מהר"ם שיק אבן העזר מט

ח"א סי' קל"ח שבאם נאבד אחד בדרך ממקום פלוני למקום אחר ואח"כ נמצא באותו דרך הרוג מדאורייתא תלינן שזה הוא הנאבד דאם איתא שהנאבד ניצל הי' נודע מקומו ע"ש ע"ז כבר כתב הב"י בסי' י"ז דכל המזדקק בזה גס לבו בהוראה ועתיד ליתן את הדין ומרן הגאון ז"ל בחת"ס חאהע"ז ח"ב סי' רמ"ז סיים וחלילה להגיס לב בהוראה לעשות סניף מדברי מבי"ט הללו

והסמך השני על הסימן שבגופו שמאחוריו צד ימין מצד גבוה שמאל. וכ' השואל כיון שצמצמו המקום צד הימין לדעת הרד"ך המובא בב"ש באהע"ז סי' י"ז ס"ק ע"א הוי סימן מובהק. הנה גוף הדין אם צמצום המקום הוי סימן באמת הרבה תשובות אחרונים מסכימים דהוי סימן מובהק ושורש הסברא הזאת אהא דאמרי נקב בצד אות פלוני הוא סימן מובהק והראי' הזאת קשה דהפ"י בגיטין שם הקשה למה בעי' בצד אות פלוני הא חשש ב' יב"ש אין כאן חשש דאורייתא יעו"ש שהוכיח מכח זה דאפי' בדרבנן בעי' סימן מובהק ולפענ"ד אין משם ראי' דכבר כ' הנוב"י מהדו"ת בחאהע"ז סוס"י ס' די"ל דהא דב' יב"ש הוי רק ספק דרבנן היינו אי סי' דאורייתא מועיל ג"כ סי' של יוב"ש אבל אי סימנים לד"א שפיר יש לחוש מה"ת דאתרמי עוד יב"ש שנפל ממנו ולכך בעינן סימן מובהק נקב בצד אות פלוני

ולפי"ז י"ל דדוקא התם דבלא"ה הוי סימן ע"י שמו מועיל צמצום המקום מיהו כיו"ב קשיא על מה שהקשה הב"י באהע"ז סי' י"ז דברי העיטור אהדדי שכ' באות ק' דמסתבר דליכא סימן מובהק דמועיל ובמאמר העשירי הביא דנקב בצד אות פלוני מועיל בגט וא"כ דבריו סותרין והב"י דחק בזה ולהנ"ל לכאורה לא קשה דיש לומר דגבי גט דהוי רק חשש יב"ש עדיף ומועיל סי' מובהק וכ"ש לפי דברי הפנ"י הנ"ל דגבי יב"ש הוי רק חשש דרבנן ואיכ"ל הא דסי' מובהק אינו מועיל היינו מדרבנן וכמ"ש הרמב"ם בפ"ז מה' נחלות דין ג'. ורק מדרבנן אינו מועיל סימן מובהק וא"כ גבי חשש יב"ש דלהפ"י לא הוי רק חשש דרבנן ובתרי דרבנן לא החמירו כן יש לישב דברי העיטור

אמנם הב"י לא ס"ל לחלק בין גט לעדות אשה כדמוכח לפי פשטות הש"ס יבמות דף ק"כ ע"א דפריך מגט על הא דאין מעידין בעדות אשה ואי נימא כהא דלעיל מאי פריך דאפי' לפמ"ש לעיל בשם הנוב"י דמדמה שמו בגט לסי' בינוני אכתי מאי פריך הא לדעת המ"ב המובא בב"ש סי' יז ס"ק ע"ג ב' סימנים בינונים מצטרפין ולכך מועיל מצאו קשור דהוי צירוף ב' סימנים והוי כסי' מובהק ומועיל סי' השם והקשור לכיס ומאי פריך וע"כ באתחזק שיירות מצויות אע"ג דידעינן דיב"ש זה אבד גט הוי ספק דאורייתא דלמא גם מאחר נפל וכמו דחיישה התורה גבי אבדה אפי' ידעינן שזה אבד לא אמרינן שזה הוא שאבד זה הוא שנמצא ואפי' סי' בינוני אינו מועיל למ"ד סי' דרבנן ה"נ גבי יב"ש וא"כ פריך שפיר ולכך שפיר הקשה הב"י דברי העיטור אהדדי וגם שפיר הוכיחו הפוסקים מנקב בצד אות פלוני דצמצום המקום מועיל דגם בגט מיירי אפי' בהוחזקו ושיימ"צ ואיכא חשש דאורייתא וא"ש

מיהו לפמ"ש הפנ"י בגיטין כ"ז דלרבא ביבמות דף קטו ע"ב ע"כ אפי' בהחזקו הוי בגט רק חשש דרבנן יש לישב קושית התוס' ביבמות דף קכ ע"א ד"ה אמר רבא כו' ולרבא לשיטתו לא קשה דאיכ"ל כתי' הנ"ל דגט הוי לרבא רק חשש דרבנן אמנם העיקר נראה בהוחזקו ושכיחא שיירות הוי חשש דאורייתא וכמו דחיישה התור' שלא לחזור אבדה אפי' ידענו שפלוני אבד אבדה כזו וכמו שהוכחתי בחידושי בפשטות הסוגיא בשמעתא דסימנים וא"כ הה"ד דחיישי' בגט בהוחזקו ושכיחא שיירות מה"ת ואפ"ה מועיל נקב בצד אות פלוני וא"כ שפיר הוכיחו הפוסקים מהתם דצמצום מועיל

אמנם כבר כתב מרן זצ"ל בחת"ס ח"ב מחאהע"ז סי' קלז דהיינו דוקא אם הסימן מצד עצמו מילתא דלא שכיח אבל במידי דשכיח אינו מועיל צמצום וכן הוא לפמ"ש אני במקום אחר דיש לומר דצמצום מועיל משום דמקום הוי סימן ומצרפין ב' הסימנים הסימן וגם המקום כדעת המ"ב הנ"ל וזה שייך רק במקום שהוא סי' בינוני שאינו שכיח וא"כ בנידון דידן גם אף אם הוא כן דנמצא צד ימין שלו גבוה מקרי סימן בינוני הי' מועיל צמצום מ"מ פשיטא לי דזה לא מקרי צמצום המקום דדוקא דבר שאפשר שיהי' בכל הגוף כגון שומא ונקב בקלף שאם הי' באיזה מקום שידוע הוי סימן ולזאת אם מצומצם בחד מן המקומות בצד אות פלוני סימן מובהק דהדבר רחוק שיתרמה כן במקום אחר דאפי' יתרמה נקב שוב רחוק שיתרמה ג"כ בצד אות פלוני אבל כאן בנידון הנ"ל שאם יתרמה גם באיש אחר צד אחד גבוה ע"כ יהי' באותו מקום או בימין או בשמאל ואין כאן דבר רחוק יותר שיהי' בימין ממה שיהי' בשמאל והוי רק חד סימן ולא מקרי כה"ג צמצום בפרט דבצמצום בעי' דוקא שיהי' מצמצם בצמצום גדול בצד אותו אות ולא מהני בצד תיבה פלונית מכ"ש בנידון שלנו וא"כ לפענ"ד פשוט דאין זה קרוי צמצום ומ"מ הי' נראה דחשוב כסי' בינוני

אבל נפלאתי דבלשון הגב"ע ששלח לידי לא הי' שום אחד מהעדים מעיד שראה שצד ימין מצא גבוה וגם בלשון האשה לא מצאתי כן וזה לשון האשה אן קערפער האבע איך עהם ניכט ערקענען קענען נאר זאלמען זעהן דיא רעכטע שילטער האט ער העהער גיהאט אלעס דיא לינקע עכ"ל א"כ לא העידו שמצאו כן בהרוג אלא שאמרה שכן הי' בבעלה וכן העיד אביו ואמרו שיראו אחר אותו סי' דהיינו שיחפשו אם ימצאו אותו סימן ולא מצאתי ולא ראיתי בדברי העדים שהעידו על זה א"כ משמע שלא מצאו או שלא השגיחו על זה וא"כ מי העיד שהי' באותו הרוג סימן שצד ימינו הי' גבוה מצד שמאל ואי חששו ולא מצאו סימן הנ"ל א"כ מוכח דזה אחר הוא ולא ר' גרשון שווארץ ואי לא השגיחו או לא הי' אפשר להכיר עכ"פ אין כאן עדות על סימן זה ותמהני שבאגרת הרב נ"י כ' שצוה לבדוק בגופו אחר סימנים ושהעיד אביו ואשתו שלמטה מאחוריו הי' צד ימינית שלו גבוה מצד שמאל וכאשר העידו כן נמצא וכן היה ובשום עדות לא נמצא שמצאו כן בההרוג

ועתה נבא לסמך הג' שסמך על הכרת מלבושיו ותפילין ושאר חפציו ואע"ג דבמלבושיו חיישינן לשאלה י"ל דתפילין לא משאלי וכמ"ש בתבע"ג בשם מהרי"ט ושכ"כ בתשובת פמ"א ח"ב סימן סה דציצית לא משאלי. והנה זה אין ראי' דאיכ"ל דוקא ציצית דנהגו עלמא לשאת ולהתלבש בו בכל היום כדאיחא באו"ח סי' כד ולכך אם אין לו אלא אחד בודאי לא מושלי אבל תפילין אדרבה אנו רואין שהדרך להשאיל לפי שעה ואע"ג דכאן השאיל לו על הדרך אולי אמר שיחזירום לו בעיר קוט"א אבר הי' חפצו לילך שמה ומיהו בס' זכרון יוסף חאהע"ז סימן ה' מסיק דבגד עליון ותחתון הוא מילתא דלא מושלי אינשי מיהו בנוב"י מהדו"ת חאה"ע סי' ס' כ' דכתונת דוקא אם נמצא באותו שבוע הוי דבר דלא מושלי אינשי ובנידון שלנו הרי נמצא לאחר ג' שבועות

ואפילו הוי מילתא דלא משאלי כבר הביא הב"ש בסי' יז ס"ק סט דעת הב"י דאי סימנים דרבנן אפי' במידי דלא משאלי אינשי חיישינן על השאלה אם אמנם דיש לומר דדוקא אם נמצא על הבגדים סימן מובהק ביותר ס"ל דלא מהני דמצרפין חשש דלפעמים משאלין עם חשש דאולי גם סימן מובהק ביותר אתרמי גם לאחר אבל אם מכירין בטב"ע איכ"ל דמודה הב"י ובזה הי' מיושב הסוגיא דקשה להב"י חמור בסימני אוכף היכא מהדרינן למ"ד סימנים דרבנן הא חיישינן לשאלה ואפי' בעדי אוכף לא ליהדרו ואי טב"ע מועיל א"ש דמחזירין בעדי אוכף וא"כ בנידון שלנו שלפי הנראה מלשון האשה והעדים שהכירו הבגדים בטב"ע והי' מועיל ואמנם גם על זה כבר השיג הנוב"י מהדו"ת חלק אהע"ז ס' ס' על זה והוכיח מלשון הב"י דאפי' טב"ע אינו מועיל

מיהו עדיין נוכל לסמוך על מ"ש המהרי"ט בסי' לה המובא בתקע"ג סי' שפ"א דכל כליו לא מושלי אינשי וזה עדיף מהא דאוכף וכיס וארנקי וכמ"ש מרן הגאון זצ"ל בחת"ס סי' קמד דאפשר דאפי' היכר חוורי וסומקי יש להתיר ע"ש מיהו גם בזה לא סגי להתיר דנהי דחשש שאלה ליכא אבל חשש גזילה וגניבה שייך ונהי דבש"ס לא חיישינן לזה דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן מ"מ זה שאנו רוצים להחזיקו שהי' ביד גזלנים אולי א"כ רק בגדיו גזלו ממנו ומכרו לאחר ואותו אחר הוא שמת וכמו שחייש מרן הגאון זצ"ל בחת"ס ח"ר לאהע"ז סי' נא

מיהו הדבר רחוק לומר שגם כתנתו גזלו ממנו והניחו אותו ערום וגם אם גזלו או גנבו לא הניח הגזלן את האותיות אשר היו רקומים על שמו וגם איך מכר גם את השטיפעל פעצין אלו דברים שאין להם שיווי דאין דרך הגנב והגזלן ליקח אותם ולחשש מכירה וחלופין אין לחוש ואם נימא דהשליך אותם ומצאם זה לנפילה דחד לא חיישינן ולפי"ז עיקר ההיתר יהי' על דברי החכ"צ סימן קלד וכיו"ב כ' המהרי"א בפסקיו סי' שהביא מרן הנ"ל בסי' מח ובשאר תשובותיו וכל זה אי ידעינן בודאי שהסימן הנ"ל הי' בגופו אבל ראיתי בכל דברי העדים ולא מצאתי שהעידו על זה ולזאת לא ידעתי מה אידון בי' ואם נשכח זה מדברי העדים אז הי' אפשר שיש מקום להתיר והי' לו שלום: הקק משה שיק מברעזאווע. תשובה מ בעזה"י חוסט בחודש טבת תרכ"ד לפ"ק להרב המאוה"ג החרוץ המפורסם הרב המופלג בתורה וביראה מוה' ישראל דוד ני' אבדק"ק פעזוג יע"א

אשר ביקש מעלתו נ"י לחוו"ד בענין שקרה באשה דבורה אשת ליפמאן דמתקרי פיליפ אקסל שנסע מקאמארן לנייאהייזל יום. ה' ר"ח אייר תרכ"ב לעת ערב ומיד בבוקר נמצאו ב' הרוגים בדרך מקאמארו לנייאהייזל וגם עגלה וסוסים היו עומדים שם והוליכו