מהר"ם שיק אבן העזר קיד

וא"כ אע"ג דלדברי חול רובא קרי לי' בשם חול מ"מ בדברי' של מצוה וקודש שם עברי זה עיקר אפילו אם לא עלה מעולם לתורה מ"מ ניתן הוא לעלות בו לתורה וכן באשה ניתן לה להתפלל בעדה ולענין קדושין וכתיבה וכיו"ב זהו הנראה לי טעמו וכוונתו של הרמ"א ועפי"ז אין ראי' מב"י נגדו. דב"י לא מיירי בכה"ג דמיירי הרמ"א. דהרמ"א מיירי כעין עכשו שנותנין לאשה שם עברי ואח"כ קורין עצמם בשם גיות. ובשם עברי משתמשין בה רק לדברי' דתיים. וכן שמעתי ממרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל דכל שלא נשתקע שם העברי ולפעמי' קורין אותה בו מקדימי' שם עברי אפילו באשה ובדיעבד כיון דכ' תרווייהו בוודאי כשר וכמ"ש הריב"ש והנראה לפי ענ"ד כתבתי ידידו הדוש"ת הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה ק"ט בעזה"י ט' אלול תרכ"ז לפ"ק פה חוסט יע"א. כשמוע קול שופר. יוחק לחיים טובים בספר תלמידי הרב המאוה"ג המופלג בתורה מו"ה וואלף סופר כו' אב"ד בק"ק סאנגרוט יע"א

מכתבו קבלתי ואשר ביקש ממני לחוות דעתי בהלכה למעשה בענין כתיבת שם אשה בגט שנקראת בשם עריסה בשם שינדל ונקראת בשם גוים לאטט"א והשם הראשון נשתקע לגמרי כמעט בפרט שהיא דרה בכפר בין הגוים ואין קורין לה רק בשם לאטט"א. ובהכתובה כ' הכותב שינדל הנקראת לאטטי ומעלתו ני' הסתפק אם יש לכתוב כלל שם הראשון ואת"ל שצריך לכתוב. אם יש לכתוב שינדל דמתקרי לאטטי או המכונה לאטטא וכ' טעמך ונימוקך לכל הצדדים. והנה יש בזה ג' ספיקות א' אם יש לכתוב כלל שם שינדל. והב' אם יש לכתוב אותו לשם עיקר. הג' אם יש לכתוב המכונה לאטטא או דמתקרי לאטטא. והנני להשיב על ראשון ראשון

בשם שינדל אם מקרי נשתקע. הנה לדעת מהרי"ק שורש פ"ו אפילו שם הנשתקע אם כתבו אותו בגט הגט כשר וכמו שמכשיר בשם באלי שכ' שמו הקודש אלי' וכן במומר שכותב שם יהודית אפילו אם נשתקע. והטעם כיון דידוע דשם באלי או בשם גוים של מומר דהי' לו שם אחר אין כאן חשש לע"ז. והב"ש בסי' קכ"ט ס"קי דעתו נוטה דגם הש"ע ס"ל כמהרי"ק וא"כ ה"נ דנהי דהאידנא נתקלקלו הדורות וקוראין עצמם בשם הגוים אבל הדבר ידוע דאין זה השם שניתן להם מעריסה על שם משפחתם ודאין זה שם העצם וידוע דיש להם בין לאשה ובין לאיש שם אחר אשר הוא שם בישראל על שם משפחתם וא"כ דינו לגמרי כבמומר ובגר שהסכים גם בג"פ שם ס"ק כ"ד בשם מהרד"ך ומקור ברוך דכשר בכתב אפילו שם הנשתקע כיון דידוע דיש להם שם אחר אלא דלכתחילה כ' שיכתוב ב' השמות שם הידודות לעיקר ושם הגיות לטפל וכ"כ בס"ק ל' לענין גר וה"נ בנידון שאנו בו עתה

ובאמת דדברי הג"פ לכאורה סותרין מכאן למ"ש הוא בעצמו שם בסק"ד שכ' דדברי מהרי"ק א"א לקיים אלא בשם שאינו נקרא לשום אדם בשם עצם ושם ביבאנ"ט בג"פ ס"ק פ"ז נראה דנקרא לפעמים לשם עצם וכאן במומר וגר אע"ג דיש לו שם עצם הסכים למהרי"ק. וצ"ל דזיל בתר טעמא כיון דידוע וה"נ בנדון שלנו ידוע (וכ"כ מעלתו נ"י בשם תורת גיטין בסי' קכ"ט סעיף ג'. אמנם יותר נראה דכל כה"ג לא מקרי נשתקע דלדברים דתיים ניתן) וכן ראיתי במכתב שומר ציון עלה קל"ח וקל"ט בשם הרב הגאון מו"ה יעקב עטלינגר נ"י אבדק"ק אלטונא והגאון האב"ד דק"ק ווארמ"ס זצ"ל. אלא דשם יש שינוי קצת דבאשכנ"ז בשעת הכנסה לברית ובנקיבה בשעת קריאת השם קורין עברי, ואח"כ נותנין שם לעז של גוים ומסיק שם ג"כ כנ"ל

ועיקר הטעם דשם העברי ושם הלעז אין אחד עוקר את חבירו ולכל זמן לדברים דתיים הן למי שבירך ולתפילה או לתנאים וכתובה ולכיוצא השם עברי הוא העיקר. ושם הלעז הוא לעניני חול. וכיוצא בזה הובא בס' דברי חיים מהגאון מסאנן נ"י בשם ס' חידושי אנשי שם שכ' שאם כותבין השם בהקוויטעל שנותנין לצדיקים לא מקרי נשתקע. ואם אמנם שבס' דברי חיים הנ"ל הניח הדבר בצ"ע דאולי איכא משום לעז בנידון שלנו כבר כ' מהרי"ק הנ"ל דליכא משום לעז כיון דנודע שכן הדרך וכ"כ מרן הגאון זצ"ל בחת"ס חאהע"ז ח"ב סי' ל"ח באשה שהי' שמה מעריסה לביאה ושינתה שמה לשם גוים לעניא וכן חתמה עצמה דאפי"ה לא מקרי נשתקע דהואיל ואם מתפללין בעדה נקראת על שם העברי ובאמת בתשובה שם סי' ל"ז לא משמע כן ויש לכאורה סתירה בזה. מיהו תשובה דסי' ל"ח היא אחרונה

ואפשר ג"כ לישב שלא יהא סתירה דבסי' ל"ז מיירי בגט שנשלח למקום אחר ומקום נתינה עיקר אפילו אם במקום כתיבה קורין בשם של חול דעיקר תליא דיהא שם בשעת נתינה מוכח מתוכו ולכך כיון דשם אינו נודע שם של עברי א"כ לא נודע למי מגרש. ונהירנא בימי חרפי שמעתי ממרן הגאון זצ"ל בנידון כעין זה שלפנינו. שחקר אצל אבי זקינה אם קרא אותה לפעמים בשם העברי ואפשר דלרווחא דמילתא חקר כן כאשר מוכח מדבריו בתשובה סי' ל"ח. וכן מסתבר דכמו דפורתא קורין בשם העברי שם עברי עיקר. ופורתא אפילו מיעוטא דמיעוטא משמע. וכשם דסגי מיעוט כמות בני אדם הה"ד דסגי במיעוט זמן ומיעוט ענינים דהיינו לענינים דתיים אם נשאר לה השם ההוא לא מקרי נשתקע וא"כ נפשט הספק הא' וצריך לכתוב השם שניתן לה מעריסה

והנה הספק הב' שיש לחקור אם שם העברי הזה הוא עיקר נראה דמצד ב' טעמים העברי הוא עיקר לא מבעי' נגד שם הלעז שנוהגין בו עתה שקורין עצמם בשם הגוים לדמות עצמם להם ועושים איסור בזה שאנו מצווים וישראל שנגאלו ממצרים ארז"ל שא' מהם בעבור שלא שינוי את שמם: ורשעים אפילו מישראל לא מסקי' בשמייהו כ"ש שהחיוב עלינו שלא נקרא בנינו ובנותינו בשם עובדי ע"ז שאינם עובדין לאלקי ישראל וכיון שבשם הזה עושין שלא כהלכה. בוודאי לשם זה שהוא כהלכה מקדימין ומחשיבין לעיקר כדתנן במשנה פ"ד דפיאה מ"א דאפילו צ"ט אומרים לחלק ואחד אומר לבוז לזה שומעין שאמר כהלכה מבואר דמה שהוא כדין היחיד חשיב טפי מרבים והכא נמי בנידון שלפנינו

אלא אפילו אם שם הלעז אינו שם של גוים ואינו עושה בזה השם שלא כדין. מ"מ כיון שביררנו דשם עברי ניתן לדברים דתיים וקדושים. ורק לדברים של חול קראו בשמותם עלי אדמות א"כ לענין דברי תורה ומצות זהו עיקר שמו. וזהו הנראה כוונת הרמ"א בסי' קכ"ט סעיף ט"ז במ"ש ששם עברי הוא עיקר וכן באשה ובספר ג"פ דאם עולה בו לתורה פשיטא דהוא עיקר ואם עולה בשניהם אזלינן בתר רובא עיי"ש שדחק דמיירי בשווין ולפי ענ"ד נראה דהרמ"א מיירי באופן הנ"ל ששם עברי הוא לתורה ולמצות וכנ"ל ולכך שם הוא מקומו ושעתו וכ"כ מרן הגאון זצ"ל בתשובה הנ"ל דשם העברי הוא העיקר

ועתה נבוא לספק הג' אם לכתוב המכונה או דמתקריא הנה הרמ"א בסי' קכ"ט סעי' ט"ז כ' דבשם לעז כותבין המכונה והב"ש שם בסק"ל הביא בשם הב"ח לחלק דאם נשתנה שמו אח"כ אפילו בשם לעז כותבין דמתקרי. והב"ש פליג ובס' ג"פ ס"ק פ"ב כ' לחלק בענין אחר שאם שם הלעז הוא שם עצם כותבין עליו דמתקרי וא"כ אפשר בנ"ד שלנו דכותבין דמתקריא מיהו המנהג כדברי הב"ש ואין חילוק דלעולם בשם לעז כותבין המכונה וכ"ש בשם לעז כנידון שלנו שהוא שם של גוים ואינו ראוי שיקרא ישראל בשם ההוא וגם הקורא עצמו כן. קורא עצמו כך רק לדברי חול ועיקר שמו שם העברי ראוי לקרות לשם גוים כינוי דגנאי הוא לו וכן כ' מרן זצ"ל בתשובה הנ"ל לביאה המכונה לעניא

מיהו כל זה אם שם הראשון שם עברי לשון הקודש אבל אם גם שם הראשון לעז כמו בנדון שלנו כותבין דמתקרי' כמ"ש הב"ש בסי' הנ"ל ס"ק כ"ה וכ"כ מרן זצ"ל בתשובה שם סי' כ"ד ונהי דלפי סברות הנ"ל יש לומר דשם גוים גרע לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה כיון דלא מצאנו כן בפוסקים וכבר כ' הרמ"א בתשובה דמתקריא כשר בכל מקום ולכך יכתוב שינדל דמתקריא לאטטי הנראה לפי ענ"ד כתבתי דברי רבך הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע. תשובה ק"י בעזה"י חוסט יום א' מקץ תרל"ה לפ"ק. החיים והשלום וכ"ט לידידי הרב הגדול המופלג כש"ת מו"ה גאטליעב פישער נ"י אבדק"ק ארטעדאקסען בשטולווייספנבורג

מכתבו קבלתי ונדרשתי מאת מעלתו לחוות דעתי בענין