מהר"ם שיק אבן העזר קו

וזה נראה טעמו של מרן הגאון זצ"ל בחת"ס חאהע"ז סי' ל"ג בשם פאלאט"ע בע' דהוא לשון נלעג ואע"ג דנוב"י מהדו"ת סי' קט"ו כ' שאין טעם זה מכריע מה שאין היהודים בקיאין בלשון ודמ"מ אין לנו אלא השם שקורין היהודי' הוא העיקר לנו ואע"ג דהתה"ד בפסקים ובכתבים סי' קמ"ג כ' דאזלינין בתר צחות הלשון עיי"ש. וצריך לחלק להנוב"י בין עובדא דתה"ד לעובדא דידי' דיש שינוי אות משא"כ בעובדא דתה"ד. מיהו יותר נראה לי דעיקר טעמו של מרן הגאון זצ"ל הוא ג"כ כנ"ל דהלשון עצמו אינו מכריע אם בפתח או בסגול. ועכ"פ נראה בנ"ד דג"כ א"צ לכתוב בגט רק שם שכותבין בשטרות וכתובות להוציא מכל החששות אפשר למיעבד כמ"ש מרן גבי שם פאלאטע להכריז שלשים יום ערב ובוקר. איך יהי' עיקר השם מכאן ואילך כן נראה לפי ענ"ד

ועל הספק השני אם כותבין שם שנשתקע הנה כ' מהר"מ סי' ק"י דאין לכתוב שם שנשתקע ואע"ג דבד"מ כ' דאין צריכין לכתוב מ"מ סידר הוא דאין לכתוב דנראה קצת כשינוי השם. מיהו בדיעבד אם כתב גם שם שנשתקע הסכים בבריכת המים דבדיעבד כשר. ומ"ש הנוב"י בסי' קי"ז בשם אויסטרלי"ץ והטיב גיטין בשם פראנקפורט דאע"ג דנשתקע כותבין אותו נראה ג"כ לי כמ"ש דהתם שאני כיון דכבר סידרו שם גיטין בשם ההוא. אבל במקום שכבר נשתקע ורוצין להתחיל לסדר גיטין שם נראה כמ"ש הסדר מהר"מ ובפרט אם מכריזין כמ"ש למעלה כנ"ל

והנה בשם הנהר כבר כתבתי לעיל על עיקר שמה וגם לידע אם היא בתוך עיבורה ואם לאו צריך שיספיקו רוב יסיפוקי העיר וכמ"ש הכל בסדר מהר"מ סי' קי"א אלא על הא דכותבין מי מעינות יש לי ספק בגוף הדין דהנה בפ"ת בסי' קכ"ח ס"ק ל"א הביא בשם הגאון מהר"מ מבריסק דאם קובעין מחדש מקום לסדר בו גיטין יש לקבוע לכתוב במקום ועל מי מעינות לכתוב ועל מי בארות עיי"ש טעמו ונימוקו וגם הנוב"י פקפק על גוף הדין מה שכותבין מעינות על בארות שלנו וכמו שהביא שם בפ"ת

ואנכי אמרתי דיש ראי' דגם הבארות נקראים מעינות דהרי בפ' חיי שרה כתיב ותרץ עוד אל הבאר וכן גבי הגר כתיב גבה אל עין המים וקראה אותו באר לחי רואי נראה דבאר ומעין אחד הוא. אלא שמהרי"ק בשורש נ"ו כ' דנהי דחדא נינהו מ"מ בלשון בני אדם הם חלוקים ומטעם זה כ' הפ"ת שם דכיון דהשינוי הוא רק בלשון בני אדם בדיעבד כשר אלא דקשה לי עפ"י מ"ש בספר התורה והמצוה (על ספר תורת כהנים מהגאון מו"ה מאיר ליבוש מלב"ם בפ' שמיני) על קרא אך מעין ובור מקוה מים שם באות קמ"ד כ' דעין המים ומעין תרתי נינהו דעין מקרי אם המים הוא בעומק אבל מעין נקרא דווקא אם נתפשט בחוץ עיי"ש ביתר ביאור

וכן נראה לי מס' בריכת המים שביאר כן וא"כ מה"ת יש חילוק בין באר למעין וא"כ עמדה הקושיא איך אנו כותבין על בארות לשון מי מעינות. ובאמת מלשון הג"פ סוס"י קכ"ח לא נראה לי דסובר כחילוק הנ"ל ועכ"פ קשה למה הכניסו א"ע לדוחק ולכתוב תחת בארות מעיינות. ועוד קשה לי (וכן מצאתי שם בפ"ת) לפי מה שביארו הפוסקים ביו"ד סי' ר"א וביתר ביאור ראיתי בספר גידולי טהרה תשובה ב' דהרבה פעמים מי בארות הם מי תמצית הבאים לתוכם מן הנהרות הסמוכים וא"כ איך כותבין מעינות

ולזה נראה לפי ענ"ד דקושיא חדא מתורצת בחברתה ולפי הנראה לי אע"ג דשכיחא מי בארות ממי התמצית מ"מ הרוב מהם הם מעיונות ונהי דהכל תליא במקום שהם אם הם סמוכים לנהר ואם האדמה רפוי' והרבה כללים נאמרו בס' גידולי טהרה הנ"ל ע"ז מ"מ לפי הנראה דרוב הפעמים במקום שאינם סמוכים לנהר הם מי מעיינות ולכאורה הי' ראי' לזה מתוספתא פ"ח דפרה דס"ל לרבנן שם דחופר מעין א"צ לברר. מיהו הגידולי טהרה שם כתב דרבנן מיירי לענין אם הם מכזבין. ובלא"ה התם לענין ליטהר אפילו הוי רוב איכ"ל סמוך מיעוטא לחזקה ועוד אפשר דחשבי' לי' כקבוע וכפלגא ופלגא וזה נראה דלא נקרא מעין אלא בהתגלותו ע"פ חוץ דאיך נקרא לו בשם פרטיי מעין אולי מי תמצית הוא ולכך לא נקרא שם בבירור שם מעין אלא אם נובע על שטח הארץ מלמטה שאז בוודאי הוא מעין כמו דנובע מלמטה וכמ"ש ג"כ בגידולי טהרה הנ"ל

וכל זה אם נחליט על באר פרטיי לקרותו בשם מעין בעינין שיתגלה על פני הארץ אבל מ"מ ידעינן מצד דרך העולם שהרבה הם מעינות ונובעים מתחתיו ולכך נראה דשפיר כותבין מי מעינות דהרי קי"ל באהע"ז סי' קכ"א דאנו כותבין כל סיפוקי העיר וביניהם הם ג"כ סיפוקי מי מעינות ולהכי נראה שהנהיגו שלא לכתוב מי בארות שהרי מקצת מן הבארות הם מי תמצית הבאים מן הנהר וכבר כתבו דיתבא על נהר. ואיך יכפלו שוב על מי בארות והרמב"ן כ' בפ' תולדת שרועי גרר טענו לנו המים אע"ג דהיא הי' באר טענו שהמים באו מן הנהר של גרר ולכך במי בארות אינו מבורר שאינו מן הנהר ואיך יכתבו שניהם ולכך הנהיגו לכתוב רק מי מעינות דוודאי הרבה מהם מעינות ולכך אם כתבו שם הנהר ג"כ. א"ש המנהג דלא לכתוב עוד מי בארות אבל אי ליכא נהר הי' ראוי לכתוב על מי בארות ואפשר משום ל"פ לא חילקו (אבל בוודאי ראוי לכתוב בכה"ג מי בארות כמ"ש הנוב"י וכן האריך בזה מרן הגאון בחת"ס בחלק ב' לאהע"ז סי' ל' ועיין עוד בתשובת אמרי אש חאהע"ז סי' ע"א)

וגם עפ"י הרוב יש נהר דהרי כ' הב"ש בשם הד"מ דבמקום שאין ב' נהרות המנהג שאין מסדרין גט שם ונהי דלפי הנראה מדברי התשובות שאין קפידא בזה ובפרט אם כותבין מלבד הנהר גם מי מעינות דהוי ב' סימנים אבל אי ליכא נהר כלל מלבד שלפי הב"ש המנהג דאין מסדרין שם גט. עכ"פ אם מסדרין ראוי לכתוב מי בארות כמ"ש הנוב"י ועכ"פ בנידון שלך אם תרצה לקבוע במקומך לסדר שם גיטין צריך עיון וחקירה רבה בכל הענינים וגם. אם יסכימו שני רבנים גדולים לסדר שם גט גם אני אצרף עמהם ויהי' ד' עמך ויצילך מכל מכשול ויברך אותך ואת ביתך דברי חמיך הדור"ש ה"ק משה שיק מברעזאווע: תשובה ק בעזה"י חוסט יום ו' עש"ק פ' תצא תרל"ו לפ"ק כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר הרב המאוה"ג המופלג מו"ה פסח זינגער אבדק"ק קורכדארף יע"א

מכתבו קבלתי ובו נשאלתי לחוות דעתי היות שמעלתו ני' רוצה למצוא תקנה לסדר גיטין בעירו ומקדמת דנא לא היו מסדרים שם גיטין ומצד איזה טעמים הי' טוב וישר לפני מעלתו נ"י למצוא דרך סלולה להיות רשאין לסדר גיטין בקהלתו ומעלתו נ"י האריך בזה טובא ואני אבוא בקצירת אומר הנה כבר הביא מעלתו נ"י דברי מרן הגאון בחת"ס בסי' ל"ד ועוד בשארי תשובות דרשאין לקבוע מקום הגם שעד עתה לא היו מסדרין שם גט אלא שצריך להציע הדברים לפני רבנים מובהקים כדי שלא יבוא לידי תקלה ויפורסם הדבר

וספיקא דמעלתו הוא רק בעירו איך לכתוב בשם עירו שיש לה ד' שמות קירכדאר"ף הוא שם שקורין בו היהודים ובשם לעז נקראת (נמחק) וההגריים קורין סעפעשוואראלי"א וההמון עם הסלוואקי"ן קורין אותה פאדרא"ז ואם נכתוב כולם יש לחוש לפקפוק של הפמ"א ח"א סי' י"ט דכ' דאם נכתב ב' פעמים דמתקרי יש לחוש דאצל אחד יש לו ב' שמות ולפי ענ"ד אין לחוש לזה דבאמת הי' תימה בעיני מעולם על סדר הגט של מהר"מ ושאר סדרים שכתבו דאם יש לעיר שני שמות כותבין שניהם ולא זכר שום אחד מהם האיך הדין באם יש להעיר ג' או ד' שמות. וראיתי ביש"ש בגיטין בפרק השולח בסי' ל"ב שהביא מי שכ' דאם יש לעיר הרבה שמות א"צ לכתוב אלא ב' שמות והשי"ש פליג עלי' וס"ל דאין חילוק בין אם יש לה ב' שמות ובין אם יש לה יותר דלעולם כותבין כולם. וכן מוכח מדברי הנוב"י מהדו"ת סי' קי"ז וקי"ח שפלפל בפרא"ג אמאי אין כותבין השמות שיש לה עוד עיי"ש עכ"פ מבואר דלולא שיש איזה טעם צריך לכתוב כולן וכמבואר בחת"ס סי' קי"ח וא"כ היכא דיש להעיר שמות הרבה ואין טעם וסברא שלא לכתוב כלם בוודאי צריכין לכתוב כולם

ומה שחשש בפמ"א הנ"ל דאם יכתבו דמתקרי ב' פעמים יאמרו דאצל האחד נקרא בב' שמות ההם זה אין חשש דמ"ש דאם המגרש יש לו ג' או ד' שמות דכותבין ודמתקרי וכמבואר בש"ע אהע"ז בסי' קכ"ט ובב"ש ס"ק ל"ד וה"ה נמי בשמות של העיר דצריכין לכתוב כולם אם אין ענינם אחד וכמ"ש לענין פרא"ג בנוב"י הנ"ל. ולכאורה לפי מ"ש במהרי"ק שורש ק"ו דאין צריך לכתוב שם של גוים גם בשם העיר וא"כ בנ"ד ולכהפ"ח שם הלע"ז