מהר"ם שיק אבן העזר קט

כן דהנה הקשו על הרמב"ם למה לא פסק כנקיי הדעת שבירושלים שהיו עושין כן לכתחילה ובס' גט פשוט שם בסי' הנ"ל הוכיח מהרמב"ם בפי' המשנה דגורס כגי' בה"ג. ונראה שי"ל דהא דאוסר הרמב"ם לכתוב שם חניכה ולפי הנ"ל אפילו אם ממילא נשמע דיש לו עוד שם אחר אפיה לא פלוג רבנן בתקנתן כיון דהתקין ר"ג שיכתוב וכל שום אפילו בכה"ג התקין וכל זה לאחר התקנה אבל נקיי הדעת שהיו עושין כן ס"ל להרמב"ם דזה הי' קודם התקנה שהתקין ר"ג לכתוב וכל שום וממילא לדידן לא ס"ל כוותיי' בזה ועכ"פ כיון דטעמי' דהרמב"ם משום וכל שום, א"כ בשם אבי המגרש והמגורשת דפסק מהרי"ק בסי' ק"ו דלא לכתוב הכינויים והובא כן בב"י. א"כ י"ל הה"ד בהיפוך בכינוי ידוע ומפורסם מותר לכתחילה שהרי הרא"ש בתשובה כלל מ"ה סכ"ז כ' דשם אביהם הוא רק לסימנא משום ב' יוסף ב"ש והא דכ' הרא"ש בתשובה והובא בטור דאם כ' בשם. אביה הכינוי כשר משמע דווקא בדיעבד כ' הב"ח שם דשם מיירי בכינוי שאינו ידוע ומפורסם והו"א דחיישינן לשינוי השם קמ"ל דאעפי"כ כשר בדיעבד

ועתה נבוא לעיין באופן השני. והנראה אפילו נימא דלכתחילה לא סגי בכינוי אפילו ידוע מ"מ כל כה"ג לכתוב ששה גיטין חשיב כמו דיעבד וכמ"ש מהרא"י בכתביו סי' קצ"ז דכל שאינו אפשר אלא בטורח חשיב כמו דיעבד. ותו דאפילו בששה גיטין לא סגי לפי ענ"ד דיש להסתפק בהני עוברי אורח ארחי ופרחי אפשר לעולם לא עלה לתורה ולא חתם בשם הקודש ואפשר דאצל אביה בעצמה נשתקע שם הקודש והדבר ספק אצלי אם בכה"ג צריך לכתוב השם הקודש מקודם וכעין דאיתא שם בסי' קכ"ז סעיף י"ח. ותו דהא אנן כתבינן לכתחילה גם בשם אביה כל השמות והכנויים כדי לסמן טפי ולהיות מוכח מתוכו טפי לחוש לדר"מ דע"ח כרתי דמשום לעז כבר אמרנו דבחניכה לבד אין כאן עוד לעז כמ"ש המהרי"ק בסי' פ"ו הנ"ל אלא וודאי דאנו עושין זה מטעם כדי שיהא מוכח מתוכו טפי. וכל זה אם אנו יודעין השמות

אבל כאן בנ"ד שאין אנו יודעין השמות רק מכח החניכה ממילא אנו יודעין שיש לו גם שמות הקודש א"כ ממנ"פ אם אנו צריכין לכתוב שם אביה כדי להיות מוכח מתוכו א"כ צריכין העדים לחתום ולהעיד על זה כדמוכח מדברי הרא"ש בפרק הזורק סי' ט' והרי אין העדים יודעין אלא מן החניכה ומכח החניכה הם מכריחין על השמות שיש להם בקודש וא"כ שוב אין כאן עדות אלא על החניכה וא"כ מה יוסף ומה יתן לכתוב השמות שאינם נודעים לנו רק מן החניכה ועיי' בנוב"י מהד"ת סי' קי"ג

והנה עתה נעיין באופן השלישי שכ' מעלתו ני' דלכאורה י"ל דאזלינן בתר הרוב וכיון דרוב השמות אייזק הוא כינוי ליצחק אזלי' אחר הרוב הנה במקום שיש איסור חזקת א"א לא אזלינן בתר רוב. ותו דכל כה"ג לא אזלינן בתר רובא וכמ"ש הרמב"ם בפ"ט מה' נדרים דין ד' וה' היכא דרוב קורין כך ומקצת כך והוי ספק נדרים והלח"מ שם הסביר וגם דבריו צריכין פירוש מיהו באמת קשה על הרמב"ם מב"ק ריש פרק המניח דאמרי' היכא דרובא קרו לכדא כדא כו' דאזלינן בתר רוב אי לאו משום דבממון לא אזלינן בתר רובא ועכ"פ מוכח דגם בכה"ג אזלינן בתר רובא וצ"ע

ואפשר דשם בנדרים דלא אזלינן בתר רובא מטעם דשיל"מ אתאי' עלה לדעת המג"א בסי' תקי"ג דאפילו לא אתחזק איסורא כאן אזלינן בתרי' (מגומגם) וגם אפשר שם יש לדון מטעם קבוע עיין בפרמ"ג בסי' ק"י שם בשפתי דעת סקי"ד באפילו רק אחד יודע כו'

ואין להביא ראי' מדברי הפוסקים והוא מתה"ד סי' רל"ג שכ' לכתוב אליהו משום דרוב אליהו בכתוב הם מלא א"כ משמע דגם בכה"ג אזלינן בתר רובא. זה ליתא דהתם שאני דידעי' שמו אלי' ע"ז אמרי' כיון דרובא נקראים כך. כן ראוי לכתוב ואפילו הוי מיעוטא כיון דראוי כך אזלינן בתרי' כעין שאמרו בפ"ד דפאה מ"א לזה שומעין שאמר כהלכה וכ"ש כאן ממנ"פ בדיעבד פשיטא דכשר ורק על לכתחילה אנו דנין ולכתחילה היכא דאפשר לברר לא סמכי' נמי על רוב ואי חשבי' זה לדיעבד א"כ בלא"ה כשר בחניכה

ומכל הנ"ל נראה לי לכתוב רק החניכה בת אייזק ליב הלוי להלכה ולא למעשה עד אם יסכימו עמי הורים ומורים וכן נעשה מעשה בהסכמת מורי הוראות. ושוב מצאתי בכתבי אדמ"ו מרן הגאון חת"ס זצ"ל כי בשנת תקס"ט בשעת רעש מלחמה הי' מעשה כזה ממש בפרעשבורג ועשו ג"כ הלכה למעשה לכתוב בת אייזיק כנ"ל: תשובה ק"ד החיים והשלום וכל טוב לידידי הרב המאוה"ג המפורסם ערוגות הבושם כש"ת מו"ה ישראל דוד ני' האב"ד בק"ק פעזונג יע"א

ע"ד אשה אחת אשר שם העריסה שלה היתה נקראת גאלדא ואח"כ קראה שם לעצמה כדרכם בשם של גוים ונקראת קאטי והיא חותמת עצמה קאטרינא איך לכתוב שמה בגט ודעת מעלתו לכתוב גאלדא דמתקרי' קאטי דאם נכתב דמתקרי' קאטרינא הי' צריך לכתוב קאטהירינא ואז אין קאטי שם הקיצור וצריך להרבות בכינויים גם דמתקריא קאטי ולכך ניחא לי' לכתוב גאלדא דמתקריא קאטי עכ"ל בקיצור

והנה זה אינו מספק דמה בכך אם נכתוב כולם דהרי לכתחילה צריך לכתוב כל השמות וגם מאי דחשש מעלתו דצריך לכתוב קאטהירנא לא ידעתי למה והרי הטו"ז סובר בשם גדלי' דאפילו בדיעבד מעכב אם משנין חתימותו ואם חותם בא' אין לכתוב בה'. ונהי דהפוסקים חולקים מ"מ לכ"ע אזלינין בתר חתימה. ואע"ג דבשם אלעזר כ' הטו"ז דאפילו חותם אליעזר לא אזלינין בתר חתימה כיון דחותם בשיבוש וכן כ' בשם באלי דלא אזלינין בתר חתימה בשיבוש התם שאני דידעי' דשמו אלעזר והוא חותם בלא טעם אליעזר כמבואר בלשון הטו"ז אבל כאן מנ"ל דשמה קאטהירינא כיון דכל שם זה בא לה מצידה מצד חתימתה היא אוסרת והיא מתרת ואין לן אלא שמה שקוראת וחותמת עצמה

מיהו גם אם כותבין דמתקריא קאטרינא אפשר דיש לכתוב ג"כ דמתקריא קאטי. דהנה אם לא היתה חותמת קאטרינא אלא קאטי נראה בוודאי דצריכין לכתוב דמתקריא קאטי כמו בשרה ושארקא ואפילו בדיעבד אפשר דפסול דהרי שמה שקראה לה היא קאטי ולא קאטרינא וכמו אם הי' שם עריסה שעריל וכ' שרה. ובשלמא שארקא הכל יודעין דהיא משרה. אבל כאן בקאטרינא שהיא שם של גוים שלא שכיחו ישראל שיהיו קורין עצמן בשמייהו מנ"ל דרצונה לקרות עצמה קאטרינא (ונהי דלשחץ מצוי שקורין עצמן בשם של גוים אבל מנ"ל דרוצים לקרוא בשם של המקור ובפרט דמקור של שמות גוים רובם מיוחדים לשם קדשים שלהם אולי רוצים רק להחזיק הרע במיעוטם) וא"כ אצל ישראל נעשה שם קאטי שם בפ"ע והוי כמו אלחנן חנן כיון דהיא שם בפ"ע צריך לכתוב וא"כ הי' אפשר לומר דיש לכתוב גאלדא דמתקריא קאטרינא ודמתקריא קאטי

אמנם כל זה אם היתה לפעמים נקראת קאטרינא אבל כאן שמעולם לא נקראת קאטרינא אלא שחותמת כך קשה איך אפשר לכתוב דמתקריא קאטרינא אם מעולם לא היתה נקראת כן וכמ"ש הטו"ז גבי שם אלעזר והובא בט"ג בשמות אנשים ס"ק מ' וכן שם ס"ק ל"ו בשם אבלי וא"כ איך נכתוב דמתקריא קאטרינא. והנה בשם אלז גיטא בשמות נשים אות א' ססק"י כ' הט"ג דבכה"ג אע"ג דשם עריסה ושקורין בו הוא. עיקר הואיל וא"י לכתוב על שם החתימה דמתקריא מתחיל בו דהואיל ומפרש השמות אין קפידא כולי האי וכמ"ש הריב"ש. אבל זה מהני רק בדיעבד וכמ"ש הב"ש בסי' קכ"ט סק"ד

וא"כ בנ"ד נמי אם נכתוב קאטרינא דמתקריא גאלדא כיון דשם גאלדא הוא שם העריסה וגם שם ישראל. וודאי דשם ישראל עיקר ואע"ג דעתה גם בשם קאטי קורין אותה ישראלים מ"מ הוא רק לשחץ. ועיקר שמה למי שברך או אם נקרא שמה בעניני ישראל קורין לה בשם הראשון וגם שם הראשון שלא במקום חולי הרי הדין דשם הראשון עיקר ולכך יותר טוב כאן לכתוב רק גאלדא דמתקריא קאטי כיון דהיא שם חניכה ידוע וניכרת וגם דמיא לשם קאטרינא וכמ"ש התה"ד סי' רנ"א לענין שם רעדיש ובתשובת פמ"א ח"א סי' י"ט וסי' כ' לענין שם פרוסטי"ץ כן נראה לפי ענ"ד

ואין לומר דהכא גם על שם החתימה יכולין לכתוב דמתקריא הואיל ונקרא במקצת וקיצור השם קאטי וידוע דכל קאטי נקראת קאטרינא זה אינו חדא דכבר כתבתי דאע"ג דאצל עיקר השם בגוים כן הוא אבל אצל ישראלית הנקראת בשם הזה אין זה כללא. ותו אדרבה אם זה הוא כלל א"כ יש להקל טפי ולא לכותבו כיון דנודע ממילא וכמ"ש בס' שמות שאם אין לכינוי שם קודש אחר א"צ לכותבו דממילא נודע (וכעין סברא זו כ' המהרי"ק סי' פ"ו בשם בלי דממילא נודע דיש לו שם אחר) אלא בשם הקודש שהוא עיקר צריך לכתבו דאל"כ הוי כעושה הטפל עיקר