מהר"ם שיק אבן העזר נד

הנה האשה טושא חיה אמרה לפני הב"ד שהיא מכרת היטב כל המלבושים וכתונת והטבעות והמעו"ק של הווע"ש שהם של בעל גיידושע"ק והנה לדעת הנוב"י בתעק"ג סי' מ"ג גם בבגדים בידעו הטביעה אמרי בדדמי כיון דסימן לית לי' בגווה מ"מ זה עצמו דמחרמי הנך בגדים כלהו להדדי ב' כתונות חד לבן וחד צבוע מפרחים שונים וכן ב' הטבעות מנין הוי סימן וא"כ הוי כטב"ע בהדי סימן דגם להרא"ש אפילו ראו הטביעה מועיל וגם הא דהמער"ק דמיא להדדי הוי סימן והיכר דהרי מקיימים שטרות אפי' בטענו הבעלים מזויף מקיימים משאר שטרות אי כתב ידן יוצא ממקום אחר הוא סימן דגם זה הוי כתב ידו וא"כ הה"ד הכא

והיכר שאר בגדים האשה נאמנת דאשה שאמרה מת בעלי נאמנת ואפילו האשה היא מפסולי עדות בעבירה נראה דנאמנת דכללא כיילו חז"ל ולא אמרו דבריהם לשיעורין וחזקה דאין אשה מקלקלת עצמה ודייקא ומינסבא ובתשובת רדב"ז ח"ג סימן תקמ"ב כתב דאפילו אם היא פרוצה נאמנת ואע"ג דהחשוד על העריות פסול לעדות נשים ואפ"ה נאמנת ה"ה כאן ובתשובת רע"ק איגר סי' ק"ל כתב ג"כ דחזקה דאשה דייקא אמרינן אפילו בזינתה תחת בעלה. ונראה לי קצת ראי' משבועות דף ל"ב ע"ב דאמרינן בע"א שאמר לדידה מת בעלה פטור משום דאשה נאמנת ואפילו לא אמר לב"ד רק לדידה היא יכולה לבוא לב"ד ולומר שמת בעלה ומשמע דלעולם אם ע"א נאמן אשה נאמנת והיינו אם לא הי' קטטה בינה לבינו וא"כ בנידון הנ"ל אם לא הי' קטטה בינו לבינה היא נאמנת על הכרת הבגדים ורק באנו למחלוקת הפוסקים אי חיישינן לשאלה

והנה בגוף הפלוגתא אין רצוני להאריך ואין הכרעתי מכרעת להכריע ולא באתי אלא לסדר דבריהם הטור והרבה ראשונים פסקו דחיישינן לשאלה והר"ן והריטב"א וסייעתם פסקו דלא חיישינן לשאלה והאחרונים בתשובותיהם האריכו להכריע ורוב אחרונים הסכימו דאין לסמוך ולהתיר על סימן או טב"ע דכלי ואפילו במידי דלא מושלי אנשי ומ"מ למיחוש לכל הבגדים שהשאילם לאחר נוטין דעת הפוסקים למ"ש מהרי"ט והובא בתקע"ג דלשאלת כל הבגדים לא חיישינן אלא דהנוב"י כ' דנהי דלא חיישינן לשאלת כל הבגדים לגניבה מיהו איכא למיחוש מיהו גם זה דבר רחוק מאוד שיפשיטו הגנבים גם את הכתונת אשר עליו ואם גנבו ממנו את הכתונת כאשר פשט אותו מ"מ דחוק הוא לומר כי הגנב לבש כל בגדיו של הנגנב בפעם אחת וכ"ש בנידון דידן שהי' עליו ב' כתונת וידוע דדרך הגנב להטמין ולא ללבוש הכל ביחד כי בודאי מתירא שלא יהא נודע וניכר לעיני כל רואיו ודבר שהוא רחוק מב' הצדדים לא חיישינן כן נראה לי

ובזה אני מישב מה שתמה הנוב"י בהרבה מתשובותיו על הב"י דס"ל דגם במידי דלא מושלי אינשי חיישינן לשאלה למ"ד סימן דרבנן דא"כ עמדה הקושיא איך מהדרי' חמור בעדי אוכף ואמרתי דהנה יש בזה ב' גירסות בש"ס דידן הגירסא אוכף לא שאולי אנשי דמסקב לחמרא והיינו מצד השואל והר"ח הובא בשיטה מקובצת גורס לא משאלי אינשי דאם בהמת השואל בריאה יותר מתרחב האוכף וכשמחזירה מסקב לחמרי' דמשאיל ועכ"פ דבר זה ל"ש מב' צדדים וע"ז איכ"ל דגם לדעת הב"י ל"ח וכמו דאמרי' בגיטין דף כ"ז דעל שמא כשמא ועדים כעדים לא חיישינן לב' דברים דלא שכיחו וא"כ מטעם זה היתה האשה הנ"ל בנידון הנ"ל מותרת

ואם לא נסמך על חד אומדנא נראה דבצירוף הב' אומדנות בהדדי בודאי נוכל לסמוך חדא מטעם שכתב החכ"צ בסימן קל"ד דאפילו חיישינן לשאלה מ"מ לא חיישינן דשאל לגברא דהי' לו ג"כ אותן סימנים (טב"ע דהוי כמו נפילה דיחיד דלא חיישינן וה"נ כיון דהאי גברא הנמצא לכהפ"ח הוא דמי לגברא הנאבד וגם לא הי' לו שנים אחד חסר למעלה וב' מלמטה לא חיישי' דהבגדים שהכירו שהיו של הנאבד שמא השאיל אותם לגברא ההוא הנדמה לו זה ל"ח וצירף הב' הוא ע"ד אחר שע"י שנאבד האיש גיידושעק ונמחה שמו ומצאו אדם מת בהכרת בגדיו וטבעותיו וגם מקצת סימנים קטנים בגופו וחפצים שהיו אצל גיידושע"ק בכל האומדנות האלה יצאה האשה מחשש איסור דאורייתא

ואפילו נשאר חשש מדרבנן הא בדרבנן אפשר לסמוך על מסלפ"ת דטב"ע של גוי דאע"ג דלא שמענו כן אלא מפסולי עבירה הא המבי"ט הובא בחקע"ג צידד לומר דבדרבנן איכ"ל בעגונה גוי ואפילו אינו מסלפ"ת נאמן ותו דהרי בדרבנן לכ"ע סמכי' באומר הפסול מפלוני מומחה דאפשר לברר, וגם כאן אפשר לברר ולדעת הנמוק"י פסול בעבירה נאמן ולרש"י נראה דב' עדים אפילו פסולים בעבירה נאמנים וכמ"ש לעיל וא"כ נוכל להאמין לישראלים אפילו הן פסולי עדות בעבירה שהגוי הסיח לפי תומו שהכיר את הנפלט מן הים שהיה ר' יצחק בן ר' מנחם גיידושע"ק שפלטתו המים ונקבר שם

ויש לנו עוד צירוף ג' דבגב"ע נאמר שגזעלען אחד ראה איש שהפיל ממנו את הראק והוט והפיל עצמו לדאנוי מן הגשר והלך ומסר הגיזעלען ההוא הראק וההוט להפקידים ועי"ז הוכר שהראק וההוט הוא של גיידושעק והחזירו הבגדים לבעליו ואם הכיר את הראק בטב"ע או בסימן המועיל א"כ באנו שוב לפלוגתא אי חיישינן לשאלה מיהו לפי הענין המעשה שלא הי' בין יציאתו של הגיירושעק להפלת האיש הנ"ל אל המים כי אם לערך שעה איכ"ל כמ"ש הב"ח בחשובה סימן פ"ו דבזמן מועט לא חיישינן לשאלה מיהו הב"ח לא הביא ראי' לדבריו גם לא ניתנו הדברים לשיעורין אימתי מקרי לאלתר ובגיטין דף כ"ז חיישינן גם לזמן מועט לנפילה

איברא מטעם אחר נראה דל"ח אז לשאלה דהרי זה הנאבד ע"כ הי' לו איזה סיבה מה שנאבד וכן זה שהפיל עצמו למים הי' לו גם כן סיבה וטעם שהאביד עצמו ולמה ניחוש לשאלה דיסוד שבעל הסיבה ההיא השאיל בגדיו לאיש שהיה לו ג"כ סיבה להאביד וגם אינו מובן למה הי' זה הרוצה להאביד עצמו שואל בגד ראה להשליכו וצ"ל שכן אירע בלי שום טעם וכה"ג אפילו להבית מאיר סי' י"ז שפקפק על החכ"צ איכ"ל דמודה בכה"ג וא"כ ידעינן דנפל לים. ומרן הגאון בחת"ס סי' ס"ה הביא ראיות דבנפל או הפיל עצמו לים לחודא אפילו לא שהו בכדי שתצא נפשו הותרה מה"ת ולי נראה ראי' גדולה מן הירושלמי פ' האשה בתרא הלכה ה' בטבעה ספינה דאם נודע שהי' שם מועיל ומכל הצירופין הנ"ל נראה לפענ"ד להתיר ואם יסכימו עוד ב' רבנים גדולים להתיר אמטינא בהדייהו שיבא מכשורא ויושיבו ב"ד להתיר והנלפענ"ד כתבתי הק' משה שיק מברעזאווע והנה הרב הגאון הגדול דק"ק לעמבערג הסכים עמי להתיר: וזה הוא העתק דגב"ע השייך לתשובה זאת

מעשה אירע כאן עיר אפען חדש שאיש אחד מפה שהיה נשוא עם אשה טושא חי' בת ר' אברהם הלוי ויש להם שלשה בנים והוא הי' נקרא בשם יצחק בן כה' מנחם המכונה מענדיל גיידושעק סג"ל נאבד ביום א' טוב אדר תרכ"ט לפ"ק וביום ו' עש"ק ה' אייר באותו שנה נמצא איש אחד כזה אצל שפת המים סמוך לכפר טשעפעלע והנה במותב תלתא כחדא הוינא לחקור ולברר את המעשה אם אותו האיש הנמצא הוא באמת זה האיש יצחק בן כ"ה מנחם גיידושעק סג"ל הנאבד וענין החקירה הוא כך

כ"ה דוב המכונה בער בעער פאהרשטעהר מפה ערצעלטע בקבלת חרם להגיד האמת, ער האבע פערנאממען דארך איינען יידישען קאפעלמאכער געזעלל הנקרא בשם דאס ער דער געזעלל אויף דער בריקע געשטאנדען אונד געזעהען וויא איין מאנן דען קאפף דארך דאס גיטטער דער בריקע נאך דער דאנוי זייטע היניין געשטעקט האבע אונד דער נעזעלל גלאבטע דאס דיעזער מאנן עטוואס בעזאנדערעס אין דער דאטי זיעהט. ער דער נעזעלל וואר נייגיריג וואס דער מאנן דא זעהען מאג דאהער לעהנטע זיך דיזער געזעלל איבער דאס גיטטער דער בריקע אום עבען אין דער דאנוי צו זעהען, אונד וועהרענד דער געזעלל אבער אין דאנוי געזעהען ווארף זיך דער כעבען עהם שטעהענדע מאנן אלעס ער זיינען נוהר אומגעהילטען ראק אונד הול פין זיך ווארף אין דער דאנוי דער נעזעלל אבוואהל ערשראקען איבער דיעזעפ טהאט. נאהם יעדאך דיזען ראק אונד הוט נאך פעסטה מיט זיך אונד איבערגאב דיעזעלבען איינען קאונשטאבלער דיזע ערצעהלונג פערנאהם אויך כ"ה בער בעע"ר בעפאר ער פאן דעם געזעללען דאס אביגע פערנאממען אויך פאן דעססען העררן אלס דער געזעלל אבוועזענד וואר דא דיעזער געזעלל עס נעהמליך זא זיינעם העררן ערצעהלט האטטע

כ"ה מרדכי האטשיק. וכ"ה מרדכי בויער פארשטעהער מפה שניהם קרובים מהאיש הנאבד יצחק גיידושעק סג"ל ערצעהלען ג"כ בקבלת חרם דאס דיעזעלבען דורך דיון היעזיגען שטאדהויפטמאנן בערופען ווארדען אונד איבער דיא צייכען דעס ראקעס אונד זאק טיכע נאמענסמערק דאס אויף דיא בריקע געפונדענען בעפראגט. אונד נאכדעם זיא דיא געהערינען צייכען אנגעגעבען אויך דען נאמענסצייכען מיט י. ג. דעס זאקטיכעלס איבערגאב דער הערר שטאדהויפטמאנן דען ראק הוט זאקטיכעל בייא דער איבערגאבין דיעזער עפעקטען יעדאך בעמערקטע דער ה' שטאדטסהויפטמאנן דאס עהר דורך דאס פעהטהער שטאדטעסהויפטמאנשאפט דאצו געלאנגט זייא דיא פעראנלאססונג יעדאך וואדורך דאס פעסטער שטאדהויפטמאנשאפט צו דיעזער מיינונג געקאממען דאס דיעזע עפעקטען איינען גיידושעק אויס אפען געהערען ווארען צווייא דעפעשען אויס אישעסעק וועלכע אונטער דער אדרעססע איגנאץ גיידושעק אין אפען אין דער ראקטאשע פארגעפונדען ווארדען וואפאן אויך דיא . . היער בילגנען . . . . . דיא ארט אונד ווייזע וויא דאס אויפפ . . . איזט פאלגענדע נעהמליך עס איזט איין א . . . . . . פרוי פאן כ"ה מרדכי בויער מפה געק . . . . . . . . גיידושעק אן אין טשעפעלע אם