מהר"ם שיק אבן העזר קה

ושורש לעיר ושם העברי הוא שוה לו בנקודותיו ואין בו רק תוספת מעט ושם הראשון הוא בקרבו ורק שמוסיפין ן' ליפות ולהרחיב נראה לפי ענ"ד דזה ראוי לעשותו עיקר: ובאמת בלשון התה"ד בפסקיו סי' קמ"ב ועוד שם כ' דאזלינין בתר צחות לשון הלעז יעוי"ש דקשה קצת. ועכ"פ אנן קי"ל וגרירן בתר הרמ"א שהכריע דלעולם אזלינין בתר שם העברי וכ"כ בס' דברי חיים להגאון מסאנץ בשער שינוי המקומות אות ח' דלא קיי"ל בזה בפסקי מהרא"י אלא כהרמ"א

וא"כ כיון דלפענ"ד צריך לכתוב וואצן אינו צריך לכתוב דמקרי וואץ דכבר כ' והכריע הרמ"א שם דאם שינה השמות קרובים זה לזה ושם הישראל קיצור משם הגוים כגון שהישראלים קורין אותה רעדי"ש והגוים קורין הרעדי"ש א"צ לכתוב רק רעדי"ש שם הישראלי וכ"ש אם בשם ישראל מוסיף אות ונבלע בשם זה שם גוים מכ"ש דא"צ לכתוב וכ"כ שם בפ"ת ובספר דברי חיים שם והרבה טירחא טרחו הפוסקים להבין למה כותבין בפוזין פוזננא וכיוצא ואם נמצא כן בקיצור השם באריכות השם לא שמענו דשמו בקרבו וא"כ נראה לי פשוט דא"צ לכתוב דמתקרי וואץ

ועתה נבוא לשם הג' וואיטצען. הנה השם הזה כיון דבתנועות והברתו הוא משונה משם וואץ או וואצן נראה דהוי שם אחר דבכל קיצור השם או אריכות השם כ' בספר שמות דאזלינין בתר הנקודות עיי"ש ומכ"ש כאן דאיכא נמי הברת הט' דחשבו הנוב"י בתשובה סי' פ"ז בשינוי שם וא"כ נראה דשם וואיטצען ראוי לכתוב וצריך לכתוב בט' ואפילו לדעת הבית מאיר והתו"ג שם דפקפקו על הנוב"י דכ' בסי' פ"ז דהוי שינוי השם נראה דאינו מוכרח וכיוצא בזה מצינו בשם אנשיל שהקשה הטיב גיטין שם באות א' דאם נקרא וחותם בט' למה לא יכתוב אנטשיל והניח בצ"ע. ומרן הגאון בחת"ס חאהע"ז סי' כ"ד האריך בזה ורצה לומר כיון דאומרין כן רק מכח כבדות הלשון הוי כקיצור השם ושוב דחה כיון דחותם עצמו כן ודווקא התם מקיל משום דתלינין דחותם בטעות דשם אנשיל ראוי להיות בלא ט'. אבל בשם עיר שנקרא ונחתם בט' נראה דהוי שינוי וא"כ צריך לכתוב בט'

והברת פתח חריף נהי דבלשונם כותבין ע' או בלשון א"י אבל בלשונינו כותבין פתח חריף בשני יודין וביאר בט"ג אות ס' בשמות אנשים ס"ק ה' דפתח לדידן אינו צריך א' וממילא נקרא בפתח והי' סגי בחד יו"ד אלא דלא למטעי לקרוא בחירק לכך צריך ב' יודי"ן ובספר דברי חיים בשער התנועות ביאר ג"כ זה היטיב ואם יכתוב וואי יש לטעות בקריאתה ולכל הפחות אינו מוכח מתוכה קריאתה ולכך נראה דיש לכתוב ווייטצע"ן ונראה דאם כותב ווייטצע"ן שוב א"צ לכתוב שם הרביעי ווייצען ואפשר דהוי רק קיצור השם ולמה נאמר דנקרא בב' שמות וזה כונת התו"ג שכ' דט' נבלע. ובלא"ה כיון דדמיא במקצת אין צריכין לכתוב יותר כמ"ש הנוב"י מהדו"ת סי' קי"ז וקי"ח בשם פרא"ג דנקרא שם פרה"י וא"כ לפי מאי שביארתי נראה לפי ענ"ד לכתוב שם העיר וואצין דמתקרי ווייטצען דוואצן הוא ונזכר בסדרי גיטין ובכללו שם הגר כמו רעדי"ש הרפעדי"ש ושוב על שם האשכנזים יכתוב דמתקרי וווייטצע"ן כן נראה לפי ענ"ד

ומה שרצה מעלתו ני' לקבוע שם ווייטצען בהכרזה אינו מועיל לנידון שלנו חדא דגוף ההכרזה שהמציא הנוב"י פקפק הוא עצמו ע"ז דמה יעשה בגט ע"י שליח ועוד פקפוקים ומרן זצ"ל בחת"ס סי' ל"ג פקפק עליו וכ' דרק לרווחא דמילתא ני' יעויי"ש ובלא"ה לא הבנתי דאפילו אם משנין שם כבר הבאתי למעלה דעת המהרי"ק ושאר דיעות דאם לא נשתנה מחמת חולי או סבה גדולה נשאר שם הראשון עיקר ועוד דשם ישראל לפי מ"ש למעלה אין לעקור. ואם יכתבו וואצ"ן. דמתקרי ווייטצע"ן נראה דיוצאין לכתחילה לכ"ע ויעויין בתשו' מרדכי ס"פ המגרש אות תמ"ז תשובת הריצב"א בשם באורי"ש או בארוי"ש עיי"ש

ואין בזה משום מוציא לעז על גיטין הראשונים דהרי הם עשו מה שעשו רק על צורך שעה ושעת הדחק ולא קבעו שם העיר דבדיעבד כ' בתשובת אנשי שם סי' ר' והובא גם בפ"ת סי' קכ"ח ס"ק י"ג דאפי' אם כ' שם הטפל בשם העיר בדיעבד כשר אבל לקבוע שם לכתחילה נראה לפי ענ"ד דצריך לכתוב כדלעיל זהו דעתי וכיון שמעלתו נ"י כ' ששלח שאלה זאת עוד לרבנים מובהקים כאשר יסכימו כן יעשה ובקשתי שימחול להודיעני ההסכמה ואחתום בברכה המשולשת ויהי' ד' עמו ויברכהו דברי ידידו הדו"ש ה"ק משה שיק מברעזאווע. תשובה צ"ט בעזה"י חוסט עש"ק פ' בלק תרל"ה לפ"ק. החיים והשלום וכ"ט לאהובי חתני הרב המאוה"ג המופלג כש"ת מוהר"ר יעקב פראגיר נ"י האבדק"ק אדא יע"א

מכתבך קבלתי וע"ד אשר שאלת ממני שרצונך לקבוע בעירך שיסדרו שם גיטין וכתבת כמה אמתלאות וטעמים מה שמכריחך לזה וגם שאלת וחקרת כמ"ש הגאון מרן ז"ל בחת"ס באהע"ז ח"ב סי' ל"ו הטעם למה לא נתנו שם עד עתה גיטין ושמעת מאת הרב המאוה"ג שהי' שם מכבר שיש חשש מצד שבזמן העבר הי' שם העיר ההיא אסטראווא וגם יש ספק דנהי דהעיר ההיא נקרא אצל השרים והגוים הדרים שם אדא אלא שבע"פ קורין אותה בחטיפה אדע כאלו הי' נכתב ע' בסופו ושם הראשון כבר נשתקע ואין שום אדם קורא בשם ההוא ורק לפעמים נמצא על איזה בהמה המארק של אוסטרווא ולזאת אתה מסופק אם לכתוב שם אוסטרווא או לא גם אם יש לכתוב אדא דמתקרי אדע או בהיפוך (ובאמת אפילו אם נימא דנקרא אדע לא ידענו עדיין אם לכתוב ע' בסוף או יו"ד לבסוף דהע' מורה על סגו"ל שנאמר בדיוק יותר או בי' בסוף דלפעמים מורה על ציירי עיין בסדר שמות נשים ב"ש באות פ')

והנה בוודאי כבר כ' החת"ס דאי אפשר לעמוד בתקנות הנוב"י שלא ליתן גט בשום פעם במקום שלא נתנו מכבר וגם פה עירינו לא נתנו גט אלא בכפר הסמוך עד שתיקן הגאון המנוח מו"ה מנחם א"ש זצלה"ה שהי' מקדם אבדפק"ק ני' והאמת בכל מקום שרוצין לחדש לסדר שם גט צריך מתינות גדולה ועיון וחקירה רבה לחקור אחר שורש כל השמות והנהרות אם הם בתוך שבעים אמה ושיריים או רחוקים יותר דאז בעי' סיפוקי העיר מהם וגם אם יש לנהרות שמות משתנים כי נהר אחד לפעמים נשתנה שמו בעיר זו מבעיר אחרת וגם אם שם הנהר היא בלשון נקיבה או בלשון זכר דנהי דהנוב"י כ' דבנהר לעולם כותבין דמתקרי דנהר לשון זכר כבר הסכים מרן הגאון זצ"ל ובטיב גיטין בשם נהרות הסכים עמו דאם שם הנהר לשון נקבה כמו די דונאי כותבין דמתקריא ובפ"ת סי' קכ"ח כ' כלל ע"ז דאם הוסיף בשווא וחטיף שהוא לשון זכר ולפי ענ"ד אין הכלל הזה אמיתי שגם בשמות שסופם בשווא וחטיף נקראים בשם נקבה והכלל דצ"ע וחקירה רבה על כל הענינים הנצרכים לזה. (ולפי הנראה מסדר הגט אות קי"א כ' ג"כ הנוסחא כמ"ש הנוב"י דמתקרי ולפי הנראה מדברי מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל המובא בטי"ג בשמות הנהרות לפי מ"ש שם באות ל' נראה ג"כ דדמתקרי כשר לעולם וקאי על הנהר שהיא לשון זכר אלא שאם שם הפרטיי של הנהר הוא בלשון כגון טינא דמתקרי דונאי שפיר יוכל לכתוב דמתקריא דקאי על שם הפרטיי שהוא בלשון נקיבה כנ"ל)

ובגוף הדין נראה דלענין שם האיש והאשה קיי"ל באהע"ז בסי' קכ"ט דהשם שעולין בו לתורה או השם שחותם עצמו הוא יותר עיקר מהשם שקורין בני אדם אותו והג"פ פלפל שם אם שם החתימה יותר עיקר מן שם שעולה בו לתורה או שניהם שווין ונ"ל דהה"ד בשם העיר כיון דהיהודים בשטרות ובכתובות כותבין שם אדא בשני אלפי"ן הוא העיקר דהיא שם היהודים וגם של נכרים וגם שבע"פ קורין אותו בלשון דמשתמע אדע בסגול הרי נראה מדלעיל דשם הכתובה הוא העיקר מדדייקינין בה טפי והשם שקורין בע"פ אין אדם מקפיד עליו וקורין אותו רק בחטיפה ובקיצור. ובלא"ה נראה דאפילו שם שקורין בע"פ אינו מכריח שהיא נקראת בע' ואפילו שם של רב אדא הנזכר בגמרא נקרא בפי כל כאלו נכתב בע' בסוף שאין מרגישין הפתח תחת הא' בדיוק וגם הסגול אין מרגישין בדיוק והוי לישנא המשתמע בב' אנפין או בפתח שאינה נמשכת או בע' שאינה נדחקת

וראי' ברורה נראה לי בזה מדברי מהר"מ בסדר הגט אות ק"ט שכ' דלכך כותבין בפוזנא בפוזנין דמתקרי פוזנא ואע"ג דכל ישראל קורין אותו בשם פוזנא מ"מ כיון דבשטרות כותבין פוזנין ועיי"ש בבריכת המים שהביא בשם הלבוש דאם לא כתב פוזנא אין לפסול משום דהוי רק כקיצור השם ומהר"מ השיג באם לא ניתן עדיין ועכ"פ מבואר מדבריו כי היכא דבשטרות כותבין ע"ד אחר מעט ממה שקורין אותו בע"פ והשמות קרובין זה לזה אלא שינוי מעט אין צריך לכתוב אלא השם שכותבין בשטרות ובכתובות וא"כ ה"נ: