מהר"ם שיק אבן העזר קכד

וכן נקרא בפי כל בשם יאנטעל ובתו צריכה להתגרש מבעלה איך יכתבו שמו בגט כי לא מצא בשום ספר חובר חיבור אחד על שמות אנשים ונשים שם יאנטיל לא בטיב גיטין ולא בגט פשוט גם לא בב"ש ובס' דברי חיים. ע"כ ביקש ממני להודיע לו דעתי איך לכתוב

הנה באבי המתגרשת מבואר בש"ע סי' קכ"ט סעי' ט' דאינו מעכב אם אינו כותבין רק שם העיקר אפילו אינו כותב הכינוי מ"מ לכתחילה אנו כותבין גם שם הכינוי אפילו באבי המגורשת מיהו כינוי דלעיל בנדון שלפנינו דנראה פשוט דשם הערוסה הי' יום טוב וכן נקרא לתורה ושם יאנטיל הוא רק שם הנערות וקיצור השם דקי"ל שם באהע"ז סעי' ט"ו דא"צ לכתוב כלל מיהו מסיק שם בס' גט פשוט דאם נקרא בפי כל בשם הנערות או בקיצור השם וגם חותם עצמו בשם הנערות יש לכותבו בגט

וא"כ ה"נ בשם יאנטיל הנ"ל יש לכותבו כיון שנקרא כן בפי כל וחותם א"ע בשם הנערות דהיינו יאנטיל וכ"ש אם נקרא על שם אדם שהי' ג"כ שמו לתורה יו"ט והי' נקרא ג"כ בפי כל יאנטיל אז בוודאי הוא שם אחר בפ"ע ע"כ לכתחילה אפילו בשם אבי המתגרשת יש לכותבו אם יודעים בבירור החתימה האיך הוא חותם עצמו כן כותבין בגט. כן נראה לפי ענ"ד והוא פשוט דברי ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה קכד בעזה"י יום ו' עש"ק פ' נח שנת תרל"ח לפ"ק חוסט יע"א: החיים והשלום וכ"ט לאהובי חתן אחי הרב המאוה"ג המופלג בתורה כש"ת מוה' יעקב סנידערס נ"י אב"ד בראב סיגעט יע"א עם כל אשר לו חיים ושלום

מכתבו קבלתי ובו נשאלתי לחוות דעתי בענין אשה ששמה נקרא בישראל יענטא חי' ושינתה את שמה ללשון הגוים כדרכם וקוראין לה בשם יולי איך לכתוב בגט אם יענטא חי' דמתקרי יולי או המכונה יולי כמ"ש מרן הגאון בתשובת חת"ס חלק אהע"ז ח"ש סי' ל"ח הנה כבר השבתי לו כמבוקשו בטעלעגרא"ם דלדעתי ראוי לכתוב דמתקריא וטעמא דידי עפ"י מ"ש הנוב"י מהדו"ת חלק אהע"ז סי' קי"ט שכ' דראוי לכתוב בנידון דידי' מאיר יהודא דמתקרי מייאיר ליב דאע"ג דשם ליב הוא לע"ז מ"מ כיון דשם אחד הוא לשון הקודש ראוי לכתוב עליו דמתקרי ואם כותב דמתקרי במקום שהי' צריך לכתוב המכונה בוודאי אין חשש עיי"ש

והיינו כדעת רמ"א שכ' בתשובה סי' פ"ד דמתקרי כשר בכל מקום אפילו במקום שהי' צריך לכתוב המכונה. והיכא דשני השמות שניהם של לעז כ' הב"ח סי' קכ"ט ס"ק כ"ח דכותבין דמתקרי וכ"כ מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בפשיטות בחלק אהע"ז סי' כ"ד וא"כ בנידון הנ"ל כיון דשם הא' הוא של לעז דהרי נקראת יענטא חי' מצד טעם הנוב"י ג"כ ראוי לכתוב דמתקרי

ועוד נ"ל דבנדון שלפנינו יותר ראוי לכתוב דמתקרי דהנה פה ק"ק חוסט נוהגין מקדמת דינא עוד מקודם בואי הנה דהיכא דיש למגרש ב' שמות שעולה בהן לתורה ושם אחד מהן היינו שקורין אותו בו העולם הוא של לעז כותבין דמתקרי על שם הלעז אע"ג שבט"ג בליקוטי שמות הרבה פעמים כתב בלשון מכונה. וכשבאתי לכאן הנחתי להם מנהגם כי כמדומה לי שזה הי' מקבלת הרב הגאון המנוח מוה' מנחם א"ש זצ"ל האבדק"ק אונגוואר יע"א שהי' מקודם רב פה ק"ק חוסט יע"א. ובתשובת מרן זצ"ל בחת"ס חלק אהע"ז סי' י"ח הקשה שם אביו הגאון מוה' מאיר א"ש זצ"ל על דברי הנוב"י הנ"ל וכן הסכים מרן בעל חת"ס זצ"ל שם דהמכונה קאי על השם וא"כ יש לחוש למה שחש הב"ש שם בסעי' י"ד דיש לחוש דיטעו ויאמרו דקאי רק על השם האחרון ויטעו העולם ויסברו דהוא נקרא בפי העולם בשם הראשון עם שם הלעז ולכך אנו נוהגין לכתוב דמתקרי

ואם יש לחוש בנדון כה"ג כ"ש בנדון שלפנינו דהיא נקראת בשם העריסה יענטא חי' ואם יכתבו המכונה יולי בוודאי יש לטעות דקאי על השם חי' דעל יענטא הי' צריך לכתוב דמתקרי א"כ בכה"ג וודאי ראוי לכתוב דמתקרי. ועוד מטעם אחר די"א מובא בפ"ת באהע"ז סי' קכ"ט סעי"ק כ"ד דמי שנקרא בב' שמות הב' שמות הם כשם אחד ואין רשאין לכותבן בב' שיטות דהוי כשם אחד א"כ שם יענטא חי' אם הוא שם אחד אינו כלל שם של לשון הקודש א"כ בלא"ה ראוי לכתוב דמתקריא

ועוד דלולא דברי מרן הגאון בחת"ס חלק אהע"ז סי' ל"ח הנ"ל הי' נ"ל דשם גוים שקורין לעצמן אפשר לדון דלא שייך מכונה דהנה כבר כ' במקו"א (לעיל תשובה סי' ק"ט) דשם של גוים הוא רק לדברים של חול ושם העברי הוא לדברים של דת יהודים ואין אחד עוקר ומבטל את חבירו וא"כ לזה לדעתי הי' נראה שראוי לכתוב דמתקרי דאין שם זה שייך לשם זה ובפרט לפי מאי שהסביר מרן בחת"ס בסי' י"ח הנ"ל הלשון מכונה. אלא שחלילה לנו לשנות מדברי מרן חת"ס זצ"ל

אמנם בנדון שלנו שפיר י"ל סברא הנ"ל מצד איזה טעמים דהנה בב"ש סי' קכ"ט אות כ"ד הביא בפשיטות דברי הרמ"א בתשובה סי' פ"ד וכן בכללים להב"ש פסק דהיכא דמסתפק לי' אי לכתוב המכונה או דמתקרי וכ' דמתקרי שהוא כשר לכ"ע אלא שהט"ג הביא שם דצריך ליזהר דיש הרבה רבנים ובתוכם הגאון מגיני שלמה שחולקין על זה. ולפי ענ"ד לפי מ"ש מרן הגאון זצ"ל בחת"ס דאם כ' שם שהוא מפורסם בספרים לכותבו כן אפילו אם נמצא י"א דצריך לכותבו בענין אחר. מ"מ כיון דהדבר מבואר ומפורסם בספרים אשר הם מפורסמים יש לכתוב כן אפילו יש פוקפוקים עליו ואין בו משום חשש לעז. וכן אני אומר גם בהא דמתקרי והמכונה כיון דהב"ש שסומכין עליו בכל עניני גיטין בסידורו כ' דכשמסתפק במכונה או דמתקרי יכתוב דמתקרי. שוב אין בו חשש ושפיר דמי לכתוב במקום ספק דמתקרי ולפי שביקש ממנו לכתוב לו הטעמים שלי כתבתי לו כי אלו הם טעמים שלי וכנ"ל ואחתום בברכה המשולשת ויברך אותו ואת ביתו דברי דודו ידידו הדוש"ת הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה קכה בעזהי"ת אור ליום ג' פ' שופטים תרל"ד לפ"ק פה חוסט יע"א: כשמוע קול שופר. לחיים טובים יוחק בספר הרב הגדול המופלג כש"ת מוה' בנימין זאב מאנדילבוים ני' אבדק"ק סאטמאר והגליל יע"א

הנה כבוד מעלתו ני' ביקש ממני בע"פ ובכתב לחוות דעתי בעובדא שאירע לו שסידר גט לאיש אחד והם והסופר והעדים נסעו לכפר טערבע"ש כי שם מסדרין הגיטין וחקר ודרש כפי האפשר כל הדברים הצריכין דרישה בענין זה וניתן הגט כדת משה וישראל ולאחר זמן הנתינה נודע שעד אחד הי' קרוב להסופר בקורבא הפוסלת מדינא שהוא בן גיסו והאיש המגרש הוא עני מאוד ואין לה ולו להוצאת גט אחר וביקש מעלתו לכתוב לו חוות דעתי בזה

והנה בס' הגט של הב"י באהע"ז סי' קנ"ד סעי' ד' כ' דאם נוטל הסופר יותר משכר בטילה צריך שלא יהיו העדים קרובים אל הסופר ואינו מבואר אם בדיעבד מעכב. ובסדר גט של מהר"מ שאנו מסדרין ממנו הגיטין באות ו' כ' סתם והסופר לא יהי' קרוב להעדים. ובס' בריכת המים שנדפס מהמחבר סדר מהר"מ כתב שנראה שאפילו אם הסופר לוקח הרבה יותר משכר בטילה אפי"ה בשעת הדחק יש להכשיר אפילו בקורבא הפוסלת מדינא וכ' שם דאם אין כאן סופר אחר חשיב כשעת הדחק וכיון דמותר בשעת הדחק הה"ד אם כבר ניתן כמבואר בכמה מקומות ובליקוטי שמות בטיב גיטין אות ח' דאם כבר ניתן הוי כשעת הדחק ועיין בשבות יעקב ח"ג סי' ק"ל דאם כבר שלחו הוי כשעת הדחק וזילותא דבי דינא

ולכאורה נראה ג"כ מסדר הגט של הש"ע שכ' שאם הרב והסופר לוקחים יותר הרבה משכר בטילה צריך שלא יהיו העדים קרובים אצל הרב ובוודאי בדיעבד אינו מעכב כמבואר ג"כ בבריכת המים א"כ משמע דגם בסופר אינו מעכב בדיעבד. אמנם הרב ב"י בסוסי' ק"ל הביא בשם הקונטרסים דיש ליזהר אם הסופר לוקח יותר משכר בטילה שלא יהיו העדים קרובים דאל"כ אין כאן עדות כלל ואין דבר שבערוה פחות מב' מלשון אין כאן עדות משמע דאפילו בדיעבד מעכב אלא שהב"י שם השיג על זה וכ' ואין הוראה זו נראה דעדים לאו אסופר קא מסהדי אלא על מה שציוה הבעל הם מעידים

אמנם לכאורה דברי ב"י קשים דהרי קי"ל בחו"מ סי' ל"ב סעי' י"ו דאם יש על ההלוואה ערב והעדים קרובים