מהר"ם שיק אבן העזר קמא

ורא"ש וטור ואדרבה הרשב"א כ' בפירוש ביבמות דף צ"ד דאפילו יש לו בנים אינו נאמן לומר היכא דאתחזק דאין לו בנים וכן פסק הריטב"א ופ' הריטב"א וכן כ' הרא"ש דגם הרי"ף סובר כן ומשו"ה השמיט תי' אביי וכ"כ הש"ג ואין כאן רק דעת הרז"ה דסובר דנאמן. ורמב"ן במלחמות כ' הכרעה דאם אמר סתם אין לי אחים נאמן דאמרי' שהיו לו ומתו ונאמן דהרי אפילו ע"א נאמן ביבמה משום מילתא דעבידא לגלויי ואם אמר שלא היו לו אחין כלל אפשר דאינו נאמן

ולכאורה הדבר קשה כיון דלהרמב"ן הדין דאם אומר שלא היו לו אחין מעולם אינו נאמן וא"כ איך נאמר דאם אמר סתם דיהי' נאמן. דקשה קושית הש"ס בפסחים דף י"ב ומאי אלו דייקינין בהני סהדי כו' וה"נ אלו דייקינין בי' אולי הי' כוונתו דלא היו לו אחין מעולם ולא הי' נאמן בזה וא"כ איך נתיר מספיקא. והנה הרמב"ן בחי' ב"ב דף קל"ד כ' דבעל איכ"ל דגרע משאר עד אחד וא"כ אין ראי' מע"א ביבמה וצ"ל דכוונת הרמב"ן במלחמות דמיגו דבידו לגרשה לא גרע מסברת מילתא דעל"ג. ועכ"פ הא דרמב"ן מתיר בסתמא קשה וצ"ל דהואיל ונראה מלשון הרמב"ן דגם באומר בהדיא דלא היו לו אחין מעולם מסתפקא לי' אי נאמן אי לאו וא"כ באומר סתמא הוי ספק ספיקא

אמנם לכאורה קשה למה מספקא לי' לרמב"ן אי נאמן נגד חזקת אחין הרי הש"ך ביו"ד סי' קכ"ז ס"ק י"ו הביא דעת הרמב"ן והרשב"א דע"א נאמן באיסורין אפילו נגד חזקה והנוב"י בסי' נ"ד בחאהע"ז בד"ה והנה ראיתי כו' כ' דיבמה לשוק לא מקרי דשב"ע וא"כ למה לא יהי' הבעל נאמן דלא גרע משאר ע"א דנאמן להתיר אפילו במקום חזקה ולמה הוצרך לומר בש"ס דלכך נאמן משום דיש לו מיגו. ובאמת דגם לאידך פוסקים הסוברים דהיכא דאתחזק איסורא אין ע"א נאמן קשיא לפי מאי דמבואר מלשון רשב"ם בב"ב דף קל"ד ד"ה ומשני התם כו' דכתב דאם לא אתחזק לא באחי ולא בבני היא בחזקת מותרת מטעם ס"ס א"כ משמע בלא אתחזק לא הוי חזקה אלא ספק וא"כ הה"ד במוחזק באחי ולא מוחזק בבני הוי לי' לענין בנים ספק דלא אתחזק וא"כ ע"א נאמן ואע"ג דקודם עדות היינו צריכין לאוסרו זה לא מקרי אתחזק דאל"כ גם חתיכה ספק חלב ספק שומן יהי' מקרי אתחזק איסורא. ובאמת לולא דברי הרשב"ם הוי אמינא כיון דלא אתחזק מוקמינין לי' אחזקה דמעיקרא שלא הי' לו בנים שהרי לא נולד עם בנים ואע"ג דרוב מתעברות ויולדות מ"מ כאן מיירי דשהה עם אשתו ולא ילדה א"כ ליכא רוב עיין בזה בנוב"י בחאהע"ז סי' ס"ט. או דזה הוא הפירוש דלא מוחזק לן היינו דמעיקרא ידענו דלא הי' לו. אבל עתה לא ידענו ולכך מוקמי' אחזקה דמעיקרא

אבל הרשב"ם דכ' דהוי ס"ס מוכח דלא הוי חזקה דמעיקרא דאל"כ לא מקרי ס"ס חדא דהוי ס"ס נגד החזקה וכ"ש הכא דתרי צדדים הוי נגד החזקה ואוקי אחזקה וא"כ קשיא כנ"ל מאי קאמר בב"ב שם אמר ר"י כו' מפני מה נאמן כו' הא ע"א נאמן להתיר. ובאמת נראה דזה הוא קושית המהרש"א בקדושין דף ס"ד ע"ב בתו' ד"ה רבי דס"ל דהטעם באמת למה הוא נאמן הוא משום אין אדם חוטא (ולא קשה מאי שהקשה עליו בשומר ציון דא"כ יש לו אחים יהי' נאמן זה אינו דהתם אמרי' דלצעורי' קא מכוון כמו שכ' הפנ"י בריש גיטין ולאוסרה אעלמא בא והרי לא קאמר זה אחי להתיר לו ואפילו קאמר זה אחי אינו נאמן להתיר לו דזה הוי דשב"ע דהרי הוא בכרת וחשש ממזירות ואין ע"א נאמן. אבל להתיר לשוק שפיר הקשה המהרש"א דיהא נאמן מטעם אין אדם חוטא והיינו מטעם ע"א בלא אתחזק איסורא

וצ"ל דס"ל לרשב"ם דמחזיקין מאיסור לאיסור וכיון שהאשה בעודה עם בעלה היא בחזקת אסורה לעלמא אפילו אם מת בעלה מחזיקינין לה באיסור זה ואין ע"א נאמן ועיין בש"ש שמעתתא ד' פ"ד (וזה אינו נראה כיון שלא עשה שום מעשה מוכיח זה לא מקרי חזקה) ולכך איצטרך לומר דנאמן מטעם מיגו אבל בלא אתחזק לא בבני ולא באחי הוי ס"ס ואפילו הוי נגד חזקה מ"מ ס"ס לא גרע מרוב ואפילו אי נימא דס"ס לא מהני במקום חזקה מכל מקום אמרי' סמוך מיעוטא לחזקה והוי כפלגא ופלגא ועד אחד נאמן. ולפי"ז נראה דאפשר לפרש דידעינין דמעיקרא לא היו לו אחין ולא היו לו בנים אלא דעתה לא ידעינין ולכך להתיר נאמן אפילו הוא במקום חזקה ונאמן לומר דיש לו בנים מטעם דס"ס מסייע לי' להתיר אבל לאסור היינו לומר דיש לו אחין דהוי נגד חזקה אינו נאמן

אמנם הרשב"ם ורש"י לא ס"ל כן אלא ס"ל דס"ס מהני גם נגד חזקה כמבואר ברש"י ורשב"ם דלא צריכין אמירה דידי' וא"כ אי לא נימא דפליגו אמאן דסובר דס"ס לא מהני במקום חזקה ניחא יותר לומר דס"ל דמחזיקין מאיסור לאיסור וכבר כ' המפורשים דאיכ"ל דאפילו למ"ד מחזיקין מ"מ סמוך מיעוט לחזקה לא אמרינן דמיעוט הוא דבר אחר וחזקה באה ממקום אחר ולכך מהני ס"ס דלא גרע מרוב וא"ש זה. אבל אינו מובן לפי"ז למה נימא דאינו נאמן לאסור דהיינו אם אומר שיש לו אח למה לא יהא נאמן שהרי בזה אינו אומר. נגד החזקה ואדרבא החזקה מסייע לי' ואי משום דאומר נגד ס"ס ג"כ יש לדון לש דעת הנוב"י בחאהע"ז סי' ס"ט דע"א נאמן נגד רוב אפילו אי בידו א"כ גם נגד ס"ס יהי' נאמן אלא שאין זה מוכרח והש' שמעתתא ו' ובפמ"ג סי' א' ס"ק לא ס"ל כן

אך דזה א"ש לדעת האומרים דע"א אינו נאמן נגד החזקה אבל לשיטות הנ"ל הרמב"ן והרשב"א דגם נגד חזקה נאמן ע"א להתיר קשיא למה איצטרך לומר משום מיגו וצ"ל דס"ל כדעת המרדכי בפ' מצות חליצה סוסי' נ"ח דס"ל דיבמה לשוק ה דשב"ע וכן דעת הש"ג ביבמות דף צ"ב דאפילו ספק ממזר ה לדידן דקי"ל כשמואל שם דמספקא לי' אי קידושין תופסין ביבמה לשוק וכן צריך לומר להך שיטה דאל"כ קשיא הא דמבעי' לה ביבמות דף צ"ד אי ע"א ביבמה לשוק נאמן הא פשיטא דע"א נאמן באיסורין ואע"ג דאתחזק איסורא וע"כ דחשיב לה דבר שבערוה וא"כ ה"נ קשיא למה יהא נאמן ולכך איצטרך לומר משום מיגו דבידו לגרשה

וכן מוכח עוד לכאורה ממה שהקשו הראשונים למה באומר גירשתי את אשתי סמכינן על מיגו דבידו לגרשה ומ"ז יש לי בנים וקשה דלמא התם משום דבר שבערוה משא"כ יבמה לשוק וע"כ דגם זה מקרי דשב"ע ולכך איצטרך טעמא משום דבידו לגרשה דמהני אפילו בדבר שבערוה וכמ"ש הש"ש שמעתתא פ"א וכל זה אי אמרינן דהואיל ובידו לגרשה הוי כעדים אבל א אמרינן כר"נ דהואיל ובידו לגרשה הוי רק כחזקה וא"כ אכתי קשה למה נאמן דאפילו הוי כחזקה נגד חזקה מ"מ הוי שוב דשב"ע ואי אמרינן כדעת האומרים (במהרי"ק שורש ע"ב ועיין ש"ש שמעתתא ו' פ"ג) דגם בדבר שבערוה אי לא אתחזק ע"א נאמן א"ש

אבל להרמב"ן פ"ק דגיטין והר"ן דסוברים דבדשב"ע אפילו ליכא חזקת איסור בעינן ב' עדים עיין ב"ש שמעתתא ו' קשיא וצ"ל דבאמת ס"ל לר"נ דאינו נאמן להתיר כפירוש הר"ו דאף הא דנאמן לאסור היינו דהדבר נשאר עומד כדמעיקרא. א דהתם לא מקרי אתחזק איסורא דמיירי במוחזק לן באחי ולי בבני והוא אומר דיש לו בנים או בהיפוך דאומר אין לו אחי ומוחזק דלית לי' בנים ולא מוחזק באחין בכה"ג נאמן אף להתי משום דלא הוי חזקת איסור והוי המיגו מחמת היתר ולא לכ"י נאמן אבל לומר נגד החזקה דיש לו אחין אפילו הוי המיגו כר חזקה מ"מ הוי חזקה נגד חזקה ולכך אינו נאמן

ולפי"ז איכ"ל דזה הוי כוונת הרמב"ן דאפילו באחזיק לן די לו אחים ואומר דאין לו אחים הוי ספק אי נאר דהרי זה תליא אי חשבינן לי' דשב"ע ושמואל מספקא לי' תופסין קידושין וא"כ הוי ספק אי הוי דשב"ע ולכך י"ל אם אמ סתמא נאמן אבל לפי מה דס"ל לרוב הפוסקים דאפילו בשאר איסורין אינו נאמן נגד החזקה א"כ אי ס"ל כר' נתן דהוי ר כחזקה אינו נאמן להתיר וא"ש: תשובה קמ"ג שיל"ת חוסט יום ב' ר"ח מנחם אב תרכ"א לפ"ק. בימי המצרים. יברכהו וישמרהו המאיר לארץ ולדרים. את הרב המופלג המאור הגדול כש"ת מו"ה פלוני

מכתבו מפ' בהעלותך קבלתי ואז הייתי טרוד בבואי הל לקהלתי פה חוסט יע"א כדרך כל ההתחלות קשו ונדחה הדבר ועתה שמתי אל לבי ונזכרתי להשיב למעלתו ני' בדב אשר בדק לן בשאלתו ובתשובתו בהלכה למעשה באיש אחד מאורו ופרחי שנשא אשה סמוך לקהלתו והוליד ממנה בן ואח"כ גירש אשתו ונשא שוב אשה חדשה בקהלתו ואח"כ נטבע במים שאל"כ ונגבה עדות המתירים מא"א אלא שהבן מהאשה הקודמת מ בחיי אביו והאב אמר והתפאר בחייו שיש לו אח למדן במדינת