מהר"ם שיק אורח חיים ריז

תשובה ש"י שיל"ת חוסט י"א שבט תרל"ג לפ"ק: ישאו הרים שלום וברכה לקהל ישראל קצינים ונגידי'. בעלי מדע קהל הביניים דק"ק נייטרא נ"י ולהעומד בראשם הנגיד כש"ת כה' שלמה הכהן יהי ה' עמכם: בשבוע העבר קבלת מכתב כתוב וחתום מאת סופר ונאמן דעדתכ' הכותב בשם עדתו המכונה בשם איזראלי' קולטוס געמיינדע בנייטרא ותוכו רצוף לדרוש אצלי שלשה דברי' הא' איך עלתה בידי להשוות המחלוקת בקהל טאקאי והשנית אם יהי' רצון לפני להתמצע לתוך השלום בקרב מחנותיה'. והג' הוא העולה על כולם לידע ולהודיע. כי לא נמצא עולה בעדתו. כי גם תקנותיה' ומנהגיה' הוטבעו על עמודי הש"ע ולמה יהיו מפורדי' וכעוטי' על עדרי קאנגרעס וע"י הפירוד כל החברות למעשי' טובים ימושו. והתיקוני' תמוטנה שלשה אלה נפלאו מכם וביקש ממני בשם מעלתכם להשיב לכם. ואין דרכי להשיב ריקם פני הדורשי' מענה ולזאת הנני להשיב לכבוד מעלתכם כאשר עם לבבי: שמעוני ב"י. גם בעיני יפלא מה זו דרישה. הלוא חכמים אתם. ראו לאחור. ותבינו מה עשו ראשי פעסט. הנעלאגי' ואחוזת מרעיהם בשנים שעברו. זה לערך עשרים שנה הם משתדלין בכל עת מצוא אצל שרי המדינה להיות להם ממשלה על תהלוכו ומנהגי בני ישראל הדרים במדינתינו להנהיג מנהיגים חדשים בל יודעו ואחרון הכביד בשנת תרכ"ט לפ"ק בזרוע עוזם ובשוט לשונם לשון מדברת גדולות עלה בידם לאסוף קאנגרעס ולהיות להם מאיאריטעט מאנשי' שאין בהם לא תורה ולא אמונה. ומהם שאפילו ריח יהודית אין בהם והם חקקו חקקי און בקאנגרעס אשר מהם תצא תורה ומנהגי' לכל בני ישראל במדינותינו ואפילו מי שלא ראה חוקיהם ירעד ויפחד ויאמר מרשעי' יצא רשע אף כי ראתה עינינו ועיני חכמי ישראל הכשרי' כולם נתנו עידיה'. ויצדיקו כי הרו עמל. וילדו שקר. כי תכלית חוקיה' להרוס התורה והאמונה. לחתור חתירה מתחת התורה המורשה לנו ולהפילה. כי שמו עיניה'. עין רעה על אבני פינה ועמודי ישראל א' להיות חינוך ולימוד נערי ב"י והשוהלען בידיהם להשכיח מהם תורת ישראל כמו שהיא נשכחה מביניהם ומצאצאיה'. ואם אין גדיי' אין תישים. ואם אין תורה. אין יראה ואין אמונה: ומיראתם אולי איש ירא ה' יקים ויעמוד ויתיצב לנגדם הקימו להם שידעס גריעכט אשר ישפטו בשרירות לבם הרע כרצונם כדי שכל איש אשר יזיד לדבר דברי קשוט ואמת בשם ה' יהא אחת דתו להמיתו ובזה יחסמו פי כל דובר ביראת ה': ועדיין. לא שקטו כי פחדו ויראו אולי ימצא איזה רב. ממשיך לב בני ישראל. ליראה את ה'. לזאת עשו השלישית. להקים להם סימנאר אשר משם יצאו רבנים. מאשרי העם מתעים ורועים כלבבם ומי לא ידע דרכי ותהלוכות סימנאריסטען. הם אלה קצת דרכי הקאנגרעס וע"ז נטלו כח להכריח כל בני ישראל במדינותינו לעשות אותם כרצונם. וכמעט היינו ח"ו בכל הרעה בלי יוכל קום לולא שהקדים ה' הרפואה להמכה שמקודם לזה נתייסדה מיחידי סגולה דמדינותינו חברה שומרי הדת ופעולתה לעמוד על המשמר שלא יבוא זרים לבלע את הקודש. וגם העיר ה' את לבב יראי ה'. אשר היו בקאנגרעס לירד לסוף דעת המאיאריטעט הנ"ל ועמדו על נפשותם. ועל נפשות דורות הבאים להפר עצת מזימת רשע הנ"ל ויתאמצו לעשות תקנות ארגנאזיציאנס שטאטוטען השוון לכל נפש טובים וישרי' להיות לנו לחומה נגד הנעלאגין והגדיל ה' לעשות עמנו חסד ותשועה גדולה ע"י ראשי שומרי הדת. ודורכפירונגס קומיסיאן אשר שרי המדינה והמלך יר"ה והממשלה כלם אשרו וקיימו מעשי הארטידאקסען ומטעם המלך ושריו. הרשות נתונה לקיים התורה כרצונם. ועי"ז הפח של הקאנגרעס נשבר ואנחנו נמלטנו בשם ה' ב"ה וב"ש: ואחרי ראינו מה הי' לשעבר. עלינו להביט לפנינו. ואיזהו חכם הרואה את הנולד. ואחור וקדם צרתני כתיב. וכל הרואה לפנים יראה כי עוד לא נתייאשו בעלי הקאנגרעס ועוד מחשבתם הרעה לעת. יהי ידם נטוי' לעשות לבצע זממם והם עומדי' צפופי' על המשמר מצפים על עת מצוא להחל ולכלה את אשר יזמו לעשות. ואם יעלה על הדעת שחלילה רגע יפסקו השומרי הדת ודורכפירענגס קאמיסיאן או אם יהיו ישנים אז לבם ער. להתעורר ולערר ולשרש את התורה המורשה לנו ביד רמה ובהיסתר פנים ועקבותם בל יודעו: ומי הוא אשר ישים דברי' האמתיי' האלה על לבו ולבבו נאמן עם ה'. קול ישמע בקרב לבו לאמור. לכו ונתחזק בעד תורת ה' אלקינו. לשמור את דרך עץ החיים. מלהט החרב הנעלאנגיון המתהפכת להתאחד עם שומרי הדת כי זה לעומת זה. צריכין אנו לעשות אין בשטאטעסקווא ממש להצילנו מרשת זו טמנו לנו ואם אש אחזה בעיר. ברחובות קרי' היעמדו אחרים מנגד. הלוא רגזה הארץ ואם בסכנת הגוף כן קו"ח בענין נפשותינו. הלוא כל ישראל בית אחד ואש האפיקורסת אחזה בבית ישראל והוא מכה מהלכת ואיך יוכל איש יהודי לעמוד מנגד בשטאטוסקווא. והתורה אמרה השמר לך בעניני גופך ושמור נפשך מאוד. ואין בשטאטוסקווא תקוה להשמר. אלא להחליש כח דשומרי הדת. וכל המחליש כוחם הוא מסויע ידי עוברי עבירה בעלי קאנגרעס ודינו כמוהם: ועוד שנית מה נאמר ומה נדבר הרי הכתוב אמר אשר לא יקים את דברי התורה הזאת ופרשו חכז"ל בספרי והובא ברמב"ן בחומש שם. דזה קאי על כל מי שיש בידו לעשות קיום וחיזוק וגדר לתורה ואינו עושה הוא בכלל זה וא"כ מה תאמרו היש בשטאטוסקווא תועלת לעשות קיום וחיזוק. נגד חוקי הקאנגרעס. אין בזה גדר. אלא בקבלת ארגניזיציאנס שטאטוט והתאחדות עם שומרי הדת. וכן עשו אבותינו. עזרא ונחמי'. אשר בעתם ג"כ נתערבו הרבה בגוים וילמדו מעשיה' אמרו לכתוב ולחתום וכתבו אמונה לאשר ולקיים את כל המצות הנפרטים שם. וכן החיוב עלינו בדורינו: ועל. השלישי' אני לא אדע איך לא יראו ולא יפחדו בעלי השטאטוסקווא מארור דאמר ברק. חורו ארור מרוז אמר מנאך ה' כי לא בא לעזרת ה' להצלת הגופות קו"ח להצלות הנפשות ואמרו חכז"ל שבד' מאות שיפורי שמתי' ברק למרוז. ואיך רשאין לעמוד מנגד ביום שבות זרים חיל התורה המורשה לנו. והן הן הדברי' שעושי' פירוד ביניכ' ובקהל טאקאי. ראו ושמו לבם לזה. וכולם רצו לקבל האורגניזיצינאנס שטאטוט והתאחדות לחברה דשומרי הדת: ולא הי' ביניהם אלא דברי' פרטי' ולזה בקל הי' מקום לעשות השלום ואני נקראתי מכם להתמצע לעשות שלום ביניכ' ולזאת מצאתי עצמי מחוייב לאמור לכם כל הדברי' הנאמרי' למעלה. ואם כה תעשו יתקיים כה לחי. אתה שלום וביתך שלום. וכל אשר לך שלום. ויהי ה' עמכם דברי השוחר טובתכם הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה שי"א בעזה"י יום א' ר"ח תמוז תרל"ב לפ"ק. החיים והשלום וכ"ט להרב הגאון המפורס' כש"ת מוה' פ' ה"ה ר"ב: מכתבו קבלתי. ותוכו רצוף קונטרס. מכתב זכרון מאת דאקטאר גראץ ואחוזת מרעיו. מראה עצמו כאוהב ובתוכו משים ארבו לשפוך בוז וקלון על אחב"י היושבי' באה"ק וראיתי את אשר נגזר ע"ז מאת פר"מ נ"י ופליאה נשגבה בעיני איך הטה את אזניו לקבל לשה"ר. ואם באמת ובתמי' היו מדברי'. החיוב הי' עליהם להוכיח אותם על פניהם ואולי יבררו כי חף הם מפשע. כמצווה עלינו הוכח תוכיח כו' וכמו שביאר הרמב"ם אבל להרים קול לבזות ברבים ולעבור על לא תשא עליו חטא וכו' להלבין ברבים פני חבריו. ולהיות כהולך רכיל אין זה כי אם רוע לב. שאם היו שוחרי' טובתם. הי' מהראוי שיכתבו לנשיאי ולגזברי א"י. המקבצי' בח"ל ממון עבורם שמצאו באה"ק חסרון זה או זה ושימתיקו סוד לתקן כך או כך והיינו רשאים לשמוע ואז ג"כ היינו צריכין לשאול את פי בני אה ק מה זה ועל מה זה. וכי רשאין אנו לדון את האדם. שלא בפניו אפילו בענין ממון וכ"ש בממון זה. שאליו הם נושאי' את נפשות' ליקח מאת מכרו להחיות נפשם אבל עתה דחכז"ל אמרו. דמלתא דמתאמרו כה"ג באפי תלתא אית בי' משום לישנא בישא וחוצפה אינם כדאי להשיב עליהם וליתר שאת יעברו נא לפנינו. שלשה פשעי ב"י ועל ארבעה לו אשיבנו על החזות שוא אשר חזו באחינו ב"י יושבי אה"ק א' על הכתות המרובי'. המתנגדי' זה לזה. כבר העיר הגאון אדמ"ו בחת"ס חלק חו"מ סי' י"ב אות ג'. שבוודאי הי' ראוי שיתכנסו ויתאחדו: אבל אי אפשר כמ"ש שם בשם הרדב"ז. ועדיין אלי' הנביא לא בא, להשיב לב אבות על בנים: הב' על מה שהחלוקה אינו נעשה כראוי. וגם העשירי' נוטלי': ומחשיבי' זה כמעות שלהם ולא כמעות צדקה הנה בוודאי אין מעות א"י כמעות צדקה דעלמא. וכבר מבואר ג"כ בתשובות מרן בעל חת"ס זצ"ל ביו"ד בסי' רל"ד דהחיוב עלינו לקיים ישוב יושבי א"י ובהם תלוי קיום המועדות. וממיל' מי שאפשר לו לדור בא"י בלי החזקה. הרי אין אנו מחוייבין ליתן. וכמ"ש בחת"ס חלק חו"מ סי' י"ב אות ב'. שדעת הנותני' רק על המצטרכי' והעשירי' הנוטלי' גוזלי' העניי' ואם אמנם שראוי לחלק לפי ערך נפשות. בוודאי אין כולם שווים. וגם ללומדי תורה ופועלי צדק ומצות. צריכין ליתן להם קדימה. כדאית' בברכ"י ביו"ד סי' רנ"א ובתשובת מרן זצ"ל ביו"ד סי' רל"ד הנ"ל. והכוללי' בעצמם ממנים עליהם את הגבאי' ואם הגבאי' אינם עושים כראוי יכולי' להורידם ורבים