מהר"ם שיק אבן העזר נה

אפער . . . . דען ער ווירקליך פיר דענזעלבען ערקענוט צוגלייך אוך כ"ה אברהם גוטמאנן מפה האט מיט דעם ה' נידערקירכנער געשפראכען אונד איהם אויף מערקזאס געמאכט וויא הזוי דאס ער ווייס דאס דיזער אויס דער דאנוי געשפיהלטע מאנן דער גיידושעק זייא אויף דאס דער ה' נידערקערכנער אנטווארטעטע: ער קענט איהם בעסער וויא דער גוטמאנן דא ער לענגרע צייט מיט דעם גיידושעק געשעפטע געמאכט האבין אויף דיעזער אויס זאגע שיקטע דיא פרויא דאס ר' מרדכי בויער איהרען לעהרין יונג זאמט איינען בורשען שאינו ישראל דער בייא דעם נאבד יצחק גיידושעק סג"ל בעדיעכסטפט וואר נאך טשעפעלע אונד זיך צו איבערצייגען: גלייך דארויף איזט אויך געקאממען איין שיפמאנן פאן טשעפעלע. וועלכער צווייא רינגע בראכטע איינער מיט דעם נאמענס צייכען י ג. אונד איינער מיט איינער בעזאנדרין פיגור דערויף דיזער שיפמאנן גיבט אן. דאס ער דיזע רינגע פאן דען פינגערן דעס לייכנאמס אבגענאממען האבע. דיזער שיפמאנן צייגטע אויך דען ר' מרדכי בויער דיזע רינגע וועלכער אויך גלייך דיזע רינגע ערקאנטע היפרויף זינד אויך ר' מרדכי בויער ר' מאיר וואלף קאמפעל אונד ר' אברהם גוטמאנן זאמט חברא דאמעסטוקען קען נאך טשעפעלע געפארין אום דען לייכנאם אבצוהאלין. דער ר' מרדכי בויער אויך ר' מאיר וואלף קאמפל געבין אן דאס גלייך אלס זיא דעם לייכנאם ערזאהען זיא דיזע לייכע. אלס דען יצחק גיידושעק ערקאנטין פערמאג דעססען מאגערער שטאטור אבוואהל אויס דען געזיכטסציגען קיינע קענטליכקייט דא וואר. אויך ר' יעקב הירש גליקזעליע זאגטע דאס ער איהן אן דיא בעזאנדרע האלע געטאל קנעפפע אן דער שילעע ערקאנטע דיזע אויס זאגע בעטהירען דיזע העררן בקבלת חרם אלס מאן דען לייכנאם על בית עלמין געפיהרט גלייך בייא דער אנקופט פאן טשעפעלע ליעס מאן מוה' מהר"ם טרעביש נ"י דאהין האלען אונד ער בעפראגטע דיא פערוואנדטין אב קיינע בעזאנדרע סימנים בגוף פערהאנדין ווארע. דא זאגטין דיא זעלבין זייא ווייסען קיינע בעזאנדרע קענצייכין אלס נור דאס דען גיידושעק רערטער זייטע אבען איין צאהן אונד אונטען צווייא צאהנען פעהלן. ווארויף מוה' מהר"מ טרעביטש נ"י דיא גראבער נאך זעהין ליעס. אונד ריכטיג דיזע אננאבע דער פערוואנדטין איין געטראפפין אויך דיזע אנגאבע דער פערוואנדטין דאס קיינע בעזאנדרע סימני הגוף אן דען יצחק גיידושעק סג"ל דיא ווארען האט זיך בעשטעטינעט אויך האט מוה' מהר"מ טרעביטש נ"י דיא נאמענסמערק אויס דער זועשע שניידען לאססען אונד צוואר האטטע דער גיידושעק צווייא העמדען אננעהאבט. אין איין ווייסעס מיט איינעם מערק אונד איין געפארבטס מיט קלליינע בלימליין אהנע מערק. אום דיא מערקצייכען געגען דיא דעס יצחק גיידושעק זיינע איבריגע צו הויזע בעפינדליכע וועשע ענטנעגען צוהאלטין אום זיא צו פערגלייכין אונד עס האט זיך אויך הערויס געשטעלט דאס דיא צייכען גלייך (רסר) זאק זיינער קליידער וויא איינע מעטאלענע מינצע (חסר) יעקן צעטעל פאן אפען נאך פעסטה פארגעפונדען (חסר) דען זאגענאנטען עוויגען קאלענדער אין דיא האנט הילעט דא שפראך אויך ר' מרדכי בויער גלייך דאס איזט דעססען זא גענאנטער עוויגער קאלענדער. נאך דעם אביגעס שריפטליך אויף גענאממען וואורדע ליעס מאן האשה טושא חי' אשת המת יצחק גיידושעק רופין אים זיא איבער דיא אללע מלבושים והטבעות אויך איבער דיא מערק דער וועשע אין איבערהויפט אויף דיא בלימליין דעס געפארבטע העמדיס צו בעפראנין אונד אב זיא דיא זעלבין גענויא קעננוע אלעס נאך געוויססען אויס צו זאגען אין זיא האט מיט גענוירבעאכטונג אלעס פיר דיא עפעקטען איהרעס געוועזענען מאנעס ענערקאננט

בפנינו אנן בי דינא דחתמי לחתא קבלנו את כל עדותה דלעיל והי' זה אפען חדש יום א' כ"א סיון תרכ"ט לפ"ק. הק' אברהם במוה' משה קאניג דיין דפה. הק' שלום אולמאץ רב בק"ק ווייטצען. הק' פנחס אלי' דיין בק"ק אפען ישן: תשובה מב בעזהי"ת חוסט יום ו' עש"ק וארא שנת תרל"ה לפ"ק החיים והשלום וכל טוב להרב הדיין המופלג בתורה כש"ת מוה' אברהם אליעזר עקשטיין נ"י דיין דקהל ארטאדאקסען בפעסט יע"א

מכתבו קבלתי זה איזה שבועות ושם ביקש ממני לחוו"ד בענין עגונה אחת שבעלה הי' בבית האסורים בעיר סעגעדין ונקרא בשם בעריל גרויס וגם ראטר בעריל ושמעו בו שמת וחקרו אחר זה אצל השר הממונה על בית האסורים והשיב כי שנים היו שם אחד מטינע ואחד מגרויסווארדיין וזה שהיה מגרויסווארדיין שלחו לגרויסווארדיין להפפסטונג וזה שהיה מטינע מת ושלחו לגרויסווארדיין לראות את האיש שנשלח לשם וראו ומצאו שאין זה בעל האשה ההיא א"כ ע"כ זה שמת היה בעלה והוסיף עוד השר הנ"ל לכתוב שיחקרו אצל הראבינער אשר בסעגדין ומשם יקבלו טויטענשיין וכן היה ועתה הדבר ספק אם יש לסמוך על הנ"ל ומעלתו נ"י כ' שיש להתיר עפ"י מ"ש מהרי"ק בשורש קכ"א דערכאות נאמנים ועוד האריך מעלתו בזה

ובאמת בגוף נאמנות הערכאות פליגי האחרונים בזה ומרן הגאון בחת"ס בחאה"ע סי' צ"ד קבע בו מסמורת וכ' שג' פעמים התיר ע"י עדות הערכאות ויעו"ש שהאריך וכן בסי' מ"ג ומ"ד וכן בס' שואל ומשיב חלק א' בחאהע"ז ג"כ פסק בכמה תשובות לסמוך על הערכאות בעדות אשה אבל בתשובת בית אפרים סימן ל"א וכן בתשובת אמרי אש חאהע"ז סי' כ"ה פקפקו בזה יעו"ש ונחזי אנן הנה מרן הגאון בחת"ס סי' מ"ג כ' הטעם לסמוך על הערכאות הוא כי הא דסומכין על הערכאות נאמרו בו שלש טעמים לדעת התוס' משום תיקון העולם משום נעילת דלת ולהג"א משום שלום מלכות ולרש"י משום דמצווין על הדינין מקרי אחיך לענין דין ובודאי גם לטעם התוס' דהוא משום נ"ד או להג"א דהוא משום שלום מלכות ע"כ צ"ל דמהימנו דבלא"ה לא עשו חכז"ל תקנה לשיקרא והראי' דהא במקום דמקבלין שוחד לא תיקנו ואלא ע"כ דגוי מהימן יעויי"ש

ולכאורה קשה לי טובא דבודאי דברי מרן אמיתיים דלולא הערכאות מהימנו בודאי לא היו החכמים מתקנים מ"מ קשה כיון דמהימנו למה צריכין לתיקון חכמים וע"כ הא דמהימנו היינו משום אומדנא דלא מרעי נפשי' להעיד ולדון בשקר וזה רק אומדנא ובריש פרק המוכר פירות מדמה אומדנא לרוב וכיון דקי"ל כשמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב ולכך הצריכו לעשות תקנה להאמינם וא"כ קשה דלפ"ז מוכח דלענין עגונה אינם נאמנים דהרי קי"ל בסוף יבמות דף קכ"א דבעדות נשים לא סמכי' על הרוב ולכך במים שאל"ס אשתו אסורה וכ"כ התוס' בב"מ דף כ' ע"ב ד"ה איסורא וחוששין למיעוטא ומכ"ש לדעת הריב"ש סי' שע"ט דכ' הואיל ויש נגד ההיתר של עגונה ב' חזקות חזקת חי וחזקת א"א וב' חזקות עדיפא מרוב ולכך לא סמכי' במים שאל"ס על הרוב וא"כ אדרבה מוכח דגם על אומדנא אין סומכין בעגונה ואיך נסמוך כאן להתיר אשה על הא דלא מרעי נפשייהו ובממון לא סמכינן ע"ז משום דאין הולכין בממון אחר הרוב והצריכו שלום מלכות או נ"ד (ויש כאן איזה טעות בדברי המעתיק הראשון) ובשלמא לטעם רש"י שפיר איכ"ל דיש ללמוד מכאן דנאמנים אבל להנך פ' כנ"ל קשה לי

ונ"ל לישב דברי מרן זצ"ל דהנה בס' בית אפרים פקפק על נאמנות הערכאות מפני שהדבר מסור ביד המשמשים שם שאין להם דין ערכאות (וס' בית אפרים אין בידי ורק בס' אמרי אש הביאו) ולפי ענ"ד אין זה פקפוק דהרי גם בשטרות המבואר בחו"מ סימן ס"ח העולים בערכאות היינו שאחרים שראו גוף המעשה הם העידו בפניהם ע"ש ואפ"ה אימת ערכאות עליהם ויראים מלהעיד שקר מכ"ש הנך משמשים שהם משמשים בדבר שיקרא על שם המלכות דאם יזייפו דבר מה בודאי עונשם חרוץ וגדול בודאי הם יראים ומתפחדים יותר משאר בני אדם וא"כ בודאי יש להאמינם יותר מלשאר עדים דקי"ל בחו"מ סי' ס"ח דנאמנים

ועוד נראה לי דהרי התשב"ץ ח"א סי' ע"ד והריב"ש בסי' קנ"ה אי סמכינן במידי דעל"ג על ע"א מה"ת ע"ש ומובאים בקיצור בדברי מרן זצ"ל בחת"ס חאהע"ז סימן צ"ד ומ"מ היינו בדבר שא"א להתגלות ולהחברר מיד אבל בדבר שאפשר להתגלות ולהתברר מיד אם אמת היא בכה"ג כ' הש"ך בריש ס' צ"ח ביו"ד דאפילו גוי אינו מסלפ"ת נמי נאמן אפי' מה"ת ולכאורה קשה לי על זה מהא דאמרי' בגיטין דף י"ט דבשטרי פרסאה מקרי' לב' כותיים זה שלא בפני זה ואמאי צריך ב' הא אפשר להתגלות מיד ולש"ך בכה"ג גוי א' מהימן ונראה לישב דלאפוקי ממונא לא סמכי' אחזקה ואומדנא וכדלעיל ולכך בעינן דוקא ב' כותיים שיקראו זה שלא בפני זה ואז יהי' ב' אומדנות והוכחות ומועיל להוציא אפילו ממון וידוע דהמשמשין בבית האסורין שפיטעלער צריכין המשמשין להגיד דבר זה אם מת אחד מהם מיד וא"כ אז יוכל הדבר להתברר מיד ומהאי טעמא ראוי שיהיו נאמנים מצד ב' טעמים הנ"ל א' דהם כערכאות וגם דהיא מלתא דעל"ג מיד

וא"כ י"ל מה שהקשיתי לעיל על דברי מרן ז"ל דלכך סמכי' בנידון של מרן זצ"ל ובכיוצא בהם על הערכאות משום דיש לאמירתם ב' מעלות א' מצד דאפשר להתברר מיד וב' משום דערכא' לא מרעי' נפש' והיינו אצל המשמשין ולכותב ס' הערכי יש ג"כ ב' מעלות א'