מהר"ם שיק אורח חיים ריח

בהכוללי' אשר הם ת"ח ויודעי' הדיני' ואיך יניחום שיעשו להם עולה. ולא יתבעו את הממוני' לדין והכלל שמוע בין אחיכם כתיב וגם בכל הדברי' כאלו העיקר תלוי במנהג כמ"ש בחת"ס חחו"מ סי' י"ב הנ"ל כאשר קימו וקבלו אליהם יעויי"ש: והשלישי גלגלו חטא עליהם. שמשיאין בניהם ובנותיה' מיד כשיגדלו ועי"ז בניהם חלושי' בגוף. ובדעת ואין בהם תבונה ומתרבה בהן התאוה לזמה. הנה מעולם לא נשמע כזאת. אמת הדבר כי חכז"ל אמרו בן י"ח לחופה. וכ' הרדב"ז בטעמי המצות בספרו מצודת דוד דלכך לא נתחייב בן י"ג כבשאר המצות. משום שאין הזרע ראוי להזריע קודם י"ח וחכז"ל שאמרו בקידושין שיש מעלה להקדי' הנשואין להיות נשמר מחטא ופשע. לא על הכלל כולו אמרו אלא על מי שראוי לכך ולאו כל אפין שווין בזה אבל לומר שהקדמת הנישואין ירבה הזימה זה רעיון רוח. ואם המעשה שספרו אינו שקר מקרה הוא שקרה בבן רע מעללי' ובטלן ואיך יאמרו ויחליטו מזה על גוף הענין והרביעית הנה זה עיקר חזיון החטא שאין להם שוהלען והם פראים. ולהגוי' הבאים לשם. כל היהודי' בעיניה' ללעג ולקלס הנה זה מקור כל דבריה ולא אאמין שבעל דיעה שלימה. ואינו רשע. יבזה איש הולך תמים ופועל צדק ולומד תורה שבכתב ובעל פה. ואין למו מכשול אחר. רק מה שאין יודע לשון לאומי' ושאר מדעות. ההוא יקרא פרא אדם. הרי זה הוא תכלית הבריאה ושלמה המלך עה"ש שהי' החכם מכל אדם ולאחר שביאר בספרו הרבה חקירות סיים בדבריו. סוף דבר וכו' את אלקי' ירא וכו' כי זה כל האדם. והתורה אמרה ושמרתם ועשית' כי הוא חכמתכ' לעיני כל העמי' וכו' ונאמני' דברי תוה"ק. וגם דורות הראשוני' יוכיחו אמנם אפילו אם נימא דעי"ז המה ללעג החטאי' גורמי'. כמ"ש הכתוב ונהי' מדון לשכנינו וכו' ואפילו נאמר שחסרון ידיעו' המדעות ההם הם גורמי' וחכז"ל אמרו יפה ת"ת עם דרך ארץ וכו' אתרי אדם מפחד משולהען. בראותינו ונשים לבבינו מה הי' מפראג ופ"פ וברעסלויא ובערלין. וכדומה. שהיו ערים מלאות חכמים וסופרי' שומרי התורה ועכשיו נתקיי' בעוה"ר ואתם תלקטו אחד לאחד. ומה גרם זאת ומי הוא אביהם אבות ניזקין השוהלען. והלערערס הרשעי' הפושעי' אשר בילדי נכרים יספיקו הם חרבו את כל נאות יעקב. ואם אמנם אין למדין מן הכללות ולפעמי' יצאו מיעוטי' נקיים. ואנו במדינותינו צריכין לזה לפעמי' עיר ועיר כלשונם. למען יכלו להיות להם שארית בארץ כשאר אומנות אבל בני אה"ק שנוסעים שמה. לעבוד את ה' ולפחדו בציון שוהלע"ן הגורמים חטאים. מי הוא זה אשר יוכל לדבר על לבם ולהסיתם שיעשו שוהלען ואם יש קלים ששולמי' אל המוסיאנערין לא מחסרון שולהען. ולא מחסרון מזונות עושים בזאת אלא מצד קלות הדעת. או חסרון האמונה ובוודאי החיוב על כל איש אשר יש לאל ידו להחזיק בני א"י יושביי אה"ק בכל מידי דמיטב. ולסלק מהם כל דברים המזיקי' ומה טובה העצה. שכ' פר"מ נ"י להעמיד שם אוצרות מאגאצין מי יתן איפוא ויזדמן איש שימציא עצמו לזה וצריכין אנו לעורר אחב"י היושבי' באה"ק שישימו עיניה' על הלימוד. שלא יצא מקרבם דברים רעים שאומרי' שנעשו בתוככי ירושלי' אבל בענין הממון והחלוקה אין אנו רשאין לעשות בלי רצונם: ולכל הפחות לשמוע טענותיה' יהי ה' עמנו הארכתי בדברי' פשוטי'. מרוב שיחי וכעסי על הדענקשריפט דברי ידידו הדו"ש: הק' משה שיק מברעזאווע תשובה שי"ב שמעתי ותרגז בטני איך ירדה פלאים קרן התורה שבקרי' נאמנה בקהל קדושים יצאו אנשים קלי הדעת וידיחו מיושבי עירם לילך בשרירות לבם הרע. להבדל מן הקהל ומדרכי אבותינו לזנות אחרי ילדי נכרים. בתפלתם ותנועתם. האסורים לנו. ולתאוה בקש נפרד ולמען ספות הרוה את הצמאה הקימו להם פרעדיגער ושוחט אשר אסרו הב"ד לאכול משחיטתו והנה אליכם אישים אקרא העומדי' בראש. עליהם החיוב להרים קרן התורה ולחזק בדקיה לאשרה ולקיימה בגדרי' וסייגי' והם מושבעי' ועומדי' בארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת וכפירוש רמב"ן שם בשם הירושלמי. ועל כל הקהל החיוב לשמוע ולעשות. ככל הדברי' שתקנו הקהל. דקי"ל ביו"ד סי' רכ"ח סעי' ל"ג דהנשבע שלא לכנוס בתקנות הקהל הוא שבועת שוא ובפירוש קי"ל ביו"ד סימן דה. סעי' ב' שרבים יכולין לגזור על הפושעי' ולעשות יינם יי"נ. וכל מה שגזרו הוא קיים: וזה נאמר בשאר תקנות ומכ"ש בשוחט דמדינא אסור דמי נתן רשות לשוחט לשחוט בלי להראות סכינו לחכם החכמי' וב"ד הם שמחלו על כבודם. ואם ראו שלא למחול חזר הדין לדין תורה ואסור לו לשחוט עד שיראה יסכינו לחכם. ואם שחט בלי רשות הו: אפקירותא ואיתרע חזקתו והבשר אסור מדינא כמ"ש בתשובת ברית אברהם חיו"ד. והובא בפתחי תשובה ביו"ד סי' י"ח ואם יאמרו שהפרעדיגער יתן לו רשות לשחוט הלוא כשל עוזר ונפל עזור ומי נתן רשות לו להורות באתרי' דחברי' וכ"ש כאן דמדינ' אסור. דהרי פסק בתה"ד סי' קל"ח. עפ"י דברי תוס' דת"ח שהוא גדול הדור דינו כרבו ואסור להורות הלכה בפני רבו בעירו ובמקומו ואם כן את יושבת אונגוואר אשר גדול בקרבך ת"ח מופלג. זקן ויושב בישיבה. וגדול בדורו המורה שם הלכה בלי רשותו הוא מורה הלכה בפני רבו ודינו אמור: ובלא"ה בזה"ז שמקבלין רב ופוסקין לו בשטר רבנות הכנסות הרגילין ומקבלין זאת עליהן ועל הנלוים להם. על כל ימי חייו. ועל אופן זה עיקר דירתו והניח מקומו וכעין שכ' בחת"ס חאו"ח סי' י"ג שעתה בזה"ז הוא כעין שירות ומשועבד לקהל עיי"ש. וא"כ זכה בשכרו מדינא והבא שם. ומקפח את פרנסתו הוא משיג גבול ולא דמי למ"ש ביו"ד סי' רמ"ה וכן כ' בפי' בחת"ס חיו"ד סי' ר"ל עיי"ש וא"כ הבא שם לנהוג ברבנות הוא בכלל ארור משיג גבול רעהו: והעולה על כולם שאיש אשר יעשה בזדון. לילך במקום אתרי' דגברא רבה זקן ויושב בישיבה הוא עזות וחוצפה יתירה ועובר על השגת גבול. ומורה בפני רבו בהרמת יד. נראה לדמות למ"ש המרדכי בפ' הגוזל ומאכיל סי' קפ"ו דהאומר אילך ואמסור נפסל לעדות אפילו לא עביד מכח שהעיז פניו כולי האי. והפסוק קרא להעזה גדולה רשע. בנאמר העז איש רשע בפניו (עי' תענית דף ז') ולזאת אין לו שום רשות וכח. ואין לסמוך עליו בגיטין וחליצו' ולא בשום הוראה ואתה ראשי בני ישראל. כתבו ידכם לה' וחזקו ואמצו להעמיד הדת על תילה בכלל ובפרט וה' יהי' עמכם וחפץ ה' בידכם יצליח. ידידכם הדורש שלומכם: הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה שי"ג ב"ה יום ד' לס' נצבים וילך תרל"ח לפ"ק חוסט יע"א: כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר. אצילי בני ישראל ראשים וטובי קהל יח"ס יקרי רוח ובעלי מדע איש ואיש כפי מדרגתו ומנהלי העדה דק"ק בערעגסאז יע"א ה' עליהם יחי' תמיה גדולה נשגבה בעיני שקהלתכם שהיתה מאז לקהלה קדושה ולשם ולתפארת. איך לפי הנשמע נהפכה ללעג ולקלס הלא למשמע אוזן דאבה נפשי ונפשות כל שלומי אמוני בנ"י. שריקים ופוחזים ובני בלי שם יחציפו להמרות'. נגד הרב הגאון הגדול המפורסי' מוה' אברהם יהודא הכהן נ"י מרא דאתרא המפורסי' במקהלות בני ישראל וליקח חזן להתפלל בביהכנ"ס בלי רצונו רצון יראי ה'. וגם לעשות עוד דברים דברי שוא והבל וליקח להם דיין ככל אשר בחרו ולא יבשו ולא יכלמו לאמור מי אדון לנו ולא יראו ולא יפחדו לצער את הרב הגאון הגדול מרא דאתרא. ולא יחושו שעי"ז הם מבטלי' אותו מתורה ועבודה ולהכאיב את לבו ובריאתו. ואם אמנם שמסתמ' כל מי שיש יראת שמים בלבו וריח תורה לא ילך להיות דיין בקהלה של הרב בלי רשותו ולהסיג גבולו ולא יבא איש אשר אין עז פנים לשרת בקודש בלי רשות הרב מרא דאתרא. ואיך יוכל לפתוח פיו בימים הקדושי' ולומר אבא בחיל להתיצבה וגו' ולא ימיס לבו בקרבו שלא יאלים פיו. מכל מקום הרי אמרו חז"ל בעיקבא דמשיחא חוצפא יסגי'. ולזאת החיוב על ראשי הקהל וטובים ושאר יח"ס לעמוד בפרץ בכל מה שאפשר נגד אנשים רעים וחטאי' לה' לסלק מאת הרב הגאון הגדול דקהלתכם כל צער יגון ואנחה. ולהעמיד האמת והתורה והאמונה על מכונו כמאמר הנביא לכו ונתחזק בעד עמינו ובעד תורת אלקינו ולהעמיד כבוד הקהלה ויראת שמים ותורה כמו שהיתה מאז ומקדם ולגור מפני יום הדין הבע"ל. וה' יסייע לכם ומחי' חיים יתן לכם חיים טובים ארוכי' ולשלום ולכל השומעי' לקולינו דברי השוחר טובתכם והדורש שלומכם הק' משה שיק מברעזאווע: בענין הנ"ל יצוה ה' את הברכה חיים ושלום וכ"ט לכבוד הרב וכו' כש"ת מוה' משה אהרן נ"י אבד"ק קאסאן: הנה זה כמה שבועות אשר כתבתי למעלתו נ"י שלא יהי' מחזיק במחלוקת שלא יבא לבערעגסאז. לדיין ואפילו אם ירצה בו הקהל אם הרב הגאון הגדול דשם נ"י אינו רוצה ואסור להסיג גבולו וכבר נאמר לאו מפורש לא תסיג גבול ריעך. וגם כתיב ארור מסיג גבול רעהו ובארור בו שבועה וחרם או קללה ח"ו ולמה יעמיס