מהר"ם שיק אבן העזר קיט

לפעמים בשם ראובן ולפעמים שמעון וכ' ראובן שמעון אינו פסול בדיעבד ונהי דאנן לא קי"ל כן מ"מ שינוי השם נראה דלא נקרא בכה"ג בשם אביה דהרי עיקר הטעם משום לעז כמ"ש הב"ש וכיון דמנהג העולם דמי ששמו נתן ובפי כל נקרא נטע מצרפין לכתוב לו בשם נתן נטע הרי אין כאן לעז

ועוד שהאחרונים ה"ה בתשובת שואל ומשיב בכמה תשובות וכן בס' אנשי השם להגאון ר"ש קלוגר זצ"ל בהרבה תשובות הסכימו להתיר אם השינוי הוא באבי המתגרשת בשמו שעולה בו לתורה כיון דאין השינוי בהשם שנקרא בפי כל ואין האדם נקרא וניכר על שם שעולה בו לתורה (ועיין בס' אנשי שם בסי' קע"ד שכ' כן שאם אין השינוי בשם שנקרא בפי כל וזה השם כתוב בגט כהוגן ורק בשם שעולה בו לתורה יש שינוי כשר אף להחולקים על העבוה"ג ועיין עוד שם בסי' קע"ה) וגם בשם שעולה בו לתורה אין בו שינוי ממש אלא שחסר שם יחזקאל שהוא נקרא לתורה בשם נתן יחזקאל לפי הגדת הנ"ל ושם יחזקאל לא הוזכר ובאהע"ז שם פסק דאם לא הזכיר שם אבי המגורשת אינו פוסל בדיעבד ועכ"פ היכא דאין שינוי גמורה ואין השינוי אלא בשם שעולה לתורה התירו בתשובות הנ"ל משום דאיכ"ל שגם הצ"צ מודה וגם שאר התשובו' מודים לעבוה"ג הנ"ל וכ"כ בפ"ת על דברי התולדת יצחק בסי' קכ"ט בסעי' הנ"ל ולדידהו מתירין להאשה לישא איש אחר עפ"י גט כזה. א"כ לכל הפחות כנידון שלנו לענין להתיר לו לישא אשה אחרת דיש בו כמה צדדים אחרים להתיר וכמ"ש לעיל. ע"כ נראה לי ברור דנוכל להתיר לו

אלא שאין אני תוקע עצמי לדבר הלכה אא"כ יסכים הדר"ג כו' ושאר הרבנים הגאונים הסמוכים ג"כ ובס' אנשי שם הנ"ל בתשובה אחת כתב שהשביע את האיש שאם תתרצה האשה לקבל גט כשר בלי שום פקפוק הוא מחוייב ליתן לה ובתנאי זה התיר לו וכן נראה לי בנ"ד והנה הצעתי דעתי לפני מעלתו נ"י ויודיעינו דעתו בזה והנראה לפי ענ"ד כתבתי ויהי ד' עמו ויברך אותו ואת ביתו כאות נפשו ונפש ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה קט"ז בעזה"י חוסט יום ד' בחקותי ל"ו למב"י תרל"ה לפ"ק החיים והשלום וכ"ט להרב המאוה"ג המופלג כש"ת מו"ה יוסף גיגענהיימער ני' אב"ד דק"ק קאלין במדינת בעהמין

מכתבו קבלתי בשבוע העבר ובתוך מכתבו כ' לשאול ממני חוות דעתי בדין שני יוב"ש שגם בזקנם הם משולשים ולפי מ"ש הב"ש בסי' קל"ו צריך לכתוב סי' אפילו אם נשותיהן אינם שווין בשמותיהן וצריך לגרש זה בפני זה. ושאלתו אם יכתבו אבי זקינם דיש לחוש למ"ש בספר בריכת המים באות כ"ה דאולי אינם בקיאים בטוב שמו או יכתבו שם המשפחה כמ"ש מרן הגאון זצ"ל בחת"ס ח"ב מחאה"ע סי' ל"ב או לכתוב לסי' שם אמו ומעלתו ני' שפיר חזא וכ' על כל שלשה האופנים הנ"ל דנראה לו דטוב יותר לכתוב שם כינוי המשפחה כמ"ש מרן זצ"ל אלא לפי שסיים מרן שם דאם יש שהות ישאל השואל גם להרבנים האחרים ולזאת ביקש ממני להודיע לו הכרעתי. והנה מי אנכי להכריע את דברי מרן זצ"ל והכרעת תלמיד אינה מכרעת ואפי"ה אציע דעתי בזה דנראה לי דסי' דמשפחה עדיף אם אינו יכול לשלם ואען ואומר

הנה הרא"ש בתשובה כלל ט"ו סי' ד' מייתי ראי' דשינוי שמו לא מהני מדלא נקט גבי שני יוסף ב"ש בעיר אחת תקנה זו. וא"כ ה"נ צריך ביאור מדוע לא נקט בסימן שם משפחה ועכר"ח דהיינו בכלל מה דתנן שם ב"ב דף קע"ב דכ' סימן או כהן או לוי וכ"כ הרמב"ם בפ' כ"ד מהלכות מלוה ולוה דין ח' דבשני יוסף ב"ש או ישלשו ואם הם משולשים יכתבו סימן ואם היו דומים יכתבו ייחוסן ואם שניהם שווין יכתבו דורות. ובח"מ ריש סימן מ"ט כ' דאין צריך לכתוב החניכא אלא אם הי' בעיר שנים ששמותיהן שווין כותבין החניכא היינו שם המשפחה כמבואר ברש"י בגיטין דף פ"ו ע"ב. ובתה"ד סי' רל"ה ועכר"ח זה בכלל ייחוסן שכ' הרמב"ם או כהן ולוי

וא"כ מסידור לשון הרמב"ם מבואר דשילוש עדיף ואם א"י לשלש יכתוב סימן ואם א"י לסמן יכתוב ייחוסן דהיינו שם משפחה ואם א"י לכתוב ייחוסן יכתוב דורות דהיינו כדאיתא בש"ס דיכתוב ארבעה דורות. ומזה כבר הביא מרן הגאון בעל חת"ס בח"ב מחלק אהע"ז סי' כ"ה דשם האם אינו מועיל לסימן מובהק משום דלא מיפרסמא מילתא ע"י שם האם. וכן ברביעי כבר כתב בס' בריכת המים דהדור הרביעי שכבר עבר לא בקיעי שמייהו כל כך ויש מי שכ' דאפילו בדיעבד לא מהני דיש לחוש ללעז. מיהו מדברי הרמב"ם הנ"ל נראה מבואר דגם לענין גיטין מועיל רביעי אם אי אפשר בענין אחר ועכ"פ נראה דסי' שם משפחה עדיף

איברא דעתה אין כותבין שם המשפחה כדקי"ל באע"ז סי' קכ"ט סעי' ט"ו בהגה"ה וביאר שם בדרכי משה הטעם דאין אנו יודעין אם ראוי לכתוב המכונה או דמתקרי כיון דאינו שם העצם אלא שם המשפחה ואע"ג דהאידנא רגילין לקרות את האדם באיזה מקומות רק בשם המשפחה אפי"ה אין זה שמו בעצם כמש"כ בס' גט מקושר הובא בפ"ת באהע"ז שם והיינו משום דחשבי' זה רק לקיצור השם שאינם רוצים להאריך לקרות אותו בשמו העצמיי לזה מקצרין וקורין אותו לסימן בשם המשפחה ולכך לא שייך לא לשון מכונה ולא לשון מתקרי כיון דבאמת אין זה שמו אלא לסימן בעלמא ולכך י"א דאפילו גבי שני יוסף ב"ש א"י לכתוב שם המשפחה וכמ"ש בתשובת מהר"מ פאדווא סי' מ"ה. וכבר הביאו בשם סדר מהר"י מינ"ץ דיכול לכתוב לסי' גבי שני יוסף ב"ש וכן פסק בס' גט פשוט בסי' קכ"ט אות פ' ואות צ"א יעויי"ש

ומרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל האריך בפרטי דבר זה והכריע דאע"ג די"א דאם כ' בלשון מכונה או בלשון דמתקרי בשם משפחה פסול כמו שהביא ג"כ בס' בריכת המים אות י"ט מ"מ יוכל לכתוב למשל אנא יוסף דמתקרי יוסף כ"ש דלשון דמתקרי קאי על שם העצם ואע"ג דכבר כ' שם העצם מ"מ כבר הכריע הנוב"י והט"ג דאין קפידא כולי האי בכופל השמות ובכה"ג אפילו נימא דעל שם המשפחה לא שייך לשון דמתקרי מ"מ כיון דכותב גם שם העצם יוכל לכתוב דמתקרי. ולכאורה יש ראי' לזה ממ"ש הרמ"א בסי' קכ"ט סעי' ז' דאם יש לו ב' שמות כותבין דמתקרי פלוני כהן או לוי. מיהו באמת מהתם אין ראי' דהתם המתקרי קאי רק על שם העצם אבל כאן שם העצם כבר אמור וכתוב בגט ועכר"ח נמשך לשון דמתקרי רק על שם המשפחה וא"כ עדיין קשה להבין האיך שייך לשון דמתקרי על שם המשפחה

ונראה לפי ענ"ד דדבר גדול דיבר מ"ו הגאון זצ"ל דלפי הנראה הראשון של המשפחה שקיבל השם הזה אצלו הי' כשם הכינוי ממש כגון משפחת הרד"ק קמחא הראשון או למשל שם משפחה שטערי"ן וכיוצא בזה אצל הראשון הי' כשם התואר של עצמו אלא דאח"כ בדורות הבאים ממנו נעשה שם זה רק כשם היחס לאיזה משפחה הוא שייך וכאלו נתבטל ממנו לשון השם וכן מבואר בגיטין דף פ"ח דאמרי' דאם כ' חניכתו וחניכתה דכשר היינו עד ג' דורות עיי"ש הטעם וכל זה אם נקרא רק בשם משפחה לחוד. אבל אם קורין אותו בב' השמות בשם העצמיי ובשם המשפחה הרי המשיכו שם המשפחה על שמו הפרטיי והוי כשמו ממש וכאלו הי' שם התואר של ראש המשפחה ושפיר שייך בזה לשון דמתקרי דהוא גם לשון הגבלה כפרש"י והרמב"ן בריש פ' בראשית ויקרא אלקים לאור יום דהיינו יום יהי' תחומך וכן מצינו בקרא קרא השם בשם בצלאל. וכמו מקראי קודש וכיוצא בזה דשם היחוס של שבטו הוא מגביל שם העצם שהוא שמו הפרטיי ושפיר שייך עליו לשון דמתקרי כן נ"ל כוונת דברי מרן הגאון בחת"ס זצ"ל ושפיר למיעבד הכי לכתוב שם המשפחה וכמ"ש הוא ז"ל

אלא שיש לעיין האידנא דרגילין לקרות רק בשם המשפחה לחודא א"כ אפשר דמעולם לא הי' נקרא יוסף כ"ץ אלא איכא דקרו לי' יוסף לחודא ואיכא דקרי לי' כ"ץ לחודא ואיך יכולין לכתוב יוסף דמתקרי יוסף כ"ץ דלמא לא הי' נקרא כלל בשניהם ולכך בוודאי צריך חקירה ע"ז ולפי הנראה דנהי דבפניו קורין אותו או בשם יוסף או בשם כ"ץ לחוד מ"מ שלא בפניו אם מספרין ממנו קורין אותו בשני השמות ועכ"פ זה צריך חקירה ובדיקה אם הי' נקרא לפעמים בב' השמות

ובאמת לולא דברי מרן הגאון זצ"ל הי' לכאורה נ"ל לפי מ"ש הט"ג בליקוטי שמות אות ה' ועוד בהרבה מקומות שם דאם יש מקום לחוש לאיזה חשש אין קפידא כל כך ורשאי לכתוב שם הטפל מקודם עיי"ש הי' נ"ל בכה"ג לכתוב אנא יוסף כ"ץ דמתקי יוסף ובכה"ג. וזה הי' נ"ל דעדיף יותר אבל כבר כתבתי שאין הכרעתי מכרעת ושאין הכרעת תלמיד מכרעת וכבר