מהר"ם שיק אבן העזר יד

בתשובות עבוה"ג סי' כ"ב סמכינין על הרופאים היכא דליכא לברורי וטעמו וכוונתו נראה דכל אמירת הרופאים הוא רק עפ"י ניסיון וכל מידי דהוא רק עפ"י ניסיון הוא רק רוב ולכך ברוב היכא דאיכא לברורי צריכין לברר. ומרן הגאון זצ"ל בתשובה בחת"ס בחיו"ד סי' קנ"ח כ' לחלק דרופאים נאמנים רק על הכלל ולא על גוף פרטי ולא זכיתי להבין דבריו בזה מחמת קושיות הנ"ל

אמנם נראה דוודאי יש גוף דלא מקבל סם ורפואה ולכך אם הרופאים החליט שאין לחולה הזה רפואה וא"כ ימות מהחולי ההוא ע"ז אפשר שנאמנים. אבל אם יאמרו הרופאים שדבר זה רפואה לחולי ההוא אינם יכולים לומר כן רק על הכלל אבל לא על הפרט, וא"כ עדיין הי' אפשר לומר בנידון שלנו שאם החליטו הרופאים שאין מזור ותרופה לחלי' נאמנים וא"כ לפי"ז לא יהא צריכין להשלשת הגט והכתובה בנידון כזה לכאורה

איברא דיש לפקפק בלא"ה על העדות הנ"ל של הרופאים דלפי מה דמשמע לי דהכתב הנ"ל אינו מקויים ובאנו שוב לפלוגתא המובא באהע"ז סימן י"ז סעי' י"א ובב"ש שם. ופקפוק זה אינו רק על מה שפלפלתי אם צריך כאן להשליש גט ותנאיו לבד. אלא דזה הוא פקפוק ג"כ על גוף ההיתר שהרי אינו מבואר במכתב פר"מ נ"י שאנו יודעין שהיא שוטית עדיין אלא עפ"י עדות ממכתב הרופאים הנ"ל ולא ראיתי במכתב פר"מ נ"י שקבלו עדות ע"ז מיהו משום הא לא ארי' דהרי הנוב"י בתקע"ג סי' ל"ג כ' דע"א נאמן להתיר לומר לאיש שמתה אשתו לישא אחרת, ומרן הגאון זצ"ל בחת"ס בחלק אהע"ז סי' ב' כ' דאין ע"א נאמן דחרם דאורייתא ואיכא חזקת איסור לבעל ליקח עוד אשה וכיון דקי"ל דקיום שטרות דרבנן דלא חציף אינש לזיופא ואיכא חזקה נגד חזקת איסור שוב ע"א נאמן. ואם ע"א נאמן גם הבע"ד נאמן

ובאמת בגיטין דף ג' אע"ג דקאמר דקיום שטרות דרבנן דחזקה דלא מזויף אמרינין רק משום עיגונא הקילו ולא אמרי' ע"י חזקה זו דלא חציף לזיופא דאיכא נגד חזקת א"א הוי כלא אתחזק ואפילו בעריות ע"א נאמן לרוב הפוסקים כמבואר בש"ש שמעתתא ז' וקשיא א"כ ל"ל הטעם משום עיגונא הקילו מיהו חזקה נגד חזקה לדעתי גרע מלא אתחזק כלל ואין כאן מקומו מכל מקום לענין ע"א נאמן באיסור נראה דבכה"ג נאמן בפרט אי אמרינן דבדרבנן אפילו אתחזק ע"א נאמן באיסורין כדאיתא שם בתשובה הנ"ל א"כ הבעל נאמן ג"כ וא"כ שוב אפשר לומר כיון דיש כאן עדות הערכי ומה"ת לא בעי' קיום ועל דרבנן שוב ע"א נאמן

וידעתי שיש לפקפק על זה ולא כתבתי רק לפלפולא והעיקר נראה דבוודאי גם בנידן הזה בעינן כל האופנים המבוארים בנוב"י וחת"ס חדא דהרי קי"ל באהע"ז סי' קמ"ה סע'י ט' בהגה"ה דאין אנו בקיאין בזה"ז ולא סמכינין על אומדנא של הרופאים בזה"ז ואפשר דזה טעם של ספר התרומה הנ"ל לענין נדה ולא קשה מן הירושלמי שהקשה הריצב"א שם וא"כ אפשר שתהי' לה עוד רפואה ובפרט לפי מאי שהסברתי לעיל דברי העבוה"ג שכל אומדנות הרופאים הם רק עפ"י הרוב והב"ד יש להם לחוש גם על המיעוט שלא תהא תקנתו קלקלתו

ועוד נראה כן בלא"ה מטעם אחר דמריש הוי קשיא לי למה הנהיגו רבותינו מקדמת דנא להשליש הגט וכ' הנוב"י מהדו"ת סי' צ' דהטעם דכדי שאם תשתפה יתנו לה מיד שלא יעבור בחדר"ג והרי בתקנות המועתקים בסוף תשובות מהר"מ מר"ב מבואר שגם ר"ג עצמו כך תיקן ונתן רשות להתיר חרמו ע"י מאה רבנים מג' ארצות כמובא בפוסקים וא"כ כיון שהותר להאי גברא החדר"ג נימא דהותר לגמרי ונהי דאיתא בתשובת הריב"ש סי' תכ"ב דיוכלו להתיר גם לזמן היינו אם פירשו. אבל אם התירו סתם נראה דהתירו לגמרי

בשלומא לדעת המתירין לו לישא אשה בלי התרת מאה רבנים והטעם משום דבמקום מצוה ל"ג וכמ"ש הב"ש בסי' א' ס"ק כ"ג א"ש דאם תשתפה ולא יהא שום ביטול מצוה. אין כאן היתר וצריך השלשת גט לגרשה מיד וכמו שסיים שם הב"ש וכן הי' נראה לדקדק מלשון הב"ח בסי' קי"ט דכ' רק סתמא להתיר בלי מאה רבנים וכ' דבעינין השלשת גט ושם הרש"ל חולק אבל בסי' א' שכ' להתיר עפ"י מאה רבנים לא כ' כלל השלשת גט ומ"ש שהרש"ל מודה איכ"ל ג"כ היינו במאה רבנים שם הרש"ל מעצמו ביש"ש ביבמות דף פ"ו סי' מ"א הביא תקנה זו דמאה רבנים וכן משמע בפ"ה דמע"ש משנה ב' דבסתמא הותר לגמרי מדתנן התם שתנאי הי' בדבר שאימתי שירצו שיחזור הדבר לכמות שהי'

ולכך נראה לי עפ"י מ"ש בתשובת מהרש"ל סי' ס"ה מדברי תשובות הראבי' שרבותינו חששו אעפ"י שעפ"י הדין מותר להאי גברא אבל יש לחוש שעי"ז יבואו לזלזל בתקנות וחרם דר"ג ויהי' חקנותו קלקלתן של אחרים ולכך אפילו ע"י מאה רבנים לא הנהיגו להתיר לו לישא אשה אחרת אלא כל זמן שהיא בשטותה ועי"ז שוב אין לחוש לשום תקלה ולכך לא הנהיגו היתר אלא דווקא בהשלשת גט. ובנוב"י סי' ג' רמז גם כן דאולי רק על תנאי זה התירו ונראה לי להסביר דהוא מטעם הנ"ל. ועפי"ז נראה לי דאפילו אם נימא כקושיא הנ"ל דלא הי' כאן לחוש שתתרפא אפי"ה בעינן כל התנאים בנידון שלנו

ועפ"י האמור אפשר לי לומר דלכך תיקנו בתקנה זו דאין להתיר אלא בק' רבנים מג' מדינות ומג' קהילות וחרם של שידוכין של החתן כ' שם דיש להתיר במאה רבנים אפילו אינם מג' קהילות ומג' מדינות ונראה דכיון דבהיתר חרם זה איפרסמא מילתא ויש לחוש טובא לשלום ביח ושע"י היתר זה יבוא לזלזולי ויש לחוש דגם בשאר מדינות יהיו נלקים ע"י היתר זה וכפכה מהלכת הוא ולכך צריך הסכמת ג' מדינות דאתחזק בכלהו, אבל לולא הסכמתן אין להתיר דאין חבין לאדם שלא בפניו כן נראה לפי ענ"ד

ולפי"ז הי' נ"ל לומר דהסכמת היתר ממדינה שלא פשטה שם כלל חדר"ג אפשר דהסכמתן לא מהני ובוודאי כיון דסתמו בעלי התקנה קשה לי לומר דבר חדש ומסתמא לא נתנו דבריהם לשיעורין ולומר הדבר בסתמא וצ"ע ונראה לפי ענ"ד לפשוט זה מלשון הכל בו שכ' כגון ארגון וצרפת ולומברדיא. וארגון הוא שפני"א ורשב"א העיד דשם לא נתפשטה התקנה דר"ג מאור הגולה

ועפ"י האמור נראה לי ג"כ דקיבוץ המאה רבנים יכול להיות ג"כ ע"י הבי דואר שלא חילקו בשום מקום וכדמוכח מדברי מרן בתשובה סי' ד' שכ' כיון דמעשה דנוב"י הי' מפלפלין בו ג' גדולי עולם הדרים בג' מדינות סגי ובוודאי בכתב היו מפלפלין וכתבתי זאת לפי ששמעתי דבעי' דווקא שיטרח וזהו היתה תכלית התנאי מאה רבנים מג' מדינות דווקא ולא נראה לי דלדעתי כך הי' הענין שבו תיקנו ולכך גם ההיתר יהי' בזה האופן כל בי' עשרה צריכא בי' עשרה למשלפי כל הנ"ל כתבתי לפי הנראה לענ"ד ופר"מ ני' יברר הדברים ואנכי נמנה עם פר"מ ני' אם יסכים להתיר ואחתום בברכה. דברי ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע תשובה ג בעזה"י חוסט יום ב' לסדר ויקהל תרל"ה לפ"ק החיים והשלום וכ"ט להרב הגאון הגדול המפורסם מופת הדור נר ישראל כבוד שמו תפארתו מוה' יוסף שואל נ"י האב"ד דק"ק לבוב והגליל יע"א

אחדש"ה דפרו"מ נ"י באתי לבקש מאת הדר"ג לחוות דעתו הרמה בעובדא שאירע סמוך לקהלתי שאיש אחד שמו ר' משה מדראהיוב נשא אשה גיצא בת ר' משה ג"כ מאותו ישוב זה כמה שנים ואשתו נשתטית זה כמה שנים ונשא אשה על אשתו והוא עני ואביון ואין לו להשליש כתובתה למזונותיה ולפי אמירת העדים הוא במדרגת שא"י לשמור גיטה וכ"ש לשמור עצמה ולפי הנשמע גם קודם הנשואין לא היתה בת דיעה גמורה ונסעו היא ואמה אל הצדיקים להתפלל עליה ועשו לה סגילות והוקל חלי' ונתנו לה בעל הנ"ל וכו' והנה האשה ההוא מתגוררת פה קהלתינו אצל בעה"ב א' ומתעסקת עם ילדיו שזה אפשר לה מצד הרגילות דאין לה טירוף דעת אלא חסרון שכל והאיש הנ"ל מבקש להשתדל לו איזה אופן היתר

והנה פשיטא לי אע"ג דכ' הנוב"י מהדו"ת בחיו"ד סי' קמ"ו דאין להתיר אלא משוגעת גמורה ובודאי אין כוונתו דוקא במאבדת מה שנותנין לה ואינך סימני שוטה אלא כיון שהיא חסירה דעת להבחין בין גיטה לדבר אחר ומשלחה וחוזרת או אפילו אם מבחנת בין גיטה לדבר אחר אלא שאין יכולה לשמור את עצמה שהיא כערך שלא הגיעה לעונת הפעוטות נראה מתוך תשובת רש"ל סימן ס"ה וט"ז סימן קי"ט דמתירין בהיתר מאה רבנים וכן מבואר בתשובת אדמ"ו הגאון בחת"ס חאהע"ז חלק ב' סימן ג' ועבד עובדא בכה"ג א"כ ה"נ בנדון דידן שאין יכולה לשמור עצמה וא"י לבדוק עצמה רשאין להתירו בהיתר מאה רבנים

כבר הביאו בתקנות המועתקים בסוף תשובות מהר"מ מר"ב ובתשובות מהר"מ מינץ דצריכין להשליש לה כתובתה ומזונותיה ושאר חיובים וכבר כ' בתשובת צ"צ סי' ס"ז דנראה דרק על אופן ההוא הסכים ר"ג מאור הגולה להתיר לו או בכדי שאם תשתפה יהא יכול ליתן לה גט מיד כמו שצריכין להשליש הגט ונהי דרמ"א פסק בסי' קי"ט כהרא"ש דיוכל לגרש והכתובה נשארת עליו לחוב מ"מ יהי' עיכוב עי"ז שהיא לא תרצה לקבל ואין לגרש בע"כ לדידן וגם על גוף דברי הרא"ש פקפקו כמ"ש בפר"ח שם ועוד דאין חבין לאדם שלא בפניו וגם על היתר של הצ"צ בסי' ס"ג הנ"ל למכור הכתובה בטוה"נ פקפק אדמ"ו הגאון בחת"ס בסימן ק"כ אע"ג שאינו חולק עליו: