מהר"ם שיק אורח חיים לב

במקום אונס ומזה ראי' דלא כהפ"ח דהנה הפ"ח כ' שם באו"ח סי' ס"ב דאפילו במקום אונס לא יצא ואם עבר האונס צריך לחזור ולהתפלל בפה אפילו בברכה דהרהור לא הוי רק לרווחה דמילתא אבל אין מועיל מיהו בטו"ז שם מבואר דבאונס מועיל אפילו לכתחילה. ובבאר היטב מביא שם בשם ספר יד אהרן דפליג על הפר"ח דוודאי במקום אונס מהני הרהור ואף אם יעבר האונס אינו צריך להתפלל עוד הפעם: ועכ"פ יש ג' שיטות דלהרמב"ם הרהור מהני בדיעבד אפילו שלא במקום אונס ולשטה השני' דווקא במקום אונס מהני. ולפ"ח אפילו במקום אונס לא מהני והיינו לענין ברכות או ק"ש ולענין תפלה צידד המג"א בסי' ק"א ס"ק ב' בתחלה דאפשר לומר דבתפלה וודאי יוצא בהרהור דכתיב ולעבדו בכל לבבכם ודרשינן איז' עבודה שהוא בלב זו תפלה והקב"ה יודע מחשבות. אבל לבסוף הוכיח להיפוך דאינו יוצא כיון דקי"ל דהרהור לאו כדיבור דמי אמאי לא תיקנו בבעל קרי שיהרהר בלבו וזהו הדבר ששמעת ממני דבמקום שיש ספק ברכה. כיון דיש דיעות דבברכות בהרהור יוצא לכה"פ באונס וכיון שהוא ספק ברכה והוא אונס ואין לך אונס גדול מזה דאין יכול לברך בכה"ג צריך להרהר דאז אם הוא מהרהר הוי ס"ס ומועיל: וכל זה בספק ברכה שכבר בא לידו שהוא ספק ברכה אבל לעשות ס"ס בידים קי"ל דאסור דהיינו שנימא אם הדבר שהוא רוצה לאכול או ליהנות אלא שהברכה הוא ספק אין רשאי לסמוך על ההרהור דאין עושין ס"ס בידים והפמ"ג בפתיחה כוללת כתב כמה פעמים שם דהרהור כדיבור דמי לדעת רמב"ם ובפתיחה להלכות ברכות הקשה לדעת הרמב"ם אמאי בברכת המזון אם ס' לו אם בירך צריך שיברך שנית מס' ואמאי לא נימא שיהרהר בלבו כיון דבכלל ל"ת ברכה לבטלה נמי בכלל להרמב"ם וא"כ אמאי יעבור על איסור דאורייתא. נימא דיהרהר ולפענ"ד נראה לי כיון דספק דאורייתא צריך לברך. ואין כאן משום לשאו דלשאו משמע בחנם וזה אינו בחנם דהרי הדין הוא כן דצריך לברך אע"ג דמה"ת סגי בהרהור מכל מקום כמו דקי"ל באו"ח סימן קפ"ד סק"ז במג"א דגם ברכה רביעית צריך לומר דלא ליתי לזילזולא ה"נ כיון דמדרבנן הרהור אינו מועיל וכיון שזקוק לברך מה"ת שוב צריך לברך אפי' שהוא ספק דרבנן כנלפענ"ד. ועתה אבוא לנדון שלך שהיית עומד באמצע התפלה והי' ספק לך אם אתה רשאי להתפלל ולגמור התפלה או כיון שלא הזכרת ותן טל ומטר היית צריך להתחיל מחדש וא"כ לפימ"ש לעיל דזה מקרי אונס. וא"כ לכאורה הי' מועיל הרהור למקצת שיטות לשיטת הרמב"ם ולשטה השני' מצד ס"ס מיהו הרי זה הי' רק חסרון ידיעה. וספק חסרון ידיעה לא הוי ס"ס ואפילו לדעת המשאת בנימין בסימן מ"א וסי' נ' ולדעת נוב"י קמא חיו"ד סימן נ"ה דס"ל אפילו בחסרו' ידיעה מהני ס"ס. מכל מקום לפי מאי שכתב המג"א ססי' ק"א הנ"ל דלענין תפלה אינו מועיל דבעינין דוקא דיבור דילפינן בפ' אין עומדין בברכות מחנה שנא' רק שפתיה נעות ולמדו משם דבעינין דווקא שיוציא מפיו וגם ממשנה דברכות גופי' שם דף כ"א דאית' שם דאם הי' עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי יקצר ולא אמרינין יהרהר משמע דבכה"ג לא מהני הרהור א"כ כעין נידון שלך בוודאי אין לסמוך על ההרהור כן נראה לפענ"ד ובפרט לפי מ"ש לעיל איכא למימר תפלה שאני דהרי ילפינין מקרא דחנה וכו' דלעיל דבעינין דווקא דיבור ואפשר לפי מ"ש המג"א סי' ק"א הנ"ל איכא למימר דבתפלה בעינין דוקא דיבור אפילו במקום אונס ומ"ש בשם הישועת יעקב. ספר ישועת יעקב אין בידי ואין אני יודע מה שכתב שם. וכבר הוצעתי לפניך השיטו' ובוודאי יש פלוגתא בזה. ואחתום בברכה המשולשת דברי רבך הדו"ש: ה"ק משה שיק מברעזאווע: תשובה מ"ג בעזהי"ת יום ו' עש"ק פ' וישלח תרל"ז לפ"ק חוסט: החיים והשלום וכל טוב לתלמידי הרבני המופלג מו"ה זאב ני' בקראלע יע"א: מכתבך קבלתי בעתו ובזמנו ומאחר שדבריך סובבין על מה שהקשה הגאון מסאנץ זצ"ל בתשובתו בספר דברי חיים בח"ש על אורח חיים תשובה ח' ואני עד עתה לא הי' לי עוד ספרו ולזאת התמהמהתי עד כה ועתה ספרו בא לידי והנני להשיב לך בקצרה וזה לשונך שם ראיתי שהגאון מסאנץ בספרו דברי חיים השיג על מרן זצ"ל חת"ס בחלק או"ח סי' ט"ו וט"ז בענין נוסח התפלה של הספרדיים והאשכנזים ותמוה גדולה בעיניך איך יכול להיות שבעל חת"ס זצ"ל נעלמו ממנו הראיות המפורשים שם לדחות כל דבריו ע"כ בקשת שאכתוב לך ישוב על כל דבריו עד כאן תוכן דבריך ואני לא באתי החיים להכריע ולהכניס ראשי בין ההרים הגדולים וגם ידעתי כי אין אנכי כדאי להכריע. רק כיון שנראה מתוך דבריך שדברי מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל מוקשים ומופרכים ונתבטלו דבריו מכח הראיות האלו ולזאת מצאתי עצמי מחוייב לבאר הדברים. כי כל דבריו נאמרים באמת ובמישור. והנה המג"א בסי' ס"ח הביא הירושלמי ששלחו מתם אע"ג שאנו שולחים לכם נוסח התפלה אל תשנו ממנהג מקומכם והביא שם מספרי קבלה הטעם דיש לכל שבט ושבט שער בפ"ע י"ב שערים בשמים יעויי"ש וכבר כתב הפמ"ג שם דמהתם מוכח דאין לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד וכן באמת מוכח לכל הרואה וכן משמע בפרי ע"ח בהקדמה שהביא ג"כ הגאון מסאנץ זצ"ל שכ' שאין לשנות ותמוה רבה על הגאון מסאנן זצ"ל איך הסכים להיפוך דמותר לשנות ומטעם זה הי' קשה למרן זצ"ל שהביא שם שראה את רבותיו הגאונים נוחי נפש הנזכרי' שם שהם בעצמן התפללו נוסח ספרד ורק שאר אנשי ביה"כ וביהמ"ד התפללו אשכנז והי' קשה לו איך היו רשאין לשנות והרי קי"ל כל מקום דדברי קבלה חולקין על דברי הש"ס צריכין אנו לעשות כדברי הש"ס. וכמו שהביא המג"א באו"ח סי' כ"ה סעי' י"א ס"ק ב' בשם הכנה"ג ותשובת חכם צבי סי' ל"ו (אף שהוא הי' אדם גדול בקבלה כידוע אעפי"כ כ' כל מקום שדברי הגמרא חולקי' על הקבלה צריכין אנו לעשות כדברי הגמרא והפוסקים ומכ"ש בנידון זה שגם דברי המקובלים אינם מורין כן. וכבר העתיק שם בספר דברי חיים הקדמת הפרי עץ חיים שהי' אומר מורי זצ"ל שיש י"ב שערים ברקיע וכו' וכל אחד עולה תפלתו דרך שער אחד וכו' לכך כל אחד ואחד ראוי להחזיק כמנהג תפלתו כי אינו יודע מאיזה שבט הוא ואין תפלתו עולה אלא ע"י השער הזה ובדינים המפורשים בתלמוד הם שווין לכל השבטים עכ"ל וא"כ לכאורה יש תימה רבתי על הגאונים הנ"ל מה ראו על ככה לשנות נוסחתם: ועל זה השיב מרן זצ"ל וכ' דבאמת התפלות אשכנזי וספרדי הן שווין ומה שיש בזה יש בזה. דהיינו כל התיקונים והיחודים שיש בנוסח זה ישנו ג"כ בנוסח זה וכלן עולין למעלה אל יחידו של עולם אלא שהסגנון של כל א' וא' הוא באופן אחר דהיינו לפי הדרכים והחלונות העולים למעלה הם משונים וכנגדן גם מכוון הסגנון של כל אחד לפי דרכו והאר"י הקדוש הי' מארץ ספרדיים כל ימי חייו ע"כ גילה כל הסודות עפ"י נוסח תפלת ספרד ואם הי' בעצמו אשכנזי או שהי' איש אחד גדול וקדוש כמוהו אשכנזי הי' מגלה כל הסודות הנ"ל בנוסח האשכנז ולכך הגאונים הצדיקים הנ"ל שהם היו משיגים היחודים והסודות והי' נוח להם יותר להתפלל בנוסח ספרד עפ"י כוונת האר"י זצ"ל ששם מבואר הכל על נכון ולכך הם התפללו נוסח ספרד אבל לא הניחו לאנשי שאר ביהכ"נ להתפלל נוסח ספרד. וזה טעם נכון כי באמת כבר הביא המג"א בסי' תר"ד דבכל מקום שנשתנה הענין והדברים יכולים לשנות המנהג א"כ ה"נ אף שאנו מצווין על לא תטוש תורת אמך שלא לשנות המנהג וכמו ששלחו מתם בענין התפלה בפרטות אפילו הכי כיון שהועיל להן לכוון בדברים שמבוארים ומפורשים שם על ידי סידור האר"י וממילא כיון שהי' שינוי זה שפיר היו רשאין לשנות המנהג והגאון בעל המחבר ס' הקדוש דברי חיים השיג על דברי מרן זצ"ל בזה. וכתב שהאר"י הקדוש הוסיף כמה דברים ושינה נוסח ספרד ואין אני מבין שום השגה בזה דבוודאי עיקר התפלה של נוסח ספרד הניח האר"י ז"ל רק שהוסיף מקצת דברים כדי לתקן וליפות הדברים שיהיו יפין טפי ואפשר שאפילו אם הי' אשכנזי הי' ג"כ מוסיף איזה דברים שהם צריכין תיקון או אפשר שאם הי' עושה וכותב כוונותיו על נוסח אשכנזי לא הי' צריך להוסיף בגוף הנוסח מהתפלה שכבר הי' יפה הכל ומתוקן היטב ואין אני רואה שום סתירה מזה לדברי מרן זצ"ל שאמר שהוא מקובל מרבותיו שכל מה שיש בזה יש בזה ובאמת בלא"ה כבר הקשיתי במקו"א על מה שהעיד מרן הגאון זצ"ל על הגאונים הנ"ל שהם התפללו בנוסח ספרדי ושאר אנשי ביהכ"נ התפללו אשכנזי הא שייך בו איסור לא תתגודדו לכל השיטות דהא זה היה במקום אחד ובעיר אחת ובב"ד אחד ונראה לי עפ"י דברי מרן זצ"ל וכמו"ש המג"א בסוסי' תצ"ג דלכן בני הכפרים רשאין להקדים קריאת המגילה ואין בזה לא תתגודדו כיון דאם בני הכרכים היו בני כפרים או בני כפרים בני כרכים ג"כ היו עושין כן וה"נ כאן אם גם שאר בני אדם היו יודעין סוד הכוונות היו ג"כ מתפללין בנוסח ספרד הדבר דומה לדברי המג"א הנ"ל וא"ש מה שהתפללו בנוסח ספרד ומוכרת שפיר דברי מרן זצ"ל דהטעם משום שהי' להם בנקל לכוון הכוונות לפי שהם מבוארים ומפורשים עפ"י האר"י ז"ל בדרך ספרד דאל"כ יקשה הא יש איסור ל"ת: ומטעם זה אני תמה ג"כ על מ"ש שם הגאון מסאנץ בספרו דברי חיים שאיך לא נבוש לחלוק על דברי האר"י הקדוש ושאר