מהר"ם שיק אורח חיים קלט

אחד אפי"ה צריך לכתוב תרווייהו והיינו אם נקרא בשניהם. וכיון דהוי שם אחר אם לא נקרא בו הוי שינוי השם. וכל זה בנידון כזה בשם של ניי שטאט אבל ביגר סהדותא הרי נקרא גם גלעד אדרבה גם לבן קרא אותו בשם יעקב וקיים שמו בשם גלעד וכיון שנקרא כך וכך. אין כאן שינוי. כמו רובא מרים. ופורתא שרה לא הוי שינוי. אלא לכתחילה צריך לכתוב שניהם. מיהו בלא"ה נראה דלבן ויעקב לא קראו כלל. למקום ההוא או לגל ההוא לא גלעד ולא יגר סהדותא. אלא לענין ההוא שלקטו אבנים ועשו ממנו גל אחד. לענין הזה קראו יגר סהדותא או גלעד וכעין שפירש"י בפ' וישלח על פסוק ויקרא לו אל אלקי ישראל לא שהמזבח קרוי כן וכו' יעוי"ש וכן כאן אלא שאח"כ נשתלשל ע"י המעשה ההוא לקרות שם המקום והמחוז גלעד: תשובה קצ"א מה שכתבתי למעלה (בסי' קפ"ח) דפשטות הדבר נראה דמנין השנים אשר מקובל לנו משנות הבריאה הוא מלבד שנת תהו. אמנם לפי החשבון של המולדות המקובל לנו והוא נסמך על מולד בהר"ד. ומכוון עם המולד שלנו. אם נחשב שנות הבריאה שאנו מונין בשנה הזאת ה' אלפים ותר"כ עם שנת תהו כאשר הוצעתי וסימנתי אותו החשבון בקצרה. כזה ראה כאן וא"כ הרי וא"כ הרי אנו רואין דע"כ גם למחזור א' נשאר 595 16 2 שנת תהו בכלל מיהו אין זה לד' מחזורים 220 18 3 מוכרח דהרי כבר פליגו בזה. לה' מחזורים 815 10 6 במדרש פ' נח פ' ל"ב ר' יהודא דעטא לה' 815 10 6 ור נחמי' דלר"י אין שנת המבול לי' מחזורים 550 21 5 מן המנין וכ' שם בידי משה. דעטא לי' 550 21 5 דר"י ס"ל כדרבי יוחנן וכר' לכ' מחזורים 20 19 4 יהושע בפרשת בראשית. פ' כ"ה: דעטא לכ' 20 19 4 במדרש שם. דלא שמשו המזלות למ' מחזורים 40 14 2 בשנת המבול ומ"ש מעלתו ני' דעטא למ' 40 14 2 בקונטרסו דהיינו שלא עשו לפ' מחזורים 80 4 5 פעולה בעולם. זהו דעת ר' לכ' מחזורים 20 19 4 יהונתן במדרש אבל ר' יוחנן ס"ל למאה מחזורים 100 23 2 דלא שמשו כלל וא"כ לדידהו א"ש דעטא למאה 100 23 5 כמ"ש למעלה דהמנין מר"ה לב' מאות מחזו' 200 22 5 שנברא אדם הראשון ואפי"ה לפ' מחזורים 80 4 5 החשבון מכוון למולדות שלנו כיון לי' מחזורים 550 21 5 שצריכין אנו לסלק שנה אחת של לה' מחזורים 815 10 6 המבול וכיוצא בזה תי' הפנ"י לרצ"ה מחזורים 565 10 2 בר"ה דף ח' קושית התוס' שם: לח' שנים 528 22 6 ד"ה לתקופות: לשנה א' 876 8 4 אמנם זה אפשר לומר לדידן: לד' שני' מעוברת 196 14 2 אבל לר' אליעזר דאיתא לשנה א' מעוברת 589 21 5 במדרש הנ"ל פרק כ"ה דס"ל לרצ"ה מחזו' וי"ד דשמשו המזלות וא"כ שנת המבול שנים ממחזור רצ"ו נחשב וכר' נחמי' וא"כ לדידן עולה הנשאר594 5 1 ע"כ שנת תהו בכלל קבלות השנה עם מולד בהר"ד 204 5 2 וקשיא מה שכתבתי וכי אנו נמצא מוליד ר"ה מחשבין לאדם שנה קודם שנולד: משנת תר"כ לפ"ק 798 10 3 וגם הא לר"א ס"ל שלשים יום בשנה וכו', וצ"ל כמ"ש למעלה. דהגירסא בנידה דף מ"ז וכן בר"ש פ"א דפרה רבי אלעזר ורבי אליעזר באמת סובר דיום אחד בשנה חשוב שנה וכר"מ וגם נראה דר' אליעזר סובר דמשעה שקידש אדם את החודש ביום שנברא כמ"ש התוס' בר"ה דף ח' ע"א בד"ה לתקופות ע"פ מוליד וי"ד. משעת קידוש החודש. התחיל ר"ה חדשה ולא אמרינין למפרע מערב היום הששי של הבריאה התחיל הראש השנה החדשה כמו שהיא אצלינו שזה הדין תורה שנתחדש אצלינו משא"כ קודם מ"ת: ומכ"ש בששת ימי הבריאה שמערב לא הי' אדם עוד בעולם ומסתמא יש לומר דלא נתקדש למפרע וא"כ התחלת היום. עד זמן קידוש החודש גם יום הששי הי' משנה שעבר. וא"כ כיון דלמ"ד יום אחד בשנה חשוב שנה אפילו מקצת היום חשוב שנה. כמבואר בר"ה דף י' ע"ב וא"כ הי' אדם בעולם. מקצת היום משנת תהו וא"כ שפיר איכא למימר. דגם לר"א נחשב שנת תהו: ונכלל גם בשנות אדם. כן נראה לפענ"ד ליישב. מה שהקשיתי למעלה (בסי' קפ"ח:) ועכ"פ שפיר איכא למימר דעל גוף הקבלה אין חולק דלכ"ע קבלנו. דמנין שנים מימי הבריאה לענין עיבור ומחזורים ומולדות עד ר"ה שנת תרכ"א הבע"ל הוא ה' אלפים ותר"כ שנים אלא לדידן דקיי"ל דיום אחד בשנה לא חשוב שנה. אי לא ס"ל כר' יהושע דבניסן נברא העולם. ע"כ קי"ל דשנת המבול אינו עולה למנין וגם למ"ד בניסן נברא העולם איכא למימר כן. דר"י לטעמי' צריך לומר כן במדרש הנ"ל דשנת המבול אינו נמנה. וא"כ ע"כ מנין הזה המקובל לנו הוא. מלבד שנת תהו. והקרא מנה רק שנים שלימות וכמ"ש למעלה אבל ר"א דס"ל דשנת המבול נמנה. ע"כ ס"ל בכלל הקבלה שאנו קבלנו לענין מחזורים ומולדות מנין הנ"ל הוא עם שנת תהו ואתי שפיר. כן נראה לפענ"ד לכוון הדברים: איברא דלכאורה ר' נחמי' במדרש הנ"ל יש לו דיעה שלישית. דהרי ס"ל דלענין מחזורים ומולדות שנת המבול עולה למנין ולענין שנות נח אינה נמנה ולדידי'. כבר קודם ביאת המבול הי' חיי נח שש מאות שנה. ועי"ש במתנות כהונה ולדידי' הי' המבול בשנת תרנ"ז. אמנם הש"ס שלנו בר"ה דף י' ע"ב דילפי מקרא. דאחת ושש מאות שנה. דיום אחד בשנה חשיב שנה ע"כ לא ס"ל דהי' המבול בשנת תרנ"ז דא"ה כבר חי נח. יותר משש מאות שנה ואפילו נימא דבסוף. דחשוב. וכלל כל ימי נח תתק"ן לא מנה לי' שנת המבול לפי שהי' של צער מ"מ מנ"ל להוכיח מדכ' באחת הא איכא למימר דכאן מנה לפי האמת ובלשון הקרא לא כתיב כאן לחיי נח. דנימא דדווקא ימים שאינם של צער קחשיב ואיך דייקינין מני' יום אחד בשנה חשוב שנה ועכר"ח דש"ס דידן: לא ס"ל כן ובדברי רש"י בפ' בראשית נראה: דהביא ב' דעות הסותרות בפ"ה פסוק ל"ב. בסדר בראשית הביא דברי ר' יודן. דלכך לא הוליד נח עד חמש מאות שנה. כדי שלא יהא בנו הגדול בן מאה שנים וא"כ עכר"ח היה המבול בשנת תר"ו אבל שם בפרשה ו' פסוק ג' כ' רש"י. דמשנולד יפת עד המבול הי' רק ק' שנים משמע דהמבול הי' בשנת תר"ז והיינו דעת ר' נחמי' ונקט רש"י לכל היותר לא הי' אלא ק' שנים ועכ"פ נראה פלוגתא בזה איזה שנה הי' המבול אי בשנת תרנ"ו או בשנת תרנ"ז. וא"כ זה ג"כ נגד דעת הש"ס שלנו דבע"ז דף ט' אמרינין דמתן תורה הי' בשנת אלפים תמ"ח ופרש"י שם החשבון עפ"י מאי שנאמר דשם הי' ק' שנים שנתיים אחר המבול. ותק"ב לחיי נח: ואי הי' המבול בשנת תרנ"ז. א"כ צריכין לחשוב תק"ג לחיי נח ולפי מאי דמשמע מדברי המדרש הנ"ל דגם ר' נחמי' ס"ל. דאף דלענין מזלות ותקופות ומולדות נמנו אבל לחיי נח לא נמנו. וא"כ לדידן: יהא שנה אחת יותר ואיך אפשר לטעות בזה הא המולדות מוכיחין וצ"ע: תשובה קצ"ב שיל"ת חוסט אור ליום ו' עש"ק י"ג תמוז תרכ"ב לפ"ק: יצו ה' את הברכה. החיים והשלום וההצלחה והרווחה לידידי הרב המופלג בתורה החרוץ המאור הגדול המפורסים מוהרר ישראל דוד ני' אב"ד בק"ק פעזונג יע"א: מכתבו וספרו יפח לקץ לספר בראשית הגיעני על נכון ואמינא יאושר כוחו וחילו לתורה ולעבודה דאומרים לפועלא טבא יישר ובפתחי אותו מצאתי בו שהדפיס מעלתו ני' אגרת אשר כתבתי לו מאז את הנראה לפענ"ד בענין חשבון ימי העולם. שהיא משנות יצירת האדם למולד וי"ד ולא משנה של תהו ואפס קצהו בא שמה ומעלתו ני' האריך להשיג עלי בזה. שזה אי אפשר שהרי המולד אשר אנו מחשבין למשל ר"ה תרכ"ג הוא מכוון למולד בהר"ד אם המנין ה' אלפים ותרכ"ג הוא עם שנה של תהו. וא"כ ע"כ חשבון שלנו הוא מיוסד עם אותו שנה קודם יצירת האדם והנה כבר אמרתי לו מאז. פא"פ שכבר ביאר זה במדרש פ' נח פל"ב ר' יהודא ורבי נחמי' פליגו. ולר"י אין שנת המבול מן המנין וכ' שם בידי משה דר"י ס"ל כרבי יוחנן ור' יהושע במדרש רבה פ' בראשית פ' כ"ה. דלא שמשו המזלות בשנת המבול ומ"ש מעלתו ני' דהכוונה דלא עשו פעולה זהו דעת ר' יהונתן שם. אבל לר' יוחנן לא שמשו כלל: וא"כ צריכין אנו לענין מולדות לסלק שנה אחת של המבול. ואיך נוכל לכוון המולדת וע"כ מנין שנות העולם אשר אנו מונין הוא מיצירת אדם ולענין מולדת אפיק חדא ועייל שנה של תהו. כן הי' נראה לי לפענ"ד. ועתה מצאתי בס' פאת השלחן בסי' כ"ט אות כ"א בשם הגאון החסיד מוה' אליהו ווילנא זצ"ל כן וז"ל בקצרה שם לישב הא דהרא"ש בע"ז דף ט' כ'. דשנת ע"ג לרש"י וע"ד לאלף הששי לר"י הוא שנת השמטה וכיוצא בזה כ' התוס' ושאר פוסקים. והקשה הדרישה הא לפי חשבון שלנו למולד בהר"ד עפ"י חשבון ימי הדורות הוא ע"ד לרש"י וע"ה לר"י וכתב לתרץ גם חשבונינו הוא ליצירת אדם אלא משום שאמרו. שנת המבול לא שמשו המאורות ובזה ניחא מה שנתקשו המפורשים למה לן למחשב משנת תהו. ודחקו בזה משום אותן הימים. אבל להנ"ל א"ש