מהר"ם שיק אורח חיים ריב

אבל כניסה עצמה לא ידעתי. וע"ז תמה מעלתו נ"י עלי הרי איתא בשבת דף קט"ז ע"א. שאפילו אדם רודף אחריו להורגו. לא יכנוס לשם. והאמת עם פר"מ נ"י וידעתי הגמרא ההוא. אבל הנה אמת בית ע"ז אפילו רק עומד שם ע"ז. וכל עניני תשמוש ע"ז אסורה בהנאה. כדאית' ביו"ד סי' קמ"ה ומשמשי ע"ז ילפינן מקרא דאסורין אבל בית שעושין שם דבר עבירה. אפילו אפיקורסת. לא שמענו מעולם דהבית אסור. וא"כ קשה הגמרא הנ"ל דאיפכא מבעי' לי' למימר דלבית ע"ז אסור להציל את עצמו דאסור בהנאה ואפילו ביזרא דע"ז קי"ל ביו"ד סי' קנ"ז דיהרג ואל יעבור ובבית מינים הי' מן הדין שיהי' רשאי להציל את עצמו. והרא"ש בתשובה. כלל י"ט דין י"ז כתב כן מסברת עצמו דשרי. ופסקו בש"ע ססי' קנ"ז וכ' שם ב' סברות והובא בטו"ז שם ס"קיא והקשה שם על זה דיהי' אסור. וכ"ש לפי מה שפסק שם ברמ"א סעי' א' דגם בביזרא יהרג ואל יעבור. וצ"ל דהוי רק אברוחי ארי בעלמא ולא מקרי הנאה כדאיתא בכתובות דף ק"ח ובתוס' שם: והא דאסור בבית מינים כ' הר"ן שם דהיינו במינים לע"ז. ואפילו נימא בשאר מינים ע"כ טעמא משום דלמא אתי לאמשוכי בתרייהו והוי דבר והפוכו דבבית עובדי ע"ז שמעשה אבותיהם בידיהם אין לחוש לאמשוכי אבל בבית מינים שהם מינים לע"ז ואפילו בשאר מינים היכא דיש לחוש לאמשוכי אסור להציל עצמו ואע"ג דלא מצינו לענין חשש אפיקורסת דיהרג וא"י ובע"ז בעינין קרא מ"מ פשיטא דממיל' נשמע. כיון דהוי כמומר לכל התורה וגם הוי כעובד ע"ז ותו הא מורידין אותו ואין מעלין ואיך נימא וחי בהם ואפילו מספק וחשש ואע"ג דהוי ספיקא אמרי' בכה"ג ס"ד לחומרא ולא שייך ס' נפשות להקל כמ"ש הש"ך שם בריש הסימן. מכ"ש בכה"ג וזה ברור. ותוס' בע"ז דף י"ז ע"א ד"ה הרחק. הקשו מהא דאזלו לבי אבידן ותי' דבית אבידן לאו היינו ממש מינות ורש"י בשבת דף קט"ז. פי' מקום שיש ספרי מינות ומתווכחין שם. וכן מוכח מתוך הסוגיא שם. ובמאירי בשבת שם כ' דדרך צחות אמרי' הא דאם רודף אדם להרגו שלא יכנוס שם והפוסקים לא הביאו והכלל הוא דאין הכניסה מצד עצמה אסור אלא היכא דיש לחוש לאמשוכי בתרייהו אסור כמו בע"ז. ואפילו היכא דלא שייך חשש אמשוכי בתרייהו קי"ל ביו"ד סי' ק"נ דמצוה להרחיק מדרך ע"ז ד' אמות. וה"ה מבית מינים. כן נראה לפי ענ"ד בזה ובמקום אחר ביארתי עוד יותר. וזה הי' כוונתי באגרת הראשון. וד' ידריכני בדרך אמת למען שמו דברי ידידו הד"ש: הק' משה שיק מברעזאווע: סי' ש"ה ישאו הרים שלום עד תאות גבעת עולם. להרב הגאון המפורסם ערוגת הבושם עה"י נ"י שלשלת היוחסין כבוד שם תפארתו מוה' אברהם שמואל בנימין נ"י אב"ד ור"מ בק"ק פרעשבורג יע"א: פליאה דעת ממני נשגבה. לא אוכל לה. מדוע חכמי גאוני ישראל העומדים לשם ולתהלה מחשים ועומדים מנגד ביום קרב ביום שבות זרים חיל האמונה והיראה אויבי ה' יערימו סוד שעיר אל שעיר קורא ואל אחיו יאמר חזק לנתק מוסדת התורה פערו פיהם לבלי חוק לבלות תורה שבכתב ובע"פ העיזו פניהם לאמר לנגד השמש לשנות דת וחקים חקקו חקקי און. יומם ולילה לא יחשו להרבות תאני' ואני' והמזכירים את ה' דמי להם כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע וכי כך עשו אבותינו: בקום רשעים עלי ארץ ולא לאמונה גברו בארץ תחת אדר היראה וטהרה ותוכם און וטומאה מראים תומה ותוכם טומאה לא שבתו ולא נחו. עד אשר פרסמו לנגד השמש סופם ודעתם. כה עשו אבותינו לכותיים בימי בית שני אשר הראו לבוני המקדש כאוהבים. רוצים בחברתם ותשועתם ועזרא הסופר וסייעתו ירדו לסוף דעתם. והרחיקום והבדילום מקהל ישראל לאסור פתם ויינם וכל אשר להם כגויי הארץ כמבואר בפרקי דר"א פל"ח: ובימי ר"ג רבו האפקורסים. בישראל תקנו ברכת ולמלשינים וכו' למען יחרדו עמי הארץ מקול הארורים ולא יטו אחריהם כמ"ש הכ"מ וברמב"ם פ"ב מה' תפלה וכזאת וכזאת עשו רז"ל אשר הי' לפנינו. לכת הרעה ימ"ש ש"צ ימ"ש שפרצו ורבו ג"כ בארץ קראו אחריהם בכל מדרך כף רגליהם. בחרמות וגידופים ושמתות עד שהובדלו מקהל ישראל וזכרם הוסיף תמו ונכרתו מן הארץ ועתה כי קמו אפיקורסים רבנים רעים והתחברו ודברו בתורה דופי תחת יופי כאשר פרסמו וחקקו און בדפוס (פראטיקאהל) שלהם על דברי חכמז"ל יליזו וגם בתורת משה רבינו עה"ש. שמו יד באיסורים חמורים. מיתה וכרת יקילו ויאמרו לנגד הכל כי אין להם חלק בתורה. ועתה איך נוכל לראות בהבערה הזאת. אשר יסיתו וידיחו ויציתו אש זרה הקוצים האלו בבני ציון שארית ישראל ואם אמנם כח ורשות החרם. נוטל מטעם המלכות יר"ה מ"מ לא אדע למה לא נפרסם האמת מה דינם של האנשים האלה. לפי דת תוה"ק כיון שכפרו בתורה מן השמים. כאשר יעיד על זה הרבה מדבריהם וספרי מינים שלהם. א"כ הרי הם אינם יהודים וכגוים גמורים ורעים מהם כמו שביאר הרמב"ם בהרבה מקומות ולא די שאין להם נאמנות בשום איסור והיתר ודין ודת בתוה"ק וכ"ש שאינם נאמנים להורות להיות למורים ורבנים. או מורים ומחנכים ילדי ישראל ושחיטתם נבלה וכמ"ש הרמב"ם בפי"ד משחיטה ופסולים לעדות ולדיינים וממילא הגיטין והקדושין שלהם אינם וכמ"ש הרמב"ם בפי"א מעדות וא"כ כיון שכגוים גמורים הם בנותיהם ובניהם אסורים לנו והם בכלל יסיר את בנך: ואע"ג. שנראה מדברי הר"ן בחידושיו לחולין דף ד' ע"ב גבי מומר לע"ז שאין בתו אסורה. אפשר דס"ל דלאו דלא תתחתן הוא דווקא בשבע אומות אבל אנן דקי"ל כהרמב"ם. ובאהע"ז סי' ט"ז דבכל אומות נאסר מדכתיב פן יסיר וכו' וכבר הארכתי בתשובה דנראה דגם לאינך פוסקים. אסורה בתו שלהם. ואם כן גם במומר יש לאסור ומ"ש ברמ"א באהע"ז ר"ס קנ"ד ב' דעות במומר אי כופין כבר הארכתי בזה בתשובה אחת פרטי דינין. וכעת ראיתי שגם הבית מאיר בסי' קנ"ד ובאהע"ז סי' קכ"ט סעי' ה' האריך בזה ועכ"פ כך הדין פשוט דבנותיהם של מומרים אסורים וככה כמו כן דינם של אלו האפקורסים. ואע"ג דבנדה דף ל"ג ע"ב. מבואר דבת צדוקי מותר לישראל. זה מבואר עפ"י מ"ש הרמב"ם בפי' המשנה בפ"ק דחולין במתני' דשוחט במגל יד וכו' דשם ביאר דצדיקים וקראים אינם כאפקורסים אלא משום דמזיקים עשו אותם לענין הרבה דברים כאפקורסים וגם שהוא מבוא לאפיקורסת וכל זה בזמנם כמבואר בנדה שם שהיו יראים מחכמי ישראל. והיו שומרים התורה. אמנם לאחר שהרחיקום הצדוקים והקראים מדת תורתינו כבר פסק בתשובת רב"צ אשכנזי סי' ג' שבנותיהם אסורים ואפי' לאחר שחזרו וקבלו דת ישראל יש לחוש לממזרות כמבואר באהע"ז סוסי' ד' וכ"ש באפיקורסו' האלו שיצאו מכלל הדת וקבצו ואספו להם כת בפ"ע ובגובה לבם דברו ג"כ בעניני חליצה וגיטין לשנות ולהמיר טוב ברע. א"כ זרעם ספק ממזרים ואין לנו להתערב עמהם אפילו אם יחזרו בהם ויקבלו את דת האמת: וכיון שבררנו שדינם כגוים. ג"כ אסור להתפלל בבית תפלה שלהם לא מבעי' אם אין שם מנין יהודים כשרים. א"כ הרי זה כמתפלל ביחיד. ועוד גרוע מזה שהרי קשר של רשעים אינו מן המנין והם אומרים קדיש וקדושה. והוי כאלו אמרו כן ביחיד. ורק אפילו אם יש מנין עשרה ישראלים כשרים. מ"מ הש"צ שלהם אינו שליח. דלא נקרא ב"ב ואינם נעשים שלוחים לנו. כדממעטינן בריש פ"ב בקידושין מאתם גם אתם דבעינן דומיא דאתם ב"ב ועיין במג"א סי' קפ"ט דמומר אינו נקרא ב"ב ושם באהע"ז וביארתי במקו"א וכיון והנה דינם של רשעים הנ"ל. כך הוא לפי דת תוה"ק ולמה לא נפרסם ברבים שאלו עמי הארץ אשר עודנה פוסחים על שני הסעיפים ייראו לנפשם ויבדלו מהם. אי לזאת שמתי עיני בפר"מ נ"י לבקשו שלמען השם. ולמען תורתו הקדושה יראה להתעורר את הרבנים הגאונים. שישימו עין ויתנו אל לבם להתחכם ולתת עצה. כדת מה לעשות לחזק ידי הישראלים הרוצים להחזיק דת תוה"ק ולהפר עצת רשעים ולדעתי יהי' לזה פרי טוב. מלבד שצריכים לרחמים רבים יהא לפירסום הזה מעלת רבות וגם הרבנים גאוני אשכנז יעורר פר"מ נ"י ואח אשר יעלה בהסכמה בהצנע לכת יחותם מכל הרבנים כאשר הוא באגרת שלומי אמוני בני ישראל. ואז כאשר נעשה את אשר עלינו לעשות נשקף למעון השמים. ונפיל תחינותינו לפני אבינו הבט נא ממעון קדשיך. וכאשר עשית לאבותינו נא לא תכלה רחמיך ממנו ומעשה ידך אל תרף. דברי הכותב המצפה לישועת ה' ולראות בציון עינינו: הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה ש"ו בעזהי"ת בחדש מנחם אב תרל"ז לפ"ק: היגון והאנחה יהפוך ה' לששון ולשמחה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם בתורה וביראה כש"ת מוה' יצחק בער באמבערגער שליט"א אב"ד דק"ק ווירצבורג במדינת אשכנז יע"א: אנא זעירא דמן חבריא מרבני אונגארין. שמוע שמעתי הקטגורי' בין הת"ח במדינת אשכנז ולא מפני רמות רוחא דאית בי ולא מפני שאינו מכיר את כבודו ואת גדלו של הדר"ג נ"י יודע אני את מך ערכי ואת גודל צדקתו ותורתו של פר"מ נ"י ואפי"ה בכל מקום שיש חילול השם החלוש יאמר גבור אני אדברה במר רוחי וירווח לי הנה שמעתי שהדר"ג נ"י פסק והורה שאם הרעפארס געמיינדע בפפ"ד מבטיחים (געראנטירען) להאנשים היראים כי