מהר"ם שיק אורח חיים נה

שאר מילי דכבוד דאין לשנות וא"כ כ"ש בעמודי עץ חיים שהם תשמישי ונוי הקדושה דנוכל ללמוד מקרשים דאין לשנות וכן בריש פרק בני העיר קא מבעי' לי' אי שרי בשווין למכור זה כדי לקנות אחר ופסקו ביו"ד סי' ע"ר להחמיר. מכל מקום נראה לפענ"ד בנידון הנ"ל להתיר. דכבר מבואר בירושלמי פ' הבונה ה"ג בנשתנה הענין אין כאן חזקה ובמג"א סי' קנ"ג ס"ק י"ט ובסי' שס"ז סק"ז דאם יש טעם גדול לשנות משנין והירושלמי דימה דין זה לשנות אדם מן מעלתו לקרשים ותו דהרי פסק הרמב"ם בפ"א מכלי מקדש דין י"ג דכלי שרת שניקב מתיכין אותו. ואע"ג דנתהפך פנים לחוץ וסתם דמשמע אפילו בכלי יבש דפסק שם דין י"ט דתוכו דווקא נתקדש ובירושלמי שם אמר בקרשים דאין רשאי להפוך חוץ לפנים וע"כ כיון דלצורך תיקונו ואי אפשר להניחו כמו שהי' רשאין לשנותו: וא"כ הימין שנתקלקל רשאין לשנות ועל של שמאל ליתן לימין נראה דמעליותא הוא ורשאי לשנות: באמת מהאי דין דקרשים שאין לשנות מצפון לדרום נראה דגם משמאול לימין יש קפידא מיהו הקרבן עדה בירושלמי שם כתב משוה דשלחן בצפון ומנורה בדרום וק"ק שחיטתן בצפוו. ולפי"ז י"ל דווקא התם יש קפידה מצפון לדרום. אבל לענין תורת ה' תמימה והמחובר לימין מחובר לכל וכן השמאול מחובר לכל התורה וכך תיקונו ואין קפידא ויש קצת ראי' ממ"ש המחה"ש בסי' ח' סק"ו דאם הפירוש בכתבי האר"י שלא הי' מקפיד להפוך החיצון לפנימי אין ראי' נגד השל"ה ואמאי אכתי אם מהפך חיצון לפנימי מהפך שמאול לימין וימין לשמאול. וע"כ דאין קפידא. וכן כ' הב"י באו"ח סי' ל"ג שאם נקרע מה שמסבב הראש יתפור ויהפכנו לתוך המעברתא וא"כ בא של שמאול לימין או בהיפוך אלא וודאי שאין קפידא וכן מוכח לכאורה ממה שפלפל המג"א בסימן מ"ב סק"ג אי רשאי לקשור חלק הנקרע למעלה. ומשמע להפוך עליון לתחתון אין קפידא וכן פסק שם בא"ר בשם זקינו וע"כ כיון דנשאר באותו חתיכה עצמו אין קפידא וא"כ ה"נ כיון דנתקשרו ונתחברו העמודים לתורה הם חלק אחד ואין קפידא מיהו גוף הדין של תפילין הנ"ל קשיא לי דהרי בירושלמי הנ"ל מבואר דאסור להפוך הקרשים זהו פשוט יותר ממה דאסור לשנות מצפון לדרום ובאמת דברי הירושלמי הם תמוהים דמאי קשיא לי' דלמה יהפוך הא איכא שתי ידות לכל קרש בצד התחתון ואפשר שזה באמת תירץ הירושלמי אבל הקרבן עדה לא פירש כן וצ"ע וא"כ איך יתיר זה בתפילין. מיהו גם בשערי תשובה מפקפק עליו שם ולא התיר אלא באם אינו אפשר בענין אחר עיי"ש. מכל מקום בנידן שלנו משמאול לימין נראה דשרי מטעמים הנ"ל. וגם בטלית אם צד העליון נקרע ואין ראוי להניחו על ראשו התיר בא"ר סי' יוד ס"ק י"ד להפוך עיי"ש וה"ה הכא כן נראה לפענ"ד. ובאמת דברי הא"ר תמוהים לי למה הוצרך להתיר היכא דנקרע צד העליון משום דסמך על הפוסקים המתירין ת"ל הרי כבר כתבתי דתשמישי מצוה קשה איך נילוף מתשמישי קדושה דהרי תשמישי מצוה נזרקין רק משום דבשעת מצותו גם תשמישי קדושה אסור לבזות וכל זה כל זמן שראוי אבל אם נקרע ואין ראוי למצותו אז כיון דרשאי לזרקו פשיטא דמותר להפכו ולעשות ממנו טלית וצריך לומר דהאלי' רבא מיירי דאכתי הי' ראוי למצותו כנ"ל ידידו הדו"ש: ה"ק משה שיק מברעזאווע תשובה ע"ו בעזהי"ת יום ה' ואתחנן תרל"ה לפ"ק פק"ק חוסט יע"א החיים והשלום וכל טוב להרב המאוה"ג המופלג בתורה כש"ת מו"ה משה הלוי פאלאק אבדק"ק באניהאד. מכתבו קבלתי ושם נאמר שאלה בקיצור גדול וכתב מעלתו שהי' נראה לו ממכתבי העבר שאין רצוני שיאריך איך מצא זה בדברי בוודאי אריכות שלא לצורך אינו מעלה אבל אריכות לצורך מעלה ובוודאי טוב ויפה לברר הדברים כל הצורך והנה לפי הנראה ממכתבו שכ' דהקהל רצו להתנות ומעלתו לא הסכים עמהם ועיקר שאלתו לפי הנראה אם הבית הסמוך לבית הכנסת אם הוא גבוה יותר מביהכנ"ס אם אין שום חשש ויש היתר לדור שם. והנה מה דפשיטא לי' דלא מהני תנאי ע"כ היינו לפי מה דפסק באורח חיים סי' קנ"ד סעי' י"א דלא מהני תנאי אלא להשתמש בחורבנו מיהו כבר הביא שם הא"ר בשם הב"ח סי' קנ"ג דאם הותנה הקהל רק להתפלל לזמן בוודאי מהני ורשאין לעשות בו אח"כ מה שירצו דדוקא אם רוצין להניחו לביהכנ"ס להשתמש בו בזה אינו מועיל תנאי אבל אם מתנין דרק לזמן ההוא יתפללו בו בוודאי מועיל תנאי והב"ח בסי' קנ"ג ביאר באריכות וגם יש ראי' מהא דאמרינן גבי ר"א דכ"ע לתנו אדעתא דידי' וכ' הטור שם דה"ה על דעת יחיד ולפי מ"ש מעלתו דגם במקומכם לא קבלו מעות ממקומות אחרים אלא בסמך אקציען אדעתא דלבנות ויכול לשאול ולעשות עפ"י דעתן וכל מילי דקדושה בעינין צר בי' ואזמני' ולא מבעי' לדעת הרמב"ן מובא בפרק בני העיר בר"ן דס"ל דקדושת ביהכנ"ס לא הוי רק תשמישי מצוה וודאי דמהני ומועיל תנאי אלא אפילו לדעת הר"ן שם דס"ל דחכמים עשאוהו כתשמישי קדושה הרי גם בתשמישי קדושה פסקינין כן דבעי דווקא צר ואזמני' כדקי"ל גם גבי תפילין סימן מ"ב סעי' ג' דבעי' צר ואזמני' לעולם. ובאמת לשון הר"ן שם משמע דתנאי לא מועיל עיי"ש אבל באמת נראה שכוונתו אם הותנה על דרך דמיירי בסי' קנ"א הנ"ל אבל אם מעיקרא לא אזמני' כלל רק לזמן מעולם לא חלה עלה קדושה ומהני תנאי כמ"ש הב"ח והנה בבהכנ"ס דקהלתכם לפי הנראה ממשמעות דבריו שיש באותו חצר חדרים שהם גבוהים הרבה יותר מן הביהכנ"ס א"כ בלא תנאי נ"ל דבוודאי אסור דהרי קי"ל בסי' ק"נ דביהכנ"ס צריך להיות גבוה יותר משאר בתי העיר והוא מהש"ס שבת דף י"א. ונהי דהמג"א שם סק"ב מיישב שם מנהגינו שאין חוששין לזה משום דבלא"ה יש בתי נכרים שהם גבוהים מביהכנ"ס ולכך גם על בתי ישראל לא קפדינין ולפי הנראה זה שייך בעיר אבל אם באותו חצר עצמו יש בתים גבוהים יותר מביהכנ"ס דמינכר מילתא נראה דבוודאי גם לדידן אסור א"כ בלא תנאי לא ידעתי היתר לזה ועל כרחך צריכין להתנות תנאי ע"ד שכ' הב"ח הנ"ל ואם אינו נבנה לקביעות לביהכנ"ס לא חל עליו קדושה חמירא. ואז אינו צריך שיהי' גבוה משאר בתים: וכ"כ בהגהות ר' אלי' ווילנער בסוסי' קנ"א דמש"ס שבת הנ"ל משמע דעיקר קפידא שלא יהי' שימוש גבוה מביהכנ"ס וא"כ ה"נ באותו חצר גם לדידן פשיטא דאסור בלי תנאי וכל זה אם אינו מתנה משא"כ אם מתנה נהי דבסוף סימן קנ"א קי"ל דאפילו אם נבנה מתחלה לכך ע"ד להשתמש בעליות ביהכנ"ס אפי"ה שומר נפשו ירחק מזה כמ"ש המג"א וטו"ז שם היינו על גבה ממש והטעם כמ"ש מהרי"ק סי' קס"א דביהכ"נ יש לדמות לגג ההיכל שנתקדש גם העלי' עיי"ש. ומשם עצמו מוכח דדווקא על גבה ממש. אבל מן הצד אין איסור שהרי גם עליות ועזרה היו מצד ההיכל ואפי"ה גג העזרה לא נתקדש אע"ג דהוא אצל גג ההיכל א"כ ה"נ כן דמן הצד אין חשש כלל אלא משום הא דאמרינין לעיל דצריך הביהכנ"ס להיות גבוה מכל הבתים ועל זה כבר כתבנו שמועיל תנאי שמתנין קודם הבנין ולכל הפחות קודם התפלה שהיא רק לזמן כמ"ש הב"ח והא"ר הנ"ל ואז ליכא חשש במה ששאר בתים גבוהים יותר וא"כ נראה דאין חשש כלל כה"ג. כן נראה לפענ"ד נכון דברי ידידו הדוש"ת. ה"ק משה שיק מברעזאווע: תשובה ע"ז בעזהי"ת יום ג' לסדר נצבים תרל"ח לפ"ק פה חוסט יע"א: כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר אהובי תלמידי הרב הגדול המופלג בתורה וביראה כש"ת מו"ה וכו' אבדק"ק פלוני וכו': מכתבך קבלתי והשם יחזקך וישלח לך רפואה שלימה במהרה וברכה והצלחה בכל ענינך והרי נתקיים בנו אם ראית דור שמתמעט וכו'. קוה לו וכו' וגם מה שאמרו בכתובות בדור שבן דוד בא קטיגוריא בין ת"ח וכו' והנה מה שאתה שואל שפריצי העם אשר בקהל פלוני עד עתה היו חנותיהם סגורין בשבת קודש. ועתה איזה רשעים שלחו יד להרוס בעזרת נשים דבר המפסיק בין עזרת נשי' לעזרת אנשי' שלא תהא סגור לגמרי בקרשי' רק בעמודי' ויוכלו לראו' ולהראות ורבי' אומרי' אשר בעזה"י ביד חזקה אוכל ללחום כנגדם. והרשעים אומרי' שיפרשו עצמן מהקהל ותיכף יפתחו חנותם. ויהי' פתוח אף בשבת ומתוך כך נקל הדבר שגם אחרים יחללו שבת קודש וע"כ לא ידעת לשום עצות בנפשך כדת מה לעשות אם ללחום כנגדם והם ילכו לעזאזל הלעיטהו לרשע וימות. או לפי שגם אחרים ילמדו וילכדו בעוה"ר ברשתם טוב השתיקה עכ"ל בקצרה והנה חלילה לכם להכשרים לשתוק ע"ד הפריצות שעשו החצופים ההם כי מדינא אנו מחוייבים לעשות הפסק בין עזרת אנשים לעזרת נשים כמו שהי' בביהמ"ק עזרת נשים לחוד ועזרת אנשים לחוד ובאותן הימים שהי' שמחת בית השואבה עשו שם תיקון גדול כדאיתא במס' סוכה בפ' החליל דף נ"א וילפינן שם מקרא דצריך לעשות תיקון שלא יראו אנשים לנשים מפני שמביא לידי קלות ראש ושאר עבירות ועיין שם בתויו"ט והפורצים עוברין ג"כ משום לא תעשו כן לד' אלקיכם ובהכ"נ הוא מקדש מעט ועיין בחת"ס זצ"ל חלק או"ח סימן כ"ח. וחייבים למחות על זאת ולהוכיחן לעוברי עבירה והכשרים שיש כח בידם למחות עוברין על עשה דהוכח תוכיח. וכל מי שיש בידו למחות עובר על עשה הנ"ל. וגם קי"ל ביו"ד סי' קנ"ז דהוי כאלו הוא עשה ונתפס בעון ההוא