מהר"ם שיק אבן העזר קז

שנקרא על שם אמונתם לא הי' מן הצורך לכתוב.מיהו כבר כ' המהרי"ק שם וביאר מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בתשובה סי' קי"ח דאין זה דומה לשם של מומר דאין כותבין בגט יעויי"ש ושם של יהודים קירכדאר"ף בוודאי צריכין לכתוב ושאר שמות הרי יש לכולם ענין בפ"ע וראוי לכתוב כולם וכמ"ש היש"ש הנ"ל

והנה עוד מסתפקא לי' למעלתו ני' הואיל והנהרות ההולכים שם אין להם שם בפ"ע ושלא לכתוב אותם כלל ג"כ קשה דכבר כ' הב"ש בסוס"י קכ"ח דמנהג שלא לסדר גט אלא במקום שיש ב' נהרות ולזה דעת מעלתו ני' לכתוב מתא דיתבא על שני נהרות באים ומתחברים ועל מי מעינות. ולפי ענ"ד טוב יותר שלא לכתוב הנהרות כלל דהרי הא דכותבין הנהרות הוא רק לסימן ומ"ש שדווקא ב' נהרות עיין בנוב"י מהדו"ק בסי' פ"ו ושם כ' דאף למי דבעי' ב' נהרות דמ"מ היכא דיש להעיר ב' שמות א"צ אלא נהר אחת וא"כ בעירו שיש לה ד' שמות ויש סימנים הרבה בוודאי לכ"ע אין הנהר מעכב אפילו אם אין מזכירין אותה כלל בגט ובגיטין דף כ"ז ע"ב קאמר ר' ירמי' דשמא כשמא ועדים כעדים לא חיישינן וכן פסקינן באהע"ז סי' קל"ב דלא חיישינן שיתרמה ג' דברים בהדי הדדי. ומרן בחת"ס בחאהע"ז סי' ל"ג בעיר פאלאט"א כ' ג"כ דאם אין כותבין נהר בנקל יש למצוא שם סי' המפריש בין עירו לשאר עיירות וא"כ כ"ש שיש די בסימנים הנ"ל

וגם אפשר לכתוב מתא דיתבא על מי נהרות ועל מי בארות אם יש שם נהרות שאין להם שם והעיר מסתפקת מן הנהרות או על מי נהרות ומי מעינות וכמו שהאריך בטיב גיטין בשם נהרות אות כ"ח וכ' דיש לכתוב נהרות. או נהר אם אין שם אלא נהר אחד וכן באמת עדיף טפי וכמו שביאר שם טעם הדבר אבל לכתוב כמו שכ' מעלתו מתא דיתבא על שני נהרות הבאים ומתחברים כאחד זה לא שמענו ונהי דבתשובת רעק"א ז"ל בסי' קט"ו כ' ג"כ דרק חומרא גדולה לכתוב שם הנהר מ"מ נראין דברי הטיב גיטין יעויי"ש ובפ"ת סוס"י קכ"ח האריך ג"כ זהו הנראה לפענ"ד וכיון שכ' מעלתו נ"י שהציע הדבר לפני גדולים מובהקים אם יסכימו לאחד מהנוסחות שכתבתי גם אני מסכים עמהם ואחתום בברכה ומחי' חיים יתן לו חיים ארוכים ומתוקנים דברי הדו"ש ה"ק משה שיק מברעזאווע תשובה ק"אתשובה ק"א בעזה"י יום ג' פ' אמור שנת תרל"ז לפ"ק פה חוסט. החיים והשלום וכל טוב להרב הגדול המופלג בתורה מו"ה זכרי' שפירא האבד"ק ווארנוב יע"א

מכתבו קבלתי עוד שבוע העברה ובו ביקש ממני לחוות דעתי עפ"י ענין המאורע בקהלתו שמאז היו מסדרין גיטין שם שהי' סמוך לעיר תוך שבעים אמה נהר אחת והי' מתא דיתבא על נהר צשיצשאוק"א ועל מי מעינות וזה מקרוב הניח אדון העיר ע"י חפירות להרחיק את הנהר מן העיר ומעתה הנהר היא חוץ לשבעים אמה ואין כל סיפוקי העיר מן ההוא ואנן קי"ל באהע"ז סי' קכ"ח דנהר שהיא חוץ לעיבורה של העיר אין כותבין בגט אלא א"כ כל סיפוקי העיר ממנה ומסופק מעלתו נ"י איך לעשות מעתה דאם לא יכתבו הנהר יש לחוש ללעז על גיטין הראשונים שהיו כותבין הנהר וגם יש לחוש לפי מ"ש הד"מ המובא שם בב"ש דאין לכתוב גט אלא במקום שיש ב' נהרות והגם דהנוב"י במהדו"ק סי' פ"ו כ' דאם כותבין המעינות סגי בחד נהר אבל בלא נהר כלל לא התיר ואפילו לדעת הב"מ אם שב' שם שכ' והעיד שראה בק"ק ליסא שמסדרין שם גיטין אע"ג דאין שם נהר כלל וכ' משום דהוי כשעת הדחק שיהיו צריכין ליסע בכל עת שיצטרכו לסדר גט למקום אחר. דאפשר לומר דדווקא בקהלה גדולה כמו העיר ליסא מקרי שעת הדחק. ומרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בח"ב באהע"ז רמז וכ' דיש לעשות איזה סי' אחר ומצד כל אלו חששות נוטה דעת מעלתו ני' דאע"ג דאין כל סיפוקי העיר מן הנהר הנ"ל הוי אפי"ה יש לכתוב ולהזכיר שם הנהר בגט דהוי כדיעבד וכשעת הדחק משום חששות הנ"ל והביא ראיות מדברי מרן הגאון בעל חת"ס מתשובה סי' ר"ג באהע"ז ושם בתשובה סי' קי"ח דמשמע דאפילו אין כל סיפוקי העיר מהנהר כל שהיא תוך התחום יכולין לכתוב כן נוטה דעת מעלתו ני'

אמנם לפי הדיוקים שדייק מעלתו מדברי אדמ"ו בעל חת"ס זצ"ל יהיו דבריו נגד הש"ע (ובסי' קי"ח לא' אמרינין דיעבד כשעת הדחק (מגומגם) והנה נה שחשש מעלתו ני' משום לעז גיטין הראשונים לפי ענ"ד נראה פשוט דלפי תשובת מהרי"ל סי' קי"א הובא בב"ש ס"ק י"ז דאם ניתוסף נהר מחדש כותבין הנהר ואין חוששין ללעז גיטין הראשונים וכן הביא הבית יוסף שם וכ' הב"ש בשם הלבוש דהטעם משום דנהר חדש יש לו פרסום. ובתשובת מהרי"ל עצמו כ' עוד טעם כיון דאין קפידא כולי האי כתיבת הנהר בגט. והנה לכאורה לפי מ"ש בס' גט פשוט בסי' קכ"ח ס"ק ל"ג דכיון שהרגלו לכתוב הנהר ועתה אין כותבין איכ"ל דיאמרו דוודאי אין זה העיר שהיו כותבין בו הנהר וא"כ טעם מהרי"ל קשה קצת (כמובן) אבל לפי הטעם שכ' הב"ש בשם הלבוש דיש לזה פרסום אם נעשה שם נהר מחדש ניחא טפי. ונראה לי פשוט דה"ה בהיפוך אם פסק ונסתלק משם הנהר מקרוב ומחדש הוי ג"כ פרסום וליכא לעז וממילא אין לנו לחוש לחשש הגט פשוט כמובן וא"כ קשה לומר דזה הו' כדיעבד אם לא יכתבו הנהר

מיהו בספר ג"פ בסי' קכ"ח ס"ק מ' כ' דאם כבר נהגו לכתוב אז אפילו אין כל סיפוקי העיר ממנה אין מוחין לכתוב לכתחילה עיי"ש מיהו אפשר דהיינו דווקא היכא דלא נשתנה הנהר בשום דבר ואיכא חשש לעז והוי כדיעבד משא"כ בנידון מעלתו שנשתנה הדבר וא"כ איכא למימר כיון דהוי פרסום כדלעיל וליכא חשש וא"כ אפשר דבכזה לא כ' הגט פשוט דאין מוחין ומכל מקום י"ל לפי מ"ש הג"פ בסי' הנ"ל ס"ק י"ז בשם ס' בנימין זאב דתיבת דיתבא משמש גם לשעבר וא"כ כיון דעד עתה היתה הנהר סמוכה לתוך שבעים אמה וגם עתה מקצת סיפוקים ממנה כפי הנראה מהלשון שכ' מעלתו ני' דאין כל סיפוקי העיר ממנה. משמע מדבריו דגם עתה עכ"פ מקצת סיפוקים ממנה ובכה"ג איכ"ל דכ"ע מודים דרשאין לכתוב שם הנהר בגט אע"ג דאין כל סיפוקי העיר ממנה

ועוד נראה לי מטעם אחר לומר דכ"ע מודים בכה"ג דהנה בס' גט פשוט הקשה על הדין הזה דבעי' כל סיפוקי הא בפסקי מהרא"י סי' קמ"ב שם נראה דהגם דלהרשב"א ס"ל דצריכין כל סיפוקי דווקא. אבל המהרא"י לנפשי' לא ס"ל דבעי' דווקא כל סיפוקי שהרי כ' שם והרויטנבור"ג כיון דאינה משמשת אלא לצורך כרמים לא מקרי סיפוקי העיר משמע דאם הי' כה"ג משמש בצד אחד מהעיר לצורך אנשי צד העיר ההיא היו יכולין לכתוב. עיי"ש ולפי ענ"ד נראה לי לישב והוא דלשון דיתבא יש לפרש על ב' דרכים כמ"ש הג"פ בס"ק מ"ח או דהפירוש דנבנית וישיבתה היא על הנהר או כמשמעות לשון ישיבה מ"מ לשון חז"ל דישבה ואח"כ הוקפה וכיוצא בזה כו' מיהו יש ג"כ לפרש לשון ישיבה דהיינו קיומה כעין דכתיב לא תהו בראה לשבת יצרה דהיינו לקיום

והנה התוס' בסוטה דף ל"ז ע"א ד"ה מאי כו' כתבו דהיכא דאפשר לפרש על על אותו דבר ממש זהו עיקר משמעותו אבל וודאי דמצינו על והכוונה בסמוך וזה נראה טעם הרשב"א ותשובות מיימוני בהלכות אישות סי' כ"ב דהביא ראי' דתוך התחום מקרי קרובה מר"ה פ' יו"ט ומכמה דוכתי ואפי"ה מסיק דבעינין כל סיפוקי העיר משום דוודאי אי מפרשינין תיבת על דהיינו בסמוך גם תוך התחום מקרי סמוך אלא שהרי באמת יותר משמעות תיבת על עליו ממש ובשלמא תוך עיבורה של העיר דשייכת לעיר ונמדדת עמה והוי כאלו העיר מושכת עד מקום עיבורה וזה וודאי מקרי על ממש. אבל אם היא רק תוך תחומה ומקרי קרובה אבל על ממש אינה נקראת ולכך הוצרך שיהיו כל סיפוקי העיר ממנה שאז שפיר יש לפרש דיתבא על סיפוקה וקיומה וכמו לשבת יצרה הנ"ל והוי ג"כ על ממש וכיון דאיכא ב' צדדים בתיבת על לפרש כנ"ל א"כ שפיר יכולין לכתוב דיתבא על כו'

אבל אם אין כל סיפוקי העיר ממנה וא"כ א"א לפרש דיתבא על סיפוקיה. וכנ"ל וגם א"א לפרש על ישיבה ממש ולכך כ' דלכתחילה אין כותבין בכה"ג שם הנהר בגט. וזה א"ש לדעת המחבר בסי' קכ"ח סעי' ו' דכ' דאם כותבין הנהר אין לכתוב לא בארות ולא מעינות אבל לפי מ"ש הרמ"א שם שאנו נוהגין לכתוב כל סיפוקי העיר הנהר והבארות גם המעינות א"כ שפיר יש לכתוב דיתבא גם על כל המספיקים דהרי כל סיפוקי העיר מן הנהר והבארות והמעינות ובכה"ג נראה לפי ענ"ד דאפילו אם אין כל סיפוקי העיר מן הנהר דוקא מ"מ שפיר שייך לשון דיתבא מצד ב' צדדים או על רק בסמוך וקאי על ישיבה או דקאי על סיפוקיי וקאי על כל הנזכרים שם שהם המעינות והבארות וגם הנהר ושפיר שייך לכתוב דיתבא על הסיפוקים ובכה"ג נראה דאיכ"ל