מהר"ם שיק אורח חיים קמ

דהכל חושבין למולד וי"ד ליצירת אדם עכ"ל הצריך לנו. והיינו כמו שכתבתי. וב"ה שכוונתי לדעת הגדול. והנה לר' יהושע לשיטתו במדרש הנ"ל דהמזלות לא שמשו. וס"ל בניסן נברא העולם ואדם הראשון בניסן נברא והי' לאדם חצי שנה משנת תהו וראוי למחשב לי' שנות דורות ממנו א"כ אי באמת הוא כן א"כ חסר לן שנת המבול שאינו נמנה. וע"כ כמ"ש בסי' קצ"א) דגם לר"י איכ"ל דאינו מונה שנת תהו עיי"ש מלתא בטעמא וכל זה לר"י לשיטתו אבל למאן דפסק כר"י. דבניסן נברא העולם. ולא ס"ל באידך כר"י. דשנת המבול אינו עולה לא החלטתי שם הדבר ושפיר איכ"ל. דמונין בין שנות אדם והדורות: ובין ימי העולם משנה של תוהו כיון דהי' חצי שנה שפיר איכ"ל דנמנה וזה נראה דעת התוס' שכ' בע"ז דף ט' דהשמיטה באלף הששי לרש"י י"א ולר"י שנת י"ב והקשה הדרישה קושיתו הנז' לעיל ותי' דתוס' מני למוליד וי"ד וזה קשה מתוס' ר"ה דף ח' ד"ה לתקופות שכ' דמנין שלנו הוא למולד בהר"ד. אבל להנ"ל א"ש דתוס' ס"ל דבין למנין הדורות ובין למנין שנות העולם לתוספת לשיטתם. דכתבו בר"ה דף דקי"ל כר' יהושע בניסן נברא העולם ס"ל דנמנה משנות תהו. וא"כ הכל מנין אחד. וא"ש דברי התוס' בע"ז ולא קשה קושית הדרישה. אמנם לדעת הרמב"ם. אשר לפי הנראה פסק כמ"ש הכ"מ בפ"י משמטה דבתשרי נברא העולם הי' מריש פשוט בעיני: דס"ל כמ"ש לעיל. דהכל נמנה ממוליד וי"ד. ושנת המבול אינו נמנה לענין מולדות וכמ"ש הגאון מוה' אליהו ווילנער זצ"ל להרא"ש והא דהקשה הדרישה על מ"ש הרמב"ם שם דין ד'. דשנת אלף ומאה וז' לאחר החורבן שהוא שנת ששה ושלשים ותשע מאות וד' אלפים ליצירה הוא שמיטה. והקשה הא לפי החשבון בפ"ק דע"ז. דשנת ג' אלפים ותתכ"ח הי' החורבן. א"כ שנת אלף ומאה וז' לאחר החורבן הי' שנה אחת מוקדמת שנת חמש ושלשים וט' מאות וד' אלפים. ומכח זה העלה. דסדר הדורות מונין ליצירת אדם ושנת עולם מונה הרמב"ם לשנת תהו למולד בהר"ד ולפענ"ד מלבד הקושיא של הדרישה קשה לי יותר דמעיקרא בדין ב' כתב בשנת שלש וחמש מאות וב' אלפים ליצירה התחילו למנות שמיטין ועשו שנת עשר וחמש מאות ליצירה וכו' שמטה וקשה טובא. לפי חשבון שכ' הכ"מ נשלמו תק"ב שבע שחלקו וא"כ התחילו בשנה הג' ושבע שנים הי' שנת תשע שמטה: ולזאת הי' נראה לי דהרמב"ם מונה שנים שלימות מיציאת מצרים שהי' ב' אלפים ותמ"ח ליצירה היינו לאחר שהשלימו תמ"ח. דהיינו בשנת תמ"ט בניסן. ומ' שנים שלמים היו במדבר ובניסן באו לארץ וי"ד שכבשו וחלקו. דיליף בעירוכין דף י"ג מיובל הי' אחר י"ד שנה לחורבן וליובל מתשרי מנינין א"כ גם י"ד שכבשו וחלקו היינו שנים שלימות מתשרי אבל הי' חצי שנה קודם לזה יותר שלא נמנה ושפיר כתב הרמב"ם דבשנת תק"ג התחילו למנות היינו לאחר שעבר תק"ג וא"כ ע"י החצי שנה קודם יציאתם ממצרים וחצי שנה של כיבוש ניתוסף שנה. ויהא לפי"ז שנת החורבן בית שני בשנת תתכ"ט כמו לדעת התוס' והר"י אלא דלתוס' היה אז מוצאי שביעית. ולהרמב"ם הי' תת"ל מוצאי שבעית: לפי פירושו עיי"ש. וא"כ החשבון מכוון ומה שאמרו בתתכ"ח היינו לאחר תתכ"ח ומה שנמצא בסדר עולם דהחורבן עד שנת ד' אלפים הי' עק"ב שנה היינו עם שנת החורבן שהי' בשנת תתכ"ט כן הי' פשוט בעיני: אבל ראיתי שכל האחרונים הסכימו בפירוש דברי הרמב"ם: בפירוש הדרישה וא"כ דעתי בטלה נגד דעת כל האחרונים ובספר כפתור ופרח פ' נ"א לא פי' כהדרישה אבל לא זכיתי להבין חשבונו. ועכ"פ לפי פי' הרא"ש. י"ל כמ"ש אני. וכמ"ש הגאון מהראו"ו זצ"ל. ולפי"ז שנת תרכ"ו לפרש"י ותרכ"ז לפירש הר"י. ותרכ"ח באלף הששי הבע"ל לדעת הרמב"ם הוא שמטה. והמנהג כהרמב"ם. והגאון מוהרא"ו זצ"ל הנ"ל כתב הרוצה לצאת ידי ספק יכתוב גם בער"ה של קודם השמטה של הרמב"ם פרוזבול וא"כ נקוט מיהו פלגא בידך דאי אמרינין בתשרי נברא העולם כתבו כולם: דא"א למחשב שנת הדורות ימי האדם וזרעו משנת תהו אלא ממולד וי"ד אלא לענין מנין ימי העולם כיון שע"כ אתה צריך לענין מולדות לחשוב משנת תהו וכדי שלא לטעות בחרו למנות כל ימי העולם ממולד בהר"ד וזה הי' השגתי על מעלתו ני'. דמנה שנות הדורורת מעולם מצד יום אחד בשנה חשוב שנה. וזה לא שמענו: והנה בבעה"מ ז"ל בע"ז שם ביאר היטב ג"כ דהי' ב' מנהגים בישראל יש שמונין שנות עולם למולד וי"ד. דהיינו משנת יצירת אדם וזהו הוא הנכון ויש שהנהיגו וזה המנהג נתפשט עתה. למנות ימי עולם למולד בהר"ד ועשו את שאינו כאלו ישנו (היינו הסכמיי בעלמא ומסתמא הטעם כמ"ש. שלא לטעות ואין בין ב' המנהגים אלו מחלוקת) אבל סדר הדורות מבואר ג"כ שם, דפשוט לי' דמונין מאת יצירת אדם למולד וי"ד. שכתב דלמנין זה. שהוא יתר על חברו בשנה אחת הי' החורבן בשנת תת"ל ובאמת לדבריו קשה לי טובא. מה שאמרו בע"ז דף ט' ע"ב. דבין ר' חנינא דאמר אחר ד' מאות לחורבן לא תקח שדה ולברייתא דתנא אחר ד' אלפים ומאתים ושלשים ואחת לבריאת עולם לא תקח שדה. איכא בנייהו ג' שנים. ואי סדר הדורות נחשב משנה שאחר המולד וי"ד וימי עולם קודם שנה למולד בהר"ד. א"כ אין כאן איכא בנייהו רק ב' שנים ואיך אמרו שם ג' שנים וכבר הקשה כן שם בפאת השלחן. בשם הגאון רא"וו זצ"ל על פי' הדרישה בהרמב"ם אמנם על הרמב"ם לא קשה דאיכא למימר מקומות מקומות יש ובזמן הש"ס לא מנו לשנת תהו אבל לבעה"מ שביאר. שבזמן הש"ס שם באותו מקום מנו למולד בהר"ד הקושיא בתוקפה: אמנם לפי מ"ש לעיל. דלמ"ד בניסן נברא העולם. איכ"ל דלכ"ע מנין סדר הדורות וימי העולם הוא באופן או כולם ממולד וי"ד או כולם למולד בהר"ד ובעל המאור כתב כן רק למאי דמשמע. דפסק כר"א דבתשרי נברא העולם. וא"כ הברייתא שאינה מבוארת אי איתא כמ"ד בתשרי. או כמ"ד בניסן נברא העולם. נקט הש"ס מילתא דפסיקא דלכל היותר. יש שלוש שנים ביניהם וא"ש. ויש במדרש הנ"ל עוד דעה שלישית. לר' נחמי'. דלמנין עולם מונין שנת המבול. דשמשו המזלות. אבל לשנות נח משום שהיו ימים של צער אינו נחשב בכלל שנותיו ולדידי' הי' נח קודם המבול שש מאות שנה והמבול הי' בשנת תרנ"ז ועיי"ש במתנות כהונה ועיין מ"ש בתשובה הקודמת (סימן קצ"א) מה שיש להקשות על זה ומה שרש"י ז"ל סותר עצמו מפ"ה פסוק ל"ב לפרשה ו' פסוק ג'. וצריך לומר דרש"י לאו דווקא נקט ועפ"י האמור למעלה מבואר אע"ג שכתבתי דמנין שני העולם הוא קצת מחלוקת בו איך מונין מ"מ גוף הדבר ועיקרו הוא הלכה לממ"ס ולית בי' מחלוקת כמ"ש לעיל בשם הכוזרי מאמר א' פמ"ג וכולם מסכימים דשנה זו הבע"ל. בר"ה יהא ה' אלפים ותרכ"ג ליצירה ולא נפל מחלוקת אלא בשינוי מעט. אי מפקינין שנה מיני' ומתי התחיל. ודבר אלקינו יקים לעולם. ועפ"י האמור מיושב מה שהעיר התומים בסי' ס"ז סק"ג שכ' שכל מדפוסי הלוחות שחשבו למשל שנה זאת שהיא ה' אלפים ותרכ"ב ליצירה. שמחורבן אלף ושבע מאות וצ"ד. וכ' שטעו שזה הוא לפי החשבון דעק"ב שנה הי' משנת החורבן עד שנת ד' אלפים לב"ע וזהו לסדר הדורות ממולד וי"ד. ומנין שנות העולם הוא ממולד בהר"ד. וא"כ חסר שנה אחת מחשבון הזה ואינו אלא אלף וז' מאות וצ"ג לחורבן. אמנם להנ"ל א"ש. דסוגיא דעלמא הוא כמ"ד בניסן נברא העולם ולדידי' אמרינין או כמו"ש הגאון מהראו"ו זצ"ל. דהכל נמנה למולד וי"ד או דהכל נמנה למולד בהר"ד כנראה מהתוס' וכזה הוא סוגיא דעלמא וא"ש: תשובה קצ"ג עוד ראיתי להעיר. על מה שמנה ב' אלפים קצ"ב לב"ע נשא יעקב את רחל ולאה אינו מוסכם לפי מ"ש הרמב"ן לפרש מ"ש מלא שבוע זאת. היינו השבעה שנים. ולדידי' לא נשא אותם בשנה אחת. ופי' בזה ב' פרושים עיי"ש. ובאמת פי' הראשון שכ' הרמב"ן דאיכ"ל דבאמת. דזה ממה שהחליף לבן את משכורתו אע"ג שכבר אמר כי מלאו ימי אמר לבן מלא שבוע זאת קשה טובא שהרי יעקב אמר בעצמו זה לי עשרים שנה בביתך. עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך וכו' וא"כ מבואר דלא עבד יותר מי"ד שנה עבור בנותיו וצע"ג אמנם מ"ש עוד הרמב"ן. דאיכ"ל דמיד כשהתחיל השנה השביעית נתן לו את לאה ואמר מלא שבוע זאת היינו השבע שנים של זאת לזה נראה ראי' מש"ס דידן פ"ק דמועד קטן דף ט'. דיליף הא דאין מערבין שמחה בשמחה. מקרא דשלמה ולא יליף מקרא דמלא שבוע זאת כהירושלמי מיהו הרמב"ם בפ"י מאישות הביא מקרא דמלא שבוע זאת. דאין מערבין שמחה בשמחה ועיין בסמוך ואפשר דש"ס דידן לא ניחא לי' למילף מהא משום דיש לדחות דלמא מנהגא. כדאמרינין בסנהדרין דף מ"ו ע"ב לענין קבורה ועיין בהפלא"ה בכתובות דף י' ע"ב בתוס' ד"ה אלמנה וכו': ומ"ש. עוד להעיר. על דברי רש"י בנזיר דף כ"ט ע"ב דגמיר דשמעון ולוי היו במלחמות שכם בני י"ג שנאמ' ויקחו איש חרבו ופחות מי"ג אינו איש ומלחמות שכם. הי' י"ד שנה וחצי: אחרי נישואי יעקב אם כן ע"כ נולדו ג' שבטים ראשונים. תוך משך שנה ומחצה. וכ' דאפשר שנולדו בהריון של חמשה חדשים. והיולדת לז' יולדת למקוטעין (כוונתו למ"ד שיפורא גרים יעויין מה שהקשה על זה בב"ש באהע"ז סי' ד' סקי"ט. ומרן זצ"ל בחת"ם ח"ב