מהר"ם שיק אבן העזר קיא

הנ"ל מבואר דה"ה בשם מתת דהוא ג"כ רק קיצור השם דאין לכתוב כן לכתחילה

וראיתי בט"ג בשמות אנשים באות א' סקל"ב שהקשה ג"כ אהא דמצריך מהרי"ט ב' גיטין ותי' דהיכא דהכינוי הוא לפעמים שם בפ"ע ואפילו אם הוא שם חניכה ידוע וניכרת אין לכתוב לכתחילה וכוונתו וביאר דבריו מובן עפ"י מ"ש לעיל לישב לדעת הרמב"ם עפ"י דברי מהרי"ק בשורש פ"ו דדווקא בשם חניכה כמו באלי וליב ואייזק וכיוצא דנודע שיש להם שם אחר של קודש כתבי' לכתחילה החניכה. אבל כל שנקרא שם בפ"ע אין לכתבו לכתחילה לחניכה אפילו אם הוא ידוע ומפורסם ולפי"ז בשם מתת שכ' הט"ג באות מ' דצריך לכתוב דמתקרי מתת דאולי שם בפ"ע הוא א"כ מהאי טעם אין לכתבו לכתחילה מטעם חניכה. ודווקא בשם חזקי' דהוי כמו נודע לכל מטעם דבש"ס נקראו האמוראים כן סמכי' לכתוב לכתחילה מטעם כינוי וא"כ הא דכ' הטיב גיטין בליקוטים אות ל"ט דכותבין מתת לחודא היינו ע"כ אם אין נודע כלל עלייתו וחתימתו ואולי גם עלייתו בשם מתת ואין לנו לקראו בשם אחר וא"א לנו לכתוב שם בלתי נודע וע"כ כותבין רק מתת שהוא שם הנודע

והך עובדא דבעל תשובה מאהבה וישיבת ציון אי לא מיירי בכה"ג ע"כ התם משום שעת הדחק ועיגון דהוי כדיעבד. וא"כ בנ"ד אין לסמוך על זה. ואע"ג דהוי באבי המגורשת הרי כבר הבאתי לעיל מנוב"י סי' צ' דגם באבי המגורשת הצריך בשם אלי' ב' גיטין. והה"ד בנ"ד דמ"ש. ובס' ג"פ בסי' קכ"ו ס"ק פ"ב כ' כללא דכל היכא דבעי' ב' גיטין רק משום חומרא יש להקל באבי המגרש ובאבי המגורשת והיינו היכא דבעי' במגרש עצמו רק משום לכתחילה אז באבי המגרש או באבי המגורשת כשר אפי' לכתחלה אבל היכא דבעינן במגרש עצמו מדינא ב' גיטין דבגט א' יש חשש פסול אז גם אם הספק הוא באבי המגורשת בעי' ב' גיטין. ולפי"ז בנ"ד דגם במגרש עצמו בעי' רק משום לכתחילה הי' אפשר להקל באבי המגורשת

ולא אדע מדוע לא כ' מעלתו בנידון דידן איך הוא נקרא לס"ת דהנה אם נקרא לס"ת בשם מתתי' בלא וי"ו כבר כ' הד"מ (אע"ג דהוא לשיטתו סובר דכותבין בוי"ו) דאם עולה לתורה בלא וי"ו כותבין כן וכ"ש במקום שהחתימה מסייע קצת שעושה רשימה אחר הי' ולדעת הס"ש הוא סימן רק לאות אחת כמ"ש הב"ש בשמו בשם אלי' ואע"ג דהמהרש"ל כ' דאין לסמוך על קריאת החזן מ"מ מדברי הד"מ הנ"ל מבואר דסמכי' על שם עלייתו בו לתורה וכ"כ הט"ג כאן. ובשם אלי' ס"ק ל"א הביא ג"כ דסמכי' על השם שעולה לתורה גם נגד רשימה היינו אפי' אם נצטרך לפרש דרשם על ב' אותיות. מ"מ כיון דקרו לי' ועני הרי אתחזק בשם שנקרא לתורה. ואם סותרין שם החתימה ושם העלי' עיין בט"ג בשמות אנשים אות מ' ובליקוטים בב"ש אות כ' ובטיב גיטין שם ובגט פשוט בסי' קכ"ט ס"ק צ"ח. וכ"ש שעיקר הדבר נראה דרשימה אין סימן כללי וא"כ אזלינין בתר הקריאה לתורה

וכ"כ בטיב גיטין דכאן בשם מתתי' יש לנו מלבד הקריאה לכל חדא מעליותא בוי"ו יש לנו מעליותא מצד שאנו מורגלין בשם מתתיהו בויו מאמירת על הנסים בחנוכה. ובלא וי"ו יש לו מעליותא דלהטו"ז לעולם כותבין בלא וי"ו דלכל הפחות הוי כחניכה ולכך אזלינין כאן בתר הקריאה וכ"ש בשם אבי המגורשת ולכן הואיל והנוב"י שהבאתי לעיל לא סמך אפילו באבי המגורשת לכתוב רק הכינוי לכך עדיף לן ליזול בתר הקריאה לתורה. ואפילו אי בעלמא לא סמכי' אחתימה או על הקריאה לתורה היינו אם הוא נגד שם שקורין אותו כ"ע ובכה"ג מיירי בנוב"י הנ"ל בשם אלי' אבל בנידון שלנו דנקרא מתת. והחתימה והקריאה לתורה מתתי' שפיר אזלינין בתר עלייתו לתורה וחתימתו וכן מבואר מדברי ט"ג שם כן נראה לפי ענ"ד אם יסכימו עמי בעלי הוראה ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה קו להרב אב"ד בק"ק האליטש יע"א

מכתבו מיום ג' שבוע זאת קבלתי והואיל שכ' מעלתו ני' שהדבר נחוץ אמרתי להשיב מיד ע"ד שאלתו בשם המגרש ששמו ישעי' בן מרדכי ונקרא סימאן וחתימתו ישעי' ורשימה אחר הי' ושם האשה פראדל בת כו' כן שמה מעריסה וכן נזכרת במי שבירך ובפי כל נקראת פאני ומספקא לי' למעלתו אם יש לכתוב ישעי' עם וי"ו בסוף והמכונה סימאן. או דמתקרי סימאן ואם יש לכתוב פראדל או פריידיל (מלשון שמחה כמ"ש בט"ג) דמתקריא פאני ודעת מעלתו נ"י לכתוב ישעי' בלא וי"ו דמתקרי סימאן וגם לכתוב פריידיל דמתקריא פאני וטעמו דישעי' בלא ויו כ' הב"ש שכן נמצא בתה"ד בלא וי"ו ובתשובת חת"ס ועוד בתשובות כו' ובתשובת חינוך ב"י סי' ק"מ כ' דרק מי שנשתנה שמו מחמת חולי כותבין בוי"ו עכ"ל הצריך לענינינו

והנה בוודאי יש פוסקים המסכימים לכתוב ישעי' בלא וי"ו והוא דעת הרש"ל ביש"ש בגיטין וסייעתו אבל אנן צריכין לילך בתר בתראה ודעת הב"ש בסדר שמות אנשים נראה שהסכים לדעת הר"מ שבוודאי אי נודע בבירור ששמו בוי"ו או בלא וי"ו כותבין כאשר הוא ברור וידוע לנו אבל אם לא נודע לן בירור נראה מדברי הב"ש שצריך לכתוב ב' גיטין וכ"כ להדיא בטיב גיטין שכן נראה דעת הב"ש וכן נראה דעתו. והא דכ' דכותבין לכתחילה ב' גיטין אם קורין אותו ישעי' בו' נראה דלאו דווקא דהרי כ' כמה פעמים דעל קריאה לתורה א"א לסמוך מסתמא שהחזנים רגילים לקרות כן מעצמם אלא משום דלענין דיעבד כ' דאפשר בשעת עיגון כ' דאפשר לסמוך והתנה שם דלכל הפחות הוא משום שקראו אותו לתורה כך יעויי"ש וכ"כ בתשובת מרן חת"ס ז"ל בחאהע"ז ח"ש סי' כ"ה וכן נעשה מעשה על ידי וע"י הרב המאוה"ג מו"ה ישראל דוד נ"י האבדק"ק פעזונג שסדרנו גט בשנת תקצ"ט בגליל שלי שהי' שם אבי המגרש ישעי' ואז הי' מרן הגאון זצ"ל בחיים והתגורר פה בקהלתי בזמן הקיץ וצוה עלינו לכתוב ב' גיטין הראשון בשם ישעיה והשני בשם ישעיהו בו'. ותמיהני איך יכול מעלתו ני' לומר שמרן חת"ס מסכים לכתוב ישעי' בלא ו' והוא בהיפוך שכ' לכתוב ב' גיטין

וגם מ"ש בתשובת חינוך ב"י אם אמנם התשובה ההיא איננה בידי מ"מ לפי הלשון המובא בט"ג בשם ישעי' ס"ק כ"ז נראה דלא החליט אלא בשם ישעי' הנותן לו בחליו דוודאי הוא בוי"ו אבל הנקרא כך מעריסה תליא במחלוקת וגם על סברא זו פקפק הט"ג. יהי' איך שיהי' דעתו של חינוך ב"י אנו אין לנו אלא דברי בתראי וכמ"ש מרן זצ"ל ונעשה מעשה על ידינו וכן מסתבר דספק הוי דנהי שכ' הד"מ בסי' קכ"ט והובא באחרונים דאין לסמוך על החזנים שרגילין לקרוא כן מעצמם מ"מ נ"ל כיון דרגילין החזנים לקרוא את הנקרא בשם ישעי' עם וי"ו עי"ז הורגל אצל אנשים שם ישעי' בוי"ו ואיכ"ל דנקרא כן. וכעין שאמרו בשם מתתי' דע"י על הנסים כו' ה"נ י"ל על ידי החזנים. ולכך נראה דלאו משום חומרא החמירו ליתן ב' גיטין אלא מדינא

ואפילו בדיעבד אם ניתן בשם ישעי' בלא ו' לחודא נהי שהסכים הט"ג דכשר דלא גרע מחניכה וכן מסתבר מ"מ יש לדון דהיינו בזמנם שהי' נקרא בפי כל ישעי' אבל עתה דאנשים אלו שינו שמם לשם אומות וקורין עצמן סימאן ואינם רגילים כלל בשם ישעי' וע"כ רק לשם הקודש הוא א"כ צריכין לכתוב שם הקודש כאשר ניתן לו. ומי יודע שמו הניתן לו בבירור וא"כ אפשר דבכה"ג מודה הט"ג דאפילו בדיעבד לא מהני ישעי' בלא ו' ויש לדחות שגם בדורות ראשונים. לא היו רגילין לקרות ישעי' אלא שעי' כמ"ש הב"ש באות ע' בשם סעדי'. מיהו י"ל דיו"ד נכלל ונבלע בשם שעי' וכמ"ש הב"ש שם. וכל זה בדיעבד יש לדון אבל לכתחילה בוודאי בכה"ג שאינו ברור לן איך נקרא שמו אם בוי"ו או בלא ו' צריכין אנו לכתוב ב' גיטין הראשון בלא וי"ו והשני בוי"ו וכמ"ש מרן הגאון זצ"ל וכמו שפסק בנוב"י מהדו"ק סי' צ' בחלק אהע"ז בשם אלי'

ועל דבר הספק השני אי לכתוב המכונה סימאן או דמתקרי כו' כ' מעלתו שהוא נבוך דהואיל ולא ניתן לו מעריסה אם יש לכתוב דמתקרי וכמ"ש הב"ח המובא בב"ש סק"ל או המכונה כהשגת האחרונים שם הנה בזה נראה דנכון לכתוב המכונה וכן מבואר מתשובת מרן זצ"ל בחת"ס חאהע"ז ח"ב סי' כ"ג בשם יוסף המכונה יאזעף וכן נוהגין וכן נעשה מעשה על ידינו

ונראה דאפילו לדעת הב"ח הנ"ל דמודה בשם גוים כזה דראוי לקרות כינוי כמ"ש בפ"ק דנדרים כינויי נדרים לחד מ"ד דלשון נכרים הם ובלא"ה שמות כאלו ראוי לקרותם כנויי שאלו הקורין עצמם בשם הגוים להעלים שם ישראל כמ"ש בחת"ס יעויי"ש סי' ל"ח דראוי להם שם מכונה מלשון ואל אדם לא אכנה איוב ל"ג ולכך נראה דבכה"ג גם הב"ח מודה ועכ"פ הדין דין אמת שהסכמת מרן זצ"ל לכתוב מכונה

ועל השלישית אי לכתוב פראדל או פריידל כ' מעלתו עפ"י מ"ש בט"ג אות פ' לכתוב פריידל בב' יודי"ן וה"נ בנידון