מהר"ם שיק אורח חיים לה

להם חן ולכן אפילו אם דבר שא"מ אסור מכל מקום הכא מותר אם הוא אינו מתכוין ואין כאן איסור כלל כמובן: ולכך, א"ש בפסיק רישא לר"ש או לר"י דדשא"מ אסור. אבל מזה עוד לא נשמע בשאר עבירות כגון מקיים בכלאים וכה"ג דיהיה מותר למעט את התיפלה דשאני התם דגלי קרא ומהיכא תיתי לשאר עבירות דיהיה מותר ולכך קאמר הש"ס דמכל מקום הרי גוף איסור של קיום ע"ז והאיסור דלא תחנם הוא רק משום סרך ע"ז שלא יהא לו קורבה עמהם וממילא כיון דגלי לן קרא כאן אכל לא תחנם שנעשה שלא לטובתם רק לטובת הישראל ש"ד ממילא ג"כ כאן דלמעט את התיפלה שפיר דמי וה"ה נמי גבי כלאים נלמד מק"ו מקיום עבודה זרה ולכך קאמר מדרבי יהוד' נשמע לרע"ק: ובזה יש לישב קושית הרשב"א בגיטין דף ל"ט הנ"ל על הרמב"ן שהקשה דהאיך אפשר דהטעם משום ל"ת הרי גם לגר מותר ליתן מתנת חנם כ"ש לעבד וודאי מותר עיי"ש ולהנ"ל אפשר לומר דכוונת הרמב"ן הוא דרמו דגבי לא תחנם אמרינין דאם אינו עושה לטובת העכו"ם רק למעט את התיפלה ש"ד. ה"ה כאן דאין איסור בעושה לטובת עצמו אבל באמת אין כוונתו דכאן האיסור הוא משום לא תחנם אלא דילפינין מק"ו מאיסור דלא תחנם שם בע"ז ובזה ממילא מובן דמוכרח לומר כמ"ש לעיל דבזה דהעבד כותב שטר על דמיו בזה לא נפקע האיסור של לעולם בהם תעבודו דזה אינו טובה לישראל ואחתום בברכה יהי' ה' עמך ויברך אותך ואת ביתך דברי רבך הדוש"ת: הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה מ"ז בעזהי"ת חוסט יום ד' לסדר וארא תרל"ח לפ"ק: החיים והשלום וכל טוב לש"ב תלמידי הרב המאוה"ג המופלג בתורה מוהרר שלמה שיק ני' אבד"קק קארצאג: מכתבך קבלתי ושם נשאלתי לחוות דעתי בענין ביהכ"נ שעד עתה הי' הארון הקודש מצד מזרח ועתה מוכרחים לשנות המקום ולבנות מחדש ורוצים לשנות מקום הארון ע"ד שכ' הטו"ז באו"ח סי' צ"ד ודעת מעלתו נוטה שיבנו את הארון הקודש לצד דרום שבקרן דרומית מזרחית שלפי הנסיון ע"י קאמפאס שם זריחת השמש. אלא דבקהלות הסמוכות הארון הקודש בצד מזרח בית הכנסת ויהא נראה כסותרות ולכך שאל דעתי והאריך בזה ולפי ענ"ד הנה באמת יש שינוי בבנין דמקצת בתי כנסיות עושים ארון הקודש שוה בכותל המזרח. ומקצת בונים ע"ד שכ' הטו"ז משופע במזרחית דרומית ושניהם דברי אלקים חיים ואין בהם סתירה וכבר כתב לחם חמודות סוף פרק תפלת השחר על דברי הרא"ש שם שכ' שאנו דרים במערבא דהיינו מערבית צפונית של א"י אנו מתפללין לצד מזרח דהמנהג כן. והאריך שם דהא דאמרינן ב"ב דף כ"ה דבני בבל אמרו דאדרום אדרומי ולא אמר להם להתפלל למערב דבבל הוא מזרחית צפונית לארץ וישראל. ולי הי' נראה לישב דמ"ד ההוא סובר כמאן דאמר דלעולם מתפללין למערב שהשכינה במערב ולכך אזהר לי' רק דצריך ג"כ להדרים נגד א"י ותוס' ברכות דף ו' ע"ב ד"ה אחורי וכו' כתבו ג"כ דאנו מתפללין לצד מזרח ועיין בתשובת חת"ס חאו"ח סי' כ"ז דהפתח הי' לצד מערב. ולחם חמודות שם כתב נהי דאם הכותל של ארון הקודש הוא למזרח צריכין האנשים המתפללין שם לנטות עצמן בתפילתן לצד דרום וכתב שם עוד דמקום עמידתו הי' לצד דרום של ארון הקודש. ואם הי' מצדד עצמו לדרום הי' נראה כהופך צד אחוריו לארון הקודש לכך לא הי' מצדד עצמו להתפלל לצד דרום אלא בשעת השתחויה בתפלה הי' משתחוה לצד דרום. ובזה סגי לקיים להתפלל נגד א"י שהוא בדרומה אצלינו וגם מקיים הרוצה שיחכי' ידרים. וכן נראה מלשון הגמרא שאמרו לבני בבל אדרימו אדרומי שקאי על גוף האדם ולא על הביהכ"נ: אמנם מקצת בתי כנסיות בנויין כדעת הלבוש והטו"ז שהכותל שבו הארון הקודש הוא בנוי באופן שיהא הכותל עומדת מזרחית דרומית ואז א"צ לצדד בתפלתו נגד דרום ולא בשעת השתחוי' ולזה הסכים ג"כ האליה רבא שם שיש לעשות כן. וא"כ שני גוונים הנ"ל הם ע"ד אחד אלא שאם נבנה הכותל של ארון קודש לצד מזרח צריך לצדד אצדודי עצמו בשעת תפלתו כדלעיל ולחם חמודות מעיד שכך הי' המנהג ואם בונין הכותל מזרחית דרומית בשיפוע הרוחות אזי א"צ לצדד בתפילתו דממילא המה צדודי מצדדי ולזה הסכימו הטו"ז והלבוש והאלי' רבא שזה טוב יותר אלא שאז צריך ליזהר שלא יתפלל נגד זריח' השמש ששכיח אצלינו דזריחת השמש היא בקרן דרומית מזרחי' כמ"ש למטה אמנם הציור שצייר מעלתו על הנייר שרוצים לעשות הביהכ"נ החדשה באופן שהכותל של ארון הקודש יהי' לגמרי לצד דרום זה לא שמענו ואינו לפי ב' הציורים דלעיל: ומה שהביא ראי' מן שהי' נראה זריחות השמש בקרן דרומי' מזרחית זה אינו ראי'. אדרבה שכן העיד בלח"מ שם והביא בשם הג"ה אלפסי החדשים שאין עושין מקום הארון מצד התפלה לנגד זריחת השמש ממש כי זהו דרך הצדוקים רק מכוונים כנגד אמצע היום. והפי' שאין אנו יושבים כנגד זריחת השמש ממש שהארצות האלו נטוים הם לצפון מהילוך השמש שהרי לעולם בין בימות החמה ובין ביה"ג לא נראה השמש בכל אלו הארצות רק לצד דרום ואם היינו עושין צד התפלה נגד זריחת השמש היינו צריכין לעשות באלכסון העולם קצת עד שתהא נוטה הכותל ממזרח לדרום אלא עושין אותה באמצע היום היינו משוכה בקו שוה בין דרום לצפון וכו' יעויי"ש. וא"כ ופי הנראה מהגהת אלפסי הנ"ל שהביא הלח"מ. אדרבה כוון שלא יתפלל נגד זריחת השמש הוא אצלינו הצד דרום שהשמש יש לה גלגל שקורין ווענדעקרייז ששם היא מסבבת מלבד ההקפה של כל יום ויום כ"ד שעות מסבבת היא בכל שנה בגלגל שקורין ווענדעקרייז וזה אצלינו בין בימות החמה ובין בימות הגשמים לצד דרום זהו גלגל השמש שמסבב בו השנה ובגוף הדבר אין אני בקי בתכונה: והלבוש כתב בסי' צ"ד לאחר שכתב שאין מתפללין נגד זריחת השמש ממש כתב לפיכך נ"ל שטוב לכוון כשעושין ביהכ"נ שיזהרו שיעשו הכותל המזרחית שעושים שם הארון ומתפללין כנגדו שתהא נוטה קצת לצד מזרחית דרומית ואז נעמוד מכוון כנגד אמצע היום. וגם לא נחקה המינים וכו' ולפום רהיטא הוי נ"ל עפ"י תמונת צורת הכדור שאם נעמידנה באופן שבתקופת ניסן או תשרי או סמוך ו' או ז' ימים כשתזרח השמש בבוקר ותכנס בחלון שבאמצע הכותל המזרח מן הבית הכנסת ויכו הניצוצין כנגדו על כותל המערבי היו נוטים הניצוצין מן אמצע הכותל המערבי לצד דרום רחוק מן האמצע. באופן שכמו חצי שעה או שעה אחר זריחתה תגיע אל אמצע הכותל ממש מול חלון המזרחי של בית הכנסת וודאי הוא עומדת באלו הארצות נגד ירושלים ובית המקדש לפי תמונת הכדור אבל אם נעמידנה באופן כשתזרח השמש בימים הנ"ל לחלון המזרחי ויכה ניצוץ השמש אל כותל המערבי ממש כנגד החלון באמצע מיד בעת הזריחה ממש כנגד מזרח. וזה חק המינים לעשון כן וכו' ואם נעמידנה שבעת הזריחה בימים הנ"ל תכה השמש בכותל מערב נוטה לצד צפון אע"ג שגם בכה"ג אינו מחקה המינים מכל מקום אינו לפי תיקונו לפי הפסוק והתפללו אלי' דרך ארצם וכו' שזו אינו נוטה לא לירושלים ולא לנגד ק"ק אדרבה הוא פונה מהם (העתקתי דברי לבוש אולי אין ביד מעלתו) והנה לפי מ"ש מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בחאו"ח סי' כ"ח דאין לשנות בבנין ביהכ"נ חדשה ממה שהי' בישנה שקרש שזכה בצפון אין רשאי ליתן בדרום יעויי"ש וא"כ גם כאן צריך להיות נזהר בזה להעמיד מה שתוך ביהכ"נ בלי שינוי להכתלים ההם החדשים. רק באופן כמו שהם עומדים עתה. ועכ"פ לפי הנ"ל דרך ב' האופנים הנ"ל או שהכותל שוה למזרח והאנשים שבתוכו שמתפללין מצדדין לנגד דרום לכל הפחות בשחי' או שיעמדו הכותל של ארון הקודש במזרחית דרומית לפי מה שאפשר ואין בזה משום שינוי המנהג דהרי שניהם מכוונין לדבר אחד וגם בבהמ"ק שחיטת הקרבנות לא היו רשאי להיות נגד זריחת השמש אלא כנגדו כדאיתא ביומא דף ל"ד. ולכך הוכרחו לצמצם כדאיתא בירושלמי פרק ה' דעירובין שהביא מעלתו והנראה לפענ"ד כתבתי ואחתום בברכה המשולשת דברי רבך וש"ב הדוש"ת: ה"ק משה שיק מברעזאווע: תשובה מ"ח שיל"ת חוסט מוצש"ק י"ג סיון: החיים והשלום וכל טוב לתלמידי האברך המופלג בתורה כש"ת מו"ה דוד נייוויטש ני' יושב בשבת תחכמוני בק"ק ווישא: מכתבך קבלתי וכו' ונשאלתי לחוות לך דעתי בהא דקי"ל באו"ח סי' כ"ב דאסור לישב ב"ד אמות של תפלה אלא א"כ יושב ועוסק בתפלה או בתורה ונסתפק לך אם אחד העוסק בתפלה או בתורה ומפסיק אם אז יש היתר גם לאחר לישב אצלו אפי' אינו עוסק בתורה דכבר אפסקי' אחר. ודעתך נוטה דשרי. דאיכא למימר דזה העוסק בתורה הוי כמחיצה המפסקת וכמ"ש הפ"ח בסי' צ' סעי' כ"א דאדם לא מפסיק ומותר להתפלל אחורי אדם דהאדם עצמו נעשה כמחיצה וה"ה לענין נדון דידן אפסקי': ולפענ"ד פשוט דכללא הוא דאין לישב בתוך ד' אמות של תפלה לא מבעי' בכה"ג שאדם אחד יושב שם ועוסק בתורה דאינו נעשה מחיצה. דהכסא או הספסל הא הם אינם מחיצה והאדם כשהוא יושב א"א לו שיהא נחשב כמחיצה דאף דכבר כ' המג"א סי' שס"ב סק"ט וכו' היינו באדם העומד אבל היושב הא רגליו דהיינו הכרעיים אינם גבוהים עשרה והגוף רחוק מהכרעיים. מסתמא דמלתא