מהר"ם שיק אורח חיים ריט

כזה על נפשו והבוטח בה' חסד יסובבנהו וישלח פרנסתו בהיתר ולא באיסור וכבר הארכתי בזה במק"א שהוא עון פלילי. ועתה שמעתי שמעלתו מוכן לנסוע לבערעגסאז בלי שום שאלה ושום הסכמת תלמידי חכמים וגאוני הדור יצ"ו וכאלו כל דאלים גבר. ואני לא האמנתי עליו שיעשה כזאת. ואני מתרה בו עוד הפעם שחלילה וחס לא יסיג גבול הרב הגאון דבערעגסאז נ"י ואם לא ישמע לדברי'. האלה אזי יאסרו הרבנים הגדולי' את הוראתו וכדי בזיון וקצף: ודברי' כאלה צריכי' להביא לפני בד"צ והרי הקב"ה מגלגל פרנסה בהיתר ולא באיסור וכי אין לו אמונה ובטחון בה' לבנות ביתו בעולה. דברי הכותב בצער ולמען חילול השם דברי הד"ש: הק' משה שיק מברעזאווא: בענין הנ"ל בעזה"י יום ו' עש"ק תולדות תרל"ט לפ"ק חוסט יע"א: החיים והשלום וכל טוב לידידי הרב הגאון הגדול המפורסם בוצינא קדישא חסידא ופרישא שלשלת היוחסין. כש"ת מוה' יקותיאל יהודא טייטלבוים נ"י האבדק"ק סיגוט יע"א: מכתבו הטהור קבלתי אתמול וראיתי מש"כ הדר"ג נ"י על הרב דקאסין מוה' משה אהרן וכו': ואני לא באתי וכו' ובלא"ה נראה לי פשוט שאין לקבלו בלי רשות הרב כדאיתא בברכות דף נ"ה ע"א דאין ממנין פרנס על הציבור אא"כ נמלכין קודם עם הציבור ומביא ראי' מקרא. דאמר משה לב"י ראו קרא ה' בשם בצלאל וכו' אמר משה אם לפניך הוא הגון לפני לא כ"ש. אמר לו אעפי"כ לך אמור להן: ואמר לישראל הגון עליכם בצלאל אמרו לו אם לפני הקב"ה ולפניך הוא הגון לפנינו לא כ"ש עיי"ש מבואר מהגמרא. דת"ח שמתמנה על הציבור. צריך להיות מרוצה מקודם להגדול שבצבור. ואח"כ מהני לו מה שהציבור מתרצי' בו ואני אמרתי להסביר: דלמנות פרנס על הציבור בעינן שיהיו בפרנס ההוא. ג' דברים א' שיהא ירא ה' ונהי דזה יודע הקב"ה בעצמו מ"מ בכל התורה כולה אזלינן בתר חזקה. וכל דלא איתרע חזקתו יכולין לסמוך והשנית צריך הפרנס ההוא להיות בן תורה וחכם בחכמת התורה כדי שיעשה כל הדברים עפ"י דין תורה וממילא לענין הוראה צריך שיהא לו שכל ישר כדי שידמה מלתא למלתא וכיוצא בזה והשלישית צריך להיות להפרנס שממני' אותו על הציבור שיהא אדם ישר. ולא בעל מחלוקה ולא בעל שאר מדות רעות. וכיוצא בזה: וזה נראה כוונת וטעם של גמרא הנ"ל. שצריך למלוך עם גדול הציבור דהיינו שהגדול בין יבין בפרנס המתמנה אם הוא ת"ח ויודע ולאו דווקא משה רק כל ת"ח מצינו שנקרא משה ואני שמעתי שהרב הנ"ל ר' משה אהרן אינו בר הכי: וגם מה שצריך להמלך בציבור על שאר מדותיו. בזה וודאי אין קרובים נחשבים כמו בכל דבר שצריך לדון עליו דקרוב דעתו קרובה אל הנידון וא"כ צריכין להמלך עם הציבור שאינם קרובים לו ועכ"פ הרב שהוא במקום משה אם הוא אינו מסכים. בוודאי אין רשאין לקבלו. (ואעפ"י שאמרו חז"ל שאין למדין הלכה מדברי אגדה היינו בעלמא אבל הכא הוא מידי דסברא: וסברא דאורייתא הוא כדפריך בעלמא סברא הוא. אנא שסמכו ג"כ אקרא דכתיב באורייתא) ומלבד הטעם הזה שצריך שיסכימו הרב ונבוני הציבור כלשון הגמרא בלשונה הציבור נראה פשוט בעיני שאסור לו להרב מקאסין לבוא לבערגסאז דהרי קי"ל באו"ח סי' תע"ב סעי' ה' דת"ח מופלג בדורו אעפ"י שלא למד ממנו כלום חשוב כרבו והדגו"מ שם כ' דדינו כרבו לכל הדברים וביו"ד סי' רמ"ב בתחילתו קי"ל דאסור להורות בלי רשות רבו והמורה והדורש בלי רשות רבו הוא כחולק על השכינ' וכיון שחולק על השכינ' בוודאי אסור לשמוע הוראתו והשומע כמסייעי' עוברי עביר': וכל ת"ח המכירים את הרב הגדול הגאון המובהק מוה' אברהם יהודא הכהן נ"י. העידו שהוא תלמיד חכם וגאון גדול ומופלג בדורו וא"כ המורה בלא רשותו וקובע ביה"מ בלא רשותו בפ"ע הוא כחולק על השכינה ואסור לשמוע הוראתו והוראתו אסורה. וכל זה כתבתי אם אין בו חשש חסרון שמחסר פרנסת הרב נ"י ואין חשש משום חסרון כבודו אבל לפי הנראה יש בו חשש משום חסרון כבודו וחשש חסרון ממונו וכבר ביאר מרן הגאון בעל חת"ס בתשובת חיו"ד סי' ר"ל לפרש דברי רמ"א בסוף סימן רמ"ה דאסור לשום רב לבוא בעיר שכבר יש שם רב שקבלו עליהם הקהל והמחסר לו הוי כגוזל (ואע"ג דהרב מקאסין הי' דר שם בתחילה מ"מ מעשים בכל יום. דאם נוסע הרב מקהלתו. שוב אין לו שום זכי' בקהלה ההוא. כמו שביארתי בחו"מ סי' קע"ו עיי"ש. ול"ד למאי דאית' מפורש בכתוב בפ' תולדו' דנשאר לאברהם זכות בהבארו' אע"ג שנסע ועקר אהלו משם. למקום אחר התם שאני דזה הי' קנינו. ואין יאוש ומחילה לקרקע כמ"ש הש"מ וכדאיתא בחו"מ סי' רמ"א) ואפילו אותן שלא היו חתומין על כתב הרבנות שלו מ"מ שתיקתם הוי כהודאה: ומה שפקפק בזה הגאון מצאנז זצ"ל בספרו דברי חיים בסי' צ"א דאינו מועיל הבטחה דהוי דשלב"ל ולא קנין וכבר השיגו האחרונים ע"ז דגבי רבנים א"צ קנין כמ"ש רמ"א סי' כ' והרא"ש כלל ו' סי' י"ט וסי' כ"א ולהרא"ש הטעם משום סטימתא ולי נראה עוד טעם מאי דקי"ל בחו"מ סי' קע"ו ס"קג. דגבי פועלים לדעה השלישי' אפילו דבר שלב"ל קונין בלא קנין הואיל ורוצה ליהנות מקנה ולדעה ההוא אמרתי סמך מן התור' מפרשת שופטים שקורא הכתוב המשמורת שהתנו טול אתה בשבתך ואני בשבתי. קרא לי' התור' מלבד ממכריו על האבות הרי שנקרא מכר וה"נ איכ"ל דגבי רב וציבור. הואיל ורוצים ליהנות מקנים ועוד דאפילו במידי דכבוד אמרינן בירושלמי ס"פ הניזקין דמקרי חזקה ומכל הסברות הנ"ל. נרא' לפי ענ"ד ברור דאסור להרב מקאסין לבוא לבערעגסאז להיות דיין שם בלי רשות הרב הגאון נ"י דשם מלבד טעמי' דהדר"ג נ"י כמו שביארתי יהי ה' עמנו ואל יעזבנו ואל יטשנו והדר"ג נ"י יתפלל בעדי. כי אני חלוש מאוד דברי ידידו הדו"ש החותם בברכה משולשת הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה שי"ד שיל"ת חוסט פ' נשא תרל"ג לפ"ק: החיים והשלום וכל טוב לאצילי בני ישראל קצינים ונגידים יראי ה' ושומרי מצותיו יחידי סגולה מופלגי תורה דקהל פעטשי חדש וברעזאוויץ וגלילותיהם וכל השייכים להם ולהעומדים בראשם אלופי ראשי קהל ה' עליכם יחיו: זה איזה ימים קבלתי מכתב כתוב וחתום מאלופי קהל הנ"ל ובתוכו מספרים את כל התלאה אשר מצאה אותם שאם אמנם ה' הצליח דרכם ונמנו וגמרו וקבלו עפ"י רוב מנין מכל הישובים והגלילות את הרב הגאון המפורסם צדיק ונשגב מוה' נפתלי סופר נ"י קמו אנשי פ' וחוותיהם לשטנה להפרד מהגלילות שהיו מקדם תחת הרב דפ"ח ובצעו זממם אשר יזמו לעשות שאחרי שכבר ישב הרב הגדול הנ"ל על כסאו בפ"ח קבלו להם למורה את הרב ר"פ ויראי ה' אנשי גלילות הנ"ל צועקים על החמס ועל הבזיון התורה. וכאשר ראיתי כן תמהתי איך עם ה' ירדו פלאים לבזות ת"ח גדול וחכז"ל אמרו המבזה ת"ח אין רפואה למכתו. והיותר תימה על הרב נ"י שאם אמנם אין אני מכיר אותו מ"מ הכי על פת לחם יפשע גבר בן תורה לאכול לחם ענושים ולסייע ידי עוברי עבירה ולא ישמע לקול אזהרת בוצינא קדישא הגאון הגדול מסאנץ נ"י ולהתראות הרב הגאון הצדיק חסידא ופרישא הגדול מליסקא נ"י: ועוד הן בלבבו יבין את העושק הכי קבלת רב הוא רק דברים שיש בהם חיסור אמנה אם יחזרו הרי כבר ביאר הרמ"א בתשובה סי' נ' שקבלת רבים לרב א"א לחזור וככתובים וכמסורים דמי וקבלת רבים אינו צריך קנין וכבר האריך בהגהות מרדכי בפרק האומנים בראיות וא"כ אין קהל רשאין לחזור והרב מוה' פ' נ"י מלבד שהוא מסייע עוברי עבירה הוא בעצמו עובר על לא תסיג