מהר"ם שיק אבן העזר קכא

ממש. ומ"מ הב"ש שם בס"ק י"ט כתב דמוכח מדברי הב"י והד"מ דבכל הסימן ההוא במקום שהתירו במקום עיגון דהה"ד אם כבר נתנו הגט להאשה הוי כמו עיגון וכשר וא"כ אם יצא אות אחת דמותר במקום עיגון הה"ד אם כבר ניתן דא"צ גט אחר וכן אם לא הי' מעורה דקי"ל שם בסעי' י"ח דפסול אם לא במקום עיגון ג"כ אם כבר ניתן דכשר ואינו צריך לחזור וליתן לה גט אחר. וכ"כ בספר בריכת המים בסדר הגט סוף אות צ"ד דאם כבר ניתן יש להורות להלכה למעשה אם לא הי' מעורה להכשיר וכן מצינו בכמה דוכתי דאם כבר ניתן הוי כמו שעת הדחק

מיהו בפתחי תשובה בסי' קכ"ה אות ל"ד דייק מלשון הנוב"י ומתשובת שיבת ציון דדווקא במקום עיגון מותר אם אינו מעורה. ואפשר שאם ראה הנוב"י דברי הבריכת המים שהוא ממהר"מ בעל סדר הגט דזכה דהעולם עושין כדבריו גם הוא לא הי' מחמיר. ועכ"פ בנידון דמעלתו שבלא"ה ניתן ב' גיטין ובגט השני אתרמי דלא הי' מעורה קצת נראה דלכ"ע אם כבר ניתן הגט דכשר כיון שמדינא כשר בגט הראשון בדיעבד

כל זה כתבתי בגוף הגט אבל בעדים בוודאי נהי דקי"ל בסי' ק"ל דלכתחילה יש להחמיר בעדים כל מה דמחמרינן בגוף הגט היינו דווקא לכתחילה אבל בדיעבד לא מחמרינן בעדים בכמה דברים כמו דמחמרי' בגוף הגט וכמ"ש בס' בריכת המים בסדר הגט אות קס"ד וקס"ה וכמ"ש באם חתם העד אות אחת חוץ לשיטה דאפילו בגט עצמו כתבו הפוסקים דרק חומרא בעלמא הוא או משום דנקרא ספר או משום דחיישינן דהאשה תזייף כמ"ש בס' ג"פ שם. וכל זה לא שייך בעדים דהרי העדים לא נקראו ספר. דזה ספר תולדת אדם כ' דמרומז בזה י"ב שיטין וא"כ אין העדים בכלל. ומצד זיוף אין לחוש דגדולה מזו כ' הב"ש סוסי' קכ"ה ס"ק י"א בשם הטו"ז דרשאין לכתוב אות אחת מן העדים על המחק אע"ג דבמחק יש לחוש לזיוף ועכר"ח דבעדים לא חיישינן דלא חציף לזיופי

ובס' פ"ת בשם גט מקושר כ' בשם הפוסקים דגבי טופס יש להקל אם אות אחת יוצאת חוץ לשיטה. ואם כן בעדים דקי"ל דאפילו חתם רק על שם אביו בן יעקב עד ולא חתם שמו כלל כשר כדקי"ל בסי' ק"ל וא"כ יש לדמות זה לטופס דכשר אם יצא אות אחת חוץ לשיטה וכיון דלא אישתמיט אחד מן הפוסקי' לומר דדין זה דלא יצא חוץ לשיטה מעכב גם בעדים אלא דכתבו דלכתחילה יש ליזהר בעדים בכל מה שנזהרין בגוף הגט משמע דס"ל דבעדים בכה"ג כשר וכ"ש אם כבר ניתן כן נראה לפי ענ"ד והנני חותם בברכה המשולשת דברי ידידו הדו"ש ה"ק משה שיק מברעזאווע. תשובה קכ בעזה"י חוסט פ' וארא שנת תרל"ו לפ"ק. החיים והשלום וכ"ט להרב המאוה"ג המופלג בתורה וביראה כש"ת מוה' ישראל אפרים פישל שרייבער נ"י האבדק"ק נאנאש יע"א

מכתבו קבלתי ובו נשאלתי על דבר איש אחד שגירש אשתו בק"ק קאלו"ב ואמר לכתוב שמו בגט צבי ארי' המכונה הירש ליב בן קלונימוס המכונה קלמן ואחר איזה שבועות כ' הבעל המגרש מעיר קרעסטיר להמסדר הגט כי שמע מאחיו כי שם אביו הי' קלונימוס אבא ואחר החקירה במקום שדר אבי המגרש ההוא העיד אחד מן האחים הזקן שבהם שהוא בן שבעים שנה שלא שמע מעולם שהי' לאביו שם אחר ואחיו הצעיר ממנו שמע ששם אביו הי' גם אבא ולזה קרא בשם לאחד מבניו בשם קלמן אבא. ועוד זקן אחד העיד שהי' דר במקום מושב אבי המגרש הנ"ל וזוכר שהי' קורין את אבי המגרש בשני שמות אבל אינו יודע איזה שמות קראו לו. והמגרש הנ"ל אינו רוצה לגרש האשה שנית והאשה אינה רוצית לחזור אליו בשום אופן ושאלתו אם היא מותרת להנשא לאיש אחר ע"י הגט שקבלה מבעלה ע"כ תורף דבריו

והנה מבואר בש"ע בסי' קכ"ט סעיף ט' דאם לא הזכיר שם אבותיהם של המגרש והמגורשת בגט הגט כשר. ואם שינה שם אבותיהם פסק שם בסעי' שלאח"ז דהגט פסול ובנוב"י מהדו"ת סי' קי"ט כ' דאם לא כתב שם האבות כלל ג"כ אינו כשר אלא א"כ כבר ניתן ואפילו לא נישאת עדיין אבל לכתחילה בוודאי צריכין לכ' שם אבותיהם משום דבעי' מוכח מתוכו כמו שהאריך וביאר בב"ש סי' קל"ו סק"ד עיי"ש שהאריך וכ' דע"י שליח אפשר דאפילו בדיעבד פסול. ולי צ"ע אם יש להמגרש ב' שמות וכינויים אם י"ל דחשיב כאלו פי' וחשיב מוכח מתוכו כשם דאמרי' בב' יוסף ב"ש. ואפשר דגם שם האשה מועיל להחשב למוכח מתוכו דהרי שני שמות דהיינו אם נכתב בשטר יוסף ב"ש לא חיישינן לב' יוסף ב"ש משום דלא חיישינן שיתרמה שם האב ושם הבן שיהי' גם באחר כן כל זמן שלא הוחזקו ה"נ לא חיישינן שיתרמה שם הבעל והאשה באחר ג"כ כן ואם כן הוי מוכח מתוכו

ועכ"פ אם כבר ניתן הגט ולא נכתבו שם האבות כלל אנן קי"ל דכשר לפי שאנו קי"ל דעדי מסירה כרתי כר"א ואם שינה שם האב לדעת הנוב"י הנ"ל ג"כ אפשר לפוסלו משום דאינו מוכח מתוכו והב"ש בס"ק י"ז כתב דאם לא כתב כלל כשר ואם שינה פסול הוא משום דחיישינן ללעז שיאמרו דאין זה המגרש וע"כ הא דצריך הטעם הזה הוא דמיירי דהמגרש החזיק לאב שם אחר ונודע מי הוא לכך כ' דפסול משום לעז וכ"כ בס' ג"פ סי' קכ"ט בס"ק מ"ג הנ"ל דאפילו אם החזיק עצמו לקרוא לתורה בשם ההוא ששינה פסול והביא בשם תשובת הרא"ש כלל י"ז סי' י"ב דאין יכול לשנות שם אביו אף דשמו יכול לשנות כדאמרי' ג' דברים מבטלין כו' אבל שם אביו בוודאי א"י לשנות

ומטעם זה ג"כ נראה מה שכ' מעלתו דנחשב שם אביו בנשתקע לא נראה לי דכשם שא"א לבן לשנות כך א"א לבן להשתקע שם אביו השם שהי' לאביו הוא נשאר לו אע"ג שהבנים אינם קוראים על שם ההוא כנ"ל. וא"כ בנידון הנ"ל צריכין אנו לדון אי נחשב זה שכ' רק שם אחד מאביו קלונימוס ושם האחר לא כתב אי הוי כלא כ' כלל או דהוי כשינוי דאם הוי כלא כ' כלל כשר. אבל אם נאמר דהוי כשינוי הרי פסול

ומצד הסברא הי' נראה לומר דהוי כאלו לא כ' והוי מוכח מתוכו שהרי שם אחד של אביו כתב וגם ללעז ליכא למיחוש כולי האי דהרי קי"ל באהע"ז סי' קכ"ט סעי' א' ברמ"א דאפילו במגרש עצמו אם לא כתב אלא שם הטפל כשר אך דהב"ש שם בס"ק ג' השיג על זה אבל בשם העיקר גם הב"ש וגם שאר האחרוני' מכשירין ועכר"ח משום דבכה"ג אין לחוש ללעז וא"כ כ"ש בשם אביו. אלא דאפילו אם נימא דחשיב כשינוי השם. ונימא דהרמ"א וב"ש מיירי דרובא קרו לי' באותו השם שנכתב בהגט ומיעוטא קורין בשם אחר ואין חשש אלא משום דלא כתבו לו כל השמות ובזה הוא דהכשירו הם. משא"כ אדם שנקרא בב' שמות דאפשר לומר דהב' שמות הוי כחד שם וכמו שהובא בפ"ת סי' קכ"ט ס"ק כ"ד דאם נקרא בב' שמות. תרווייהו הוי כחד שם וקי"ל דצריך לכתוב אותן בחד שיטה ואם כותב רק אחד מהשמות הוי כשם חדש אלא דהפ"ת הקשה שם ע"ז ואני כתבתי בזה במקום אחר (עיין לקמן תשובה קכ"ו) לישב וא"כ לפי"ז י"ל דהוי כשינוי השם יש לדון עדיין אם הוא כשר

ולפי הנראה אם המגרש נקרא בב' שמות ביחד כגון משה אהרן וכ' בגט רק שם אחד משה או אהרן לחודא הוי כשינוי השם וא"כ ה"נ גט זה בנ"ד פסול. אמנם לפי ענ"ד נראה דבשם אביו כה"ג כשר דהרי הט"ג בליקוטי שמות אות ב' כ' דמי שיש לו ב' שמות ביחד והעולם קורין אותו רק בחד הוי כקיצור השם עיי"ש ונהי דהגאון נ"י מסאנ"ז נ"י בספרו דברי חיים חולק עליו שם אפי"ה לפי הנראה לפי מנהגו של עולם דמי שיש לו ב' שמות יחד קוראין אותו בשם אחד אע"ג שיודעין שיש לו ב' שמות ואינם רוצים ואין כוונתם לשנות שמו אלא למינקט בקצרה ניחא להו ומקצרין שמו (עיין לעיל סי' ק"ז ולקמן סי' קכ"ו) ובמקו"א כתבתי ראיות לזה. ובוודאי במגרש עצמו אם כ' רק שם הקיצור פסול וגרע משם הטפל ועיין בג"פ סי' קכ"ט ס"ק מ"ח ובליקוטי שמות של הט"ג אות ט"ו

אבל כל זה במגרש עצמו אבל באבותיהם דמדינא א"צ לכותבן אלא שכ' הב"ש הנ"ל דלכך השינוי בהם פסול משום דיש לחוש ללעז העולם וא"כ בכה"ג אם כ' שם אחד מהם שוב אין לחוש ללעז שהרי העולה רגילין לקצר השם ולקרות למי שיש לו ב' שמות רק בשם א' וא"כ אין כאן חשש לעז ולכך אפשר לומר דבאבות כה"ג כשר. ואדרבה בזה מדוייק לשון המשנה שדקדקו הראשונים והובא בס' גט פשוט סי' קכ"ט אות מ"ג בשם בעל העיטור שדקדק דלמה תנן במתני' שינה שמו ושמה ואמאי לא