מהר"ם שיק אבן העזר קכג
Maharam Shik Even Haezer 123 · מהר"ם שיק אבן העזר · free full Hebrew text
Open in the reader →או לקנוניא בוודאי ע"א נאמן וכ"כ בתורת גיטין בסי' ק"כ דדווקא היכא דאין לחוש לקילקול הוא דנאמן על אביו
וא"כ לפי מ"ש דהיכא דיש לחוש לבדדמי אין ע"א נאמן א"כ בנ"ד בחנן וחנה דיש לחוש לשגירת לישנא ושאומר בדדמי אולי אינו נאמן על שם אביו. מיהו בלא"ה ק"ל דאם נימא דהיכא דיש לחוש לבדדמי אין ע"א נאמן א"כ מאי פריך בב"ב דף קכ"ז ע"ב דלרבנן קרא דיכיר למה לי דלמא אצטרך קרא להיכא דיש לחוש שאומר בדדמי וקי"ל בריש פרק האשה שלום דהיכא דשייך בדדמי לא אמרי' מיגו וא"כ לא שייך התם מיגו דהרי לא חשדינין לי' שרוצה לשקר אלא לטועה וא"כ אצטרך יכיר דהאב נאמן דבוודאי דייק וצ"ע ועכר"ח צ"ל כמ"ש התוס' בסוגיא דקציצה כיון דהוא טוען ברי אי הוי חשש דטעה בדמיונו לא הוי לי' למימר ברי לי בוודאי בלי שום ספק ודמיון וא"כ היכא דאומר דברי לו בוודאי כעין יכיר דקרא ג"כ אם ניחוש שאומר בדדמי א"כ חשדינין לי' במה שאומר שברי לו שהוא משקר א"כ שוב שייך בי' מיגו ושפיר פריך
וא"כ ה"נ בנ"ד שהבעל אומר ששם אביו בוודאי הי' חנה אין לחוש לטועה שהי' נקרא חנן ונאמן מדינא אם מכירין אותו ואותה שהיא אשתו שאין לחוש לקנוניא ונאמן שכך נקרא אביו והוי לכהפ"ח קיצור השם או חניכא ושפיר כ' מעלתו דבשם אביו סגי בקיצור השם ואני כתבתי והארכתי בזה במקום אחר (עיין לקמן תשובה קכ"ו) ולכך אין לנו אלא השם שהוחזקו אבותיו בהם
ועוד אני אומר מטעם אחר שהרי הב"ש בסי' קכ"ט ס"ק י"ז כ' דהא דאם שינה פסול אע"ג דאין צריך לכתבו הוא הוא משום לעז דיאמרו דאין זה המגרש וזה שייך בשם אחר דליכא למטעי בשיגרא דלישנא. אבל הכא ממנ"פ אי ניחוש לשגרת לישנא שוב ג"כ אין לחוש ללעז וא"כ נ"ל דבכה"ג בוודאי כשר ועדיף לכתוב שם אביו חנה מאם לא יכתוב כלל שם אבותיו די"א דאין לעשות כן וכמו שהאריך הנוב"י ג"כ במהדו"ת סי' קי"ג הביאו ג"כ מעלתו
ומה שפלפל מעלתו איך לכתוב שם חנה בוודאי אין לשנות ממ"ש בט"ג לכתוב שם חנה בה' לבסוף דשם חנה לפי מאי דרגילין העולם לקרות רבה בר בר חנה א"כ נעשה שם הזה חנה כחניכא וכעין שכ' הב"ש גבי חזקי' בשם תה"ד כיון דנזכר כך בגמרא הוי כחניכא. ואע"ג דיפה העיר מעלתו מתוס' בסנהדרין דף ה' דרבה בר בר חנה נקרא על שם האם וא"כ נקרא חנה וכמדומה ששמעתי גם ממרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל שקרא בפתח תחת הח'. וכן אני נוהג מ"מ בלשון העולם קורין אותו חנה והרבה בני אדם נקראים כן ובפרט שכ' מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בח"ב מאהע"ז בכמה תשובות דכל שם שנתפרסם בספרים לכתוב אותו כך שוב אין לחוש ללעז וע"כ אם הבעל הוא בר סמכא ויכול ומעיד בבירור שאביו הי' נקרא בפי כל חנה יכתוב מרדכי בן חנה הכהן. אבל אם הבעל בעצמו א"י להעיד בבירור יכתוב ב' גיטין בא' לא יזכיר שם אביו כלל ובא' יכתוב מרדכי בן חנה. ואחתום בברכה ויהי' ד' עמו ויברך ד' אותו ואת ביתו ואת כל אשר לו כאות נפשו ונפש אבי חרגו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע. תשובה קכ"ב בעזה"י יום ב' פ' משפטים שנת תרל"ז לפ"ק חוסט יע"א החיים והשלום וכ"ט לאהובי בן חורגי הרב המאוה"ג המופלג בתורה וביראה מוה' ישראל מרדכי אורינשטיין נ"י אבדק"ק קרעסטוהר בגליל זעמפלין
מכתבו קבלתי אתמול בחצות ומעלתו ביקש ממני להשיב מיד ולזאת אשיב בקצרה ע"ד איש אחד שבא לגרש את אשתו וחקר מעלתו על שמותם והשיב כי שמו מהערוסה יחיאל יהודה המכונה מיכל ליב ורוב עולם קורין אותו רק בשם מיכל וכששאל אותו איך הוא חותם וכותב את שמו כתב לפניו מיכאל ושאל אותו למה הוא חותם כן ואמר שכן רגיל מנעוריו וא"י טעם לדבר. אבל אבי המגורשת שהי' שם ג"כ אמר שבכיוון שינה וחותם כן בדיוק הואיל ויש שם סמוך לעירו איש משוגע אחד אשר נקרא מיכל ולכן שינה ומעלתו נ"י האריך מאוד ובתחילה כ' דצריך ב' גיטין כמו שכ' בליקוטי שמות בט"ג ס"ק כ' בשם שמעי' ושמעיהו ואף דהטו"ז בסי' קכ"ט ס"ק ל"ה. כ' דבכה"ג אין חוששין על חתימתו שהוא רק משבשתא וטעות מ"מ בס' דברי חיים אות א' ס"ק י"ח השיג על דבריו וחשש לכתוב שני גיטין משום חשש לעז. ולכתוב דמתקרי אין יכולין על שם חתימה כמו שהסכימו האחרונים היכא דלא הי' שמו כן מעריסה ולהקדי' שמו ג"כ אין יכולין כאן דהוא שם הטפל דלתורה ובפי כל העולם לא נקרא כן. ולבסוף הכריע מעלתו לכתוב רק גט אחד בשם יחיאל יהודה דמתקרי מיכאל ודמתקרי מיכל ליב ואע"ג דעל חתימה ל"ש מתקרי מ"מ הא באות ס' כתב הב"ש בסעדי' שחותם ישעי' ובפי העולם נקרא שעי' שהוא יכול לכתוב על החתימה דמתקרי וה"נ כן ועוד האריך מעלתו נ"י
ולפי ענ"ד נידון זה גרע מנידון הטו"ז בנקרא לעזר ולס"ת אלעזר וחותם אליעזר דלפי אמירת הבעל כפי מ"ש מעלתו נ"י אין בכוונתו לשנות שם מיכל לשם מיכאל אלא שהי' סובר שמיכל כותבין כן כמו שכ' שם זה בלשון אוה"ע שכותבין שם כזה בא' אחר הכ' ונהי דבלשון הקודש אם נכתב באותיות אלה נקרא מיכאל אבל הוא לא כיוון לשנות שמו ולא החזיק כלל לשם אחר והוי רק כמתעסק בעלמא דכוונתו לדבר זה ובא לידו דבר אחר וקי"ל לענין כל הדברים של מתעסק דלא כלום הוא חוץ ממתעסק בחלבים ועריות. וכיון דהוי כאלו לא עשה כלל כ"ש דלא מקרי דהחזיק שמו בשם אחד דנהי דהבעל יכול להחזיק לו שם אחר. אבל כאן לפי הנראה מדבריו הוא לא החזיק לו שם מיכאל אלא העולם שקוראין חתימתו הם סוברין שכן שמו ואין אחרים יכולין לשנות שמו וא"כ בכה"ג אם יכתבו שמו בגט דמתקרי מיכאל הרי הוא שינוי השם דמעולם לא הי' נקרא בשם הזה לפי דבריו ואיך יאמר בגט שהוא לשון הבעל אנא כו' דמתקרי מיכאל
ובלא"ה נהי דאביה מכחיש אותו הרי קי"ז ביו"ד סי' קכ"ז דע"א בהכחשה לאו כלום הוא והוא נאמן על עצמו וע"כ לדעתי בנידון כה"ג הי' הדין דלא יכתוב כלל שם החתימה כדעת הטו"ז דוודאי לכ"ע משבשתא הוא ולשון לאומים הוא אלא לפי מ"ש בס' דברי חיים הנ"ל דיש לחוש ללעז ובפרט לפי מה שאמר אביה שבדווקא חותם כך וששינה בכיוון שמו ונהי דאינו נאמן להוציא לעז. מיהו לחשש יש לחוש
וגם לפי מ"ש מעלתו ני' דיש לחוש דהבעל מכחיש משום דהוא בוש לומר כן שעשה בכוונה ומדעת כמבואר בשולי מכתבו ובשינוי השם מדעת איתא בסי' קכ"ט סעי' י"ח ובב"ש ס"ק ל"ג דשם השני עיקר. ולפי דעת הגט פשוט שם בס"ק צ"ב זה דווקא אם נשתנה מחמת סברא חזקה כעין מחמת מרדון דהוי כמחמ' חולי אז השם השני עיקר אבל בלי סיבה חזקה הראשון עיקר ובתשובת פמ"א ח"א סי' י"ט האריך בזה לענין שם העיר והכי נמי לפי אמירת אביה כמו שחשש מעלתו ני' דבוש אפשר ליקרא סיבה חזקה. ובכה"ג לפעמים אם יש טעם לחתימתו יכולין להקדימו ובכה"ג אפשר דמיירי הטיב גיטין בליקוטי שמות בס"ק כ' דסובר דמקדימין אם יש לו טעם
ועכ"פ נראה דבכה"ג וודאי יש לחוש לדברי הספר דברי חיים דיש לחוש ללעז דנהי דבשם יאודה איכ"ל דמסתמא יש טעם שאינו רוצה לכתוב חצי השם ולכך שינה וכ' יאודה מ"מ ה"נ לפי הנ"ל יש טעם גדול וצריכין אנו לחוש. ולכן לדעתי יש לכתוב ב' גיטין בראשון יחיאל יהודה המכונה מיכל ליב והמכונה מיכל לבסוף מטעם שכ' הט"ג בליקוטי שמות אות כ"ג ובשני מיכאל דמתקרי יחיאל יהודה המכונה מיכל ליב והמכונה מיכל כן נראה לפי ענ"ד לפום רהיטא ואחתום בברכה יהי ד' עמו ויברך אותו ואת ביתו כאות נפשו ונפש אבי חורגו הדו"ש וכותב בחיפזון וסומך על מעלתו ני' והבוחר יבחר הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה קכ"ג עש"ק משפטים תרל"ז פה חוסט יע"א. החיים והשלום וכ"ט לכבוד הרב המאוה"ג המופלג מו"ה מאיר ראב"ד בישוב בילקע
ע"ד מה ששאל על איש אחד שנקרא ועולה לתורה בשם יום טוב רק באגרותיו אשר הוא חותם א"ע חותם בשם יאנטיל