעה ספק דאורייתא, ואין לומר דר' משרשיא בא ליישב למ"ד קדושה ראשונה קדשה לע"ל דהא שם בא ליישב גם ר"מ ור"מ סובר בחולין דף ו' גבי בית שאן דלא קדשה לע"ל וגם ס"ל לר"מ בכריתות י"ח דלא בעי' איקבע איסורא וא"כ ספק דאורייתא לחומרא ואיך ידחה תרומה דרבנן לס' דאורייתא ונראה לי דרב משרשיא סובר כרבנן דריב"ל בנדה דף מ"ז ע"א דלא ס"ל חלה בזה"ז דרבנן משום דס"ל בבואכם משמט אפילו מקצת והה"ד גבי תרומה דכתיב כי תבא לא משמע דווקא ביאת כולם וא"כ הי' בזמן עזרא מה"ת ולכך שפיר מבטלי' קריאה דהוי ספק משום חשש דיפקיעה מתרומות ומעשרות אבל לדינא דפסק הרמב"ם כריב"ל דבעי' ביאת כולם ואפילו בימי עזרא הי' דרבנן וא"כ א"ש דאפילו בכורים דרבנן יוכל להביא ואין לחוש דיפקיעה מתרומות ומעשרות מבית ראשון אפשר דעדיין לא גזרו גזירה זו ולכך שפיר פסק הרמב"ם לדעת מהרי"ק דמביא מדרבנן ובזה מיושב גם דברי הגהמל"מ הנ"ל מקו' המנ"ח וצ"ע לי על דברי השאגת ארי' סי' צ' דכ' דהרמב"ם סובר כתי' ר' משרשיא ולפי הנ"ל מוכח דלא פסק כן. מיהו תי' זה אינו מספיק למהרי"ק דהרי המהרי"ק כ' דהרמב"ם מוכיח כן מספרי וא"כ לר' משרשיא צריך ג"כ להבין הספרי ולפמ"ש דלרב משרשיא תרומה מדאורייתא בזמן עזרא וא"כ קשה למה בעבר לירדן מביאין מדרבנן הא יש לחוש דבכורים דרבנן יפקיעה תרומה דאורייתא. לכן נראה דבלא"ה לק"מ דע"כ לא אמר רמ"ש דחיישי' לתרומה היינו אם כל הבכורים של אותו מדינה פטורין מתרומה אלא היכא דקנה בשני אילנות דהוי ספק חייב בתרומה דחיישינן דהעולם יטעו ויאמרו דהוי וודאי בכורים ופטורים מתרומה אבל