מהר"ם שיק אבן העזר קי

אבל כאן שפיר ממילא נודע ששם הזה עיקרו הוא כך וכך ולכך שפיר נראה לענ"ד לסמוך לכתחילה לכתוב גאלדא דמתקריא קאטי והנראה לפי ענ"ד כתבתי

והנה קיצור השם קי"ל אם רוצה לכתבו רשאי. והנה בלשון הרא"ש בפ' השולח שכ' דלכך כותבין וכל שום משום דהגוים קורין לישראל בכינוי הקרוב לשם העיקר ואין ראוי לכתוב על שם זה דמתקרי משמע דעל שם קיצור הקרוב לשמו אין ראוי לכתוב דמתקרי ונהי דאנן לא כותבין וכל שום אבל למאן דכותב קשיא קצת וצ"ע

ונראה עוד מטעם אחר שלא לכתוב קאטהירינא שהרי ר"ת כ' בגט מומר דחלילה להזכיר שם גיות בגט וכבר ביאר במהרי"ק דזה אינו שייך בשם עיירות דהוא רק שם הסכמיי דמה לי זה או זה משא"כ במומר ששם הזה מורה על שהחליף דת אמת ופרק עולו. ויותר יש להבין דברי ר"ת בשמות הגוים אשר נקראים ומיוחדים לקדשים שלהם וכל יום ויום יש לו שם באחד מהם ועל שמם הוא נקרא וא"כ גם בשם קאטהירינא יש בו סברא הזאת ולכן נראה עיקר כנ"ל דיכתוב גאלדא דמתקריא קאטי. (והנה בלא"ה נראה לי דקיצור השם מקרי רק אם מעיקרא נקרא בעיקר השם ואח"כ נתקצר זהו קיצור השם דאיירי בי' הפוסקים. אבל אם מעיקרא לא הונח לו רק קיצור השם אינו בכלל קיצור השם וצריך לכתבו כן נראה לפי ענ"ד כעת ואין לי ראיות איך סבירא להו להפוסקים בזה) ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה קה החיים והשלום וכל טוב לידידי הרבני המופלג הדיין המצויין בהלכה כש"ת מוה' פייש ווינטער בק"ק האליטש יע"א

מכתבו קבלתי כו' ועל אשר בדק לן במכתבו בדין שאבי המגורשת נקרא בפי כל מתת וחותם עצמו מתתי' ברשימה אחר הי' איך יכתבו שמו בגט ודעת מעלתו נ"י לסמוך ולכתוב רק מתת וכ' שכך הסכימו בס' שיבת ציון עם הגאון תשובה מאהבה ובליקוטי שמות בט"ג אות ל"ט כ' דאם לא נודע עלייתו וחתימתו יש לכתוב מתת לבד. עכ"ל בקצרה. והנה ספר שיבת ציון וס' תשובה מאהבה אינם בידי ובס' ט"ג הביא דברי תשובה מאהבה בקצרה ולא אדע טעמם ונימוקם ולזאת נחזה אנן בעזה"י

הנה התוס' בגיטין דף ל"ד ע"ב בחד תי' ורא"ש ורשב"א בחי' והטור בסי' קכ"ט באהע"ז כתבו דחניכה ידועה וניכרת לכל כשר לכתוב וסגי לכתחילה בחניכה לחודא. אמנם מדברי הרמב"ם נראה דפליג ע"ז וכ"כ הרמ"א בתשובה סי' פ"ד דאין להכניס עצמו לכתחילה לזה דלדעת הרמב"ם דווקא בדיעבד כשר בחניכתו וחניכתה. והב"ש רס"י קכ"ט סק"א רצה לומר דאפשר דהרמב"ם לא פליג על זה ובס' גט פשוט סק"ז השיג ע"ז וגם הטו"ז בסק"ב תמה דהרי אפילו בשם העיקר בלא וכל שום פוסל לכתחילה ואיך אפשר דיכשיר הרמב"ם בכה"ג ובתשובה אחרת ישבתי הדברים עפ"י מ"ש בתשובת מהרי"ק סי' פ"ו בכינוי בלי שכיון שנודע שכל שנקרא בשם באלי נקרא לתורה בשם אחר אין כאן לעז וכן בשם החניכה וכינוי שמורגל אצלינו נודע שכל שיש לו שם של חול נקרא לתורה בשם אחר ולכך עדיף משם עיקר לחודא ועפי"ז תמהתי על הב"ש שם בסקל"ה שסמך על שיטת הרא"ש והרשב"א הנ"ל גם בשמות וכינויים שאינם מכריחים ומוכיחים על שם אחר ומנ"ל הא והנחתי בצ"ע (עיין לעיל תשובה ק"ב ד"ה ולפי וד"ה ובאמת)

וכעת נראה לי לישב דהא דבעי' שנודע מהכינוי שיש לו עוד שם הקודש היינו כדי שלא יהא חשש לעז דמשו"ה תיקן ר"ג לכתוב וכל שום והיינו היכא דנודע לו שם אבל הב"ש מיירי בנשתקע שמו ואין נודע לו שם אחר ולכך אין לחוש ללעז ודמיא לכינוי המפורסמת וא"ש לדעתי. ועכ"פ בכינוי שאינה נודע ממנה שיש לו שם אחר בוודאי הרמב"ם פליג ובש"ע סתם כוותי' ואין לנו להקל וכמ"ש הרמ"א אמנם אם הכינוי קרובה לשם העיקר כ' התוס' בגיטין שם לתי' השני דחניכה כהאי שרי אפילו לכתחילה. והתה"ד סי' רנ"א בפסקיו כ' מטעם זה לסמוך על קיצור השם של עיירות כגון הרעדיש רעדיש ופסקו בש"ע סי' קכ"ח בהגה"ה ובתשובת פמ"א ח"א סי' י"ח כ' שתי' זה עיקר ועכ"פ אם יש תרתי למעליותא שהוא כינוי נודע ומפורסם לכל וגם קרוב לשם העיקר אפשר דגם הרמב"ם מודה. ולפי"ז בנידון שלנו דשם מתת דומה וקרוב לשם העיקר וגם הוא חניכה הניכר ומפורסם אפשר דאיכ"ל כסברא הנ"ל דיש לסמוך לכתחילה לכתוב שם מתת ותו כי היכא דלא ליצטרך לכתוב ב' גיטין דהרי כ' הרמ"א בסי' קכ"ט סעי' כ' דאין נותנין ב' גיטין אלא מדוחק

מיהו זה ליתא וממקומו מוכרע ההיפוך דהרי בשם חזקי' כ' בתה"ד סי' רל"ב דיכתוב בלא וי"ו מטעם דהוי כחניכה ידוע וגם דומה לעיקר וכ' הב"ש בשמות אנשים באות מ' הא דמצריך המהרש"ל ב' גיטין בשם מתתי' ולא סגי לי' בחד בלא וי"ו ומטעם חניכה וכ' דלכתחילה אין סומכין ע"ז. ובנוב"י מהדו"ק חאהע"ז בסי' צ' כ' בשם אליה' דאע"ג דהוי כמו חניכה ידוע ומפורסמת (לדבריו שם) וקרוב לעיקר השם אפי"ה אם אינו נעשה ע"י שליח. הצריך ב' גיטין ואפילו בשם אבי המגורשת. ותו דעל עיקר הדבר יש לדון אם נדמה קיצור השם לשם חניכה וכינוי דקיצור השם אינו שם בפ"ע ואינו רוצה שיקראו לו שם חדש אלא דברהיטת לישנא דאינשי מקצרין שמו אע"ג דיודעים דעיקר שמו הוא במלואו וכשרוצה לכתוב שמו הוא כותבו במלואו והשם הקצר עצמו מודה דבעת שבא לכתוב ואינו בזמן לקצר הוא כותבו במלואו וא"כ אם כותב בגט קיצור השם הוא משנה שמו ויהי' פסול

ולכאורה הוי אמינא להביא ראי' לזה מדברי הב"ש בשמות אנשים באות א' בשם אלי' שכ' ב"ש לפרש הא דמצריך מהרי"ט ליתן ב' גיטין היינו אם אין לו קבלה האיך שמו וכל העולם קורין לו אלי' וא"כ הרי הוא חניכה ידוע ואפי"ה צריך ב' גיטין ואמאי וע"כ דיש הוי אמינא דקיצור השם בכה"ג לא הוי כחניכה. מיהו מדברי התה"ד בפסקיו סי' רנ"א הנ"ל מבואר דגם קיצור השם הוי כחניכה וכן מבואר בט"ג בשם אלי' ובשם חזקי' בפשיטות וכן מבואר מדברי האחרונים. מ"מ נראה נהי דקיצור השם כשם חניכה הוי וכעין כינויי נדרים כנדרים והם קצרי לשונות ולשון משובש וכעין שכ' הר"ן רפ"ק דנדרים במתני' מ"מ יש חילוק בין שם חניכה לקיצור השם

והוא דשם חניכה אע"ג דאינו עוקר שם הראשון אבל ג"כ אינו מתייחס אליו ואינו מחשיבו משא"כ שם הקיצור מתייחס על שם הראשון ומחשיבו. והנה בסי' קכ"ט סעי' א' וב' ובב"ש שם ס"ק ג' מבואר דלכתחילה בוודאי אין לכתוב שם הטפל לחודא ולי"א אפילו בדיעבד פסול וא"כ לפי זה יש נפ"מ דבשם חניכה שנקרא לו לשם עצמיי יהי' מאיזה טעם שיהי' אז איכ"ל אם יש לו מעלה שהכל קורין אותו כן ולתי' ב' של התוס' שהיא דומה לשם ראשון אז אפשר דגם לכתחילה כשר. מה שאין כן בשם הקיצור דהוא רק טפל דאי אפשר להכשיר בו לכתחילה משום דהוי כעושה טפל עיקר. וזה נראה כוונת התה"ד בסי' רל"ג שצידד שם דדווקא בשם חזקי' משום שהוא מורגל בלשון הש"ס וצריך ביאור לדבריו. ובאמת דבס' ט"ג מפרשו דאפילו אינו נקרא בפי העולם בשם חזקי' הוי כחניכה

ולי הי' נראה דמיירי באם נקרא בפי העולם בשם חזקי' דסתמא הוי כמפרש דנודע דכל הנך שמות נקראים בפי העולם בלא וי"ו לבסוף אלא משום דהוי קיצור השם הוי כשם הטפל ואפילו אם כל העולם קורין אותו כן מ"מ כיון דהוא טפל לעיקר השם הרי הוא עושה הטפל עיקר וא"כ אינו רשאי לעשות כן לכתחילה וע"ז מביא ראי' ממה שקראו שם האמוראים בשם חזקי' בלי וי"ו ומסתמא נקראו על שם הראשונים חזקי' מלך יהודא וע"כ או דקים לי' דעיקר שם חזקי' בלי וי"ו שהרי חזקי' גופי' נקרא בלא וי"ו והוי"ו הוא רק נוספת משום איזה טעם דאית בי' כשם שמצינו שנאמר חמשה פעמים יעקב מלא ואת"ל דזה לא מסתבר לומר על רוב הפעמים א"כ שוב יש להוכיח דכיון דמסתמא א"כ גם השם של האמוראים הי' בוי"ו ואפי"ה נקראו בש"ס בלי וי"ו ואי ס"ד דהוי רק קיצור השם ושם טפל. א"כ לא יאות לעשות כן אלא ע"כ הוא כעין חניכה ידוע ומפורסמת וגם קרובה לעיקר השם ולא נקראו כן משום קיצור השם אלא בכוונה מכוונת ולכך כותבין לכתחילה שם חזקי' זהו הנראה לפי ענ"ד בכוונת התה"ד

אלא דהב"ש וטו"ז פליגו דהב"ש סובר דדווקא שם חזקיה הנמצא בש"ס אבל באינך עדיין מידי ספק קיצור השם לא נפקא ואין לכתוב כן לכתחילה משום דהוי שם הטפל אבל הטו"ז סובר וכמו שביאר בהגה"ה בטו"ז בשם גדלי' דמן חזקי' יש ללמוד לכל הנך דכיוצא בהם כן נראה לפי ענ"ד אבל באמת בשמות אנשים באות ג' בשם גרשון וגרשום ממה שכ' בשם הר"א ששון נראה אפילו אינו נקרא בפי כל בשם זה כיון דדמיא לי' חשיב ככינוי עיי"ש ואין כאן מקומו ועכ"פ לפי