מהר"ם שיק חושן משפט קעו

שאר דבר הנאה כמו שהוא בכל תקנות והסכמת רבים היום יש בו צורך וטובה לזה ולמחר יהא צורך וטובה לאחרים ומי יודע מה יולד יום ואולי ימצא איזה מציאה ועוד כמה אופנים כי אין מעצור לד' להושיע

גם זולת כל אלה הרי כל התקנות הם לטובת הכלל ושייך בו הואיל וצייתי להדדי מקנה כמבואר במהרי"ק שהרי התוספתא סתמא קאמר אפילו בגברא דאינו רוצה לקנות שאומנתו עדיפא משלהם וע"כ דכללא הוא וא"כ בוודאי או דטעמא דהתוספתא מבלי טעם אלא משום הסכמת רבים או משום תקנות הכלל שהיום הוא טוב לזה ולמחר אפשר שישתנה הענין ויהי' טוב לאחר ושפיר שייך הואיל ורוצה לקנות מקנה וא"כ ה"נ בדיני ביהכנ"ס כן נראה לפי ענ"ד נכון דקנין ביהכנ"ס אפילו בדבר שלב"ל מועיל לכ"ע

ובלא"ה לפי ענ"ד דשותפות ביהכנ"ס יש לו ב' מעלות וזכיות אחד מה שאין בו דין חלוקה והוא לכנוס בו ולצאת בו בדברים הקדושים הנצרכים להיות בביהכנ"ס והב' הוא זכות שכל מי שירצה ליחד לו מקום וליתן עפ"י העילוי דמים יהא לו גם מקום מיוחד ומי שאין לו דמים אין לו עתה חלק בזכות ומעלה השנית ואין העני מקנה לאחרים זכות השני כיון שאין לו זכות זה ורק מאן דאית לי' זוזי ובי' שוב שייך הואיל ורוצה לקנות מקנה כן נראה לפי ענ"ד נכון

ונראה לי ראי' לדברי מהרי"ק הנ"ל דהרי התורה אמרה בפ' שופטים חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות ופי' בספרי הובא בש"ס סוכה דף נ"ו ע"א דבא למעט הבא שלא מחמת הרגל שזה כבר מכרו האבות זה לזה טול אתה בשבתך ואני בשבתי וא"כ מבואר דבכה"ג מועיל אפילו בדיבור בעלמא ואפילו בדבר שלב"ל דהרי הכתוב קראו מכירה, וא"כ קשיא על הרמב"ם פ"ד משותפין הנ"ל ואלא ע"כ כדברי מהרי"ק הנ"ל דרבים או כל בני אומנות שאני וגם הרמב"ם מודה ומאי שפירש רש"י בחומש שחלקו בימי שמואל ודוד ולכאורה מאי בעי בזה ואפשר דס"ל לרש"י דבעי' חבר העיר וכח ב"ד מיהו לישנא דקרא ממכריו על האבות משמע מצד מכר האבות מועיל ומקרי מכר

וא"כ מבואר דזה דבני העיר רשאין להתנות יש לו שורש בתורה וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא. וא"כ הה"ד בביהכנ"ס וכיון שמועיל בדשלב"ל כ"ש דמועיל בדבר שאינו מסויים ואפילו אינו מבורר איכ"ל דקנה ולא תלי' דבר זה בברירה דלא גרע מדשלב"ל מטעם הנ"ל ויבואר לפנינו דנידון שלנו לא תליא בברירה ועכ"פ מבואר דמכירוח המקומות בביהכנ"ס אפילו קודם הבנין ואפילו אם לא קנו עדיין הקרקע מועיל החלוקה והקנינים

אמנם צריכין אנו עדיין להקדים הקדמה ב) מי הוא שיכול למכור ביהכנ"ס ושאר צורכי רבים הנה הר"ן ריש פ' בני העיר הביא הירושלמי ג' מביה"כ כבית הכנסת. ז' מבני העיר כבני העיר ומסיק בירושלמי דהיינו בסתם שהעמידו עליהם ז' סתם לפקח על עסקי הציבור שלא תאמר דברים של ביהכנ"ס לא עלתה על לב קמ"ל דז' יוכלו למכור. ולכאורה דברי הר"ן סותרין זה את זה מתחילה פי' הירושלמי ג' מביהכנ"ס כגון של טרסיים ויחידים הרי ג' שהעמידו יש להם כח של אותם יחידים של ביהכנ"ס וכן ז' שמכרו רחוב של עיר כאנשי העיר שמכרו ומכירתן מכירה. מעיקרא כ' דז' לענין רחוב ולבסוף כ' דהיינו לענין ביהכנ"ס

ומעלתו ני' הקשה לפי דברי הר"ן משמע בביהכנ"ס סגי ג' למכור וא"כ הה"ד ג' במעמד כלם מועיל אפילו להוריד וא"כ כל הסוגיא דנקט זיי"ן שלא אליבא דהלכתא דלא קי"ל כרמב"י לענין רחוב ותו דכל הפוסקים כ' זיי"ן ודברי הריטב"א קשים ביותר שכ' שביהכנ"ס שלנו שיש לכל אחד ואחד מקומות מיוחדים דינו כביהכנ"ס של טרפיים וסגי בג' ולבסוף מדבריו עצמו לא משמע כן אלא דווקא של טרסיים

והנראה לפי ענ"ד בעזה"י לבאר דז' טובי העיר רמז הרשב"א בתשובה סי' תרי"ז הם שבעה רואי פני המלך ואמרי' בסנהדרין דף יו"ד דלענין עיבור שנים בעי' ז' מהאי טעמא שהוא מטכסיסי מלכות לפרש"י והתוס' יו"ט בפ"א מסנהדרין משנה ב' הביא בשם המפרש דלהוציא שנה מחזקתה ולעבר השנה הוי כעין נפשות ובעינין זיי"ן יעויי"ש. ומינה דהה"ד טובי העיר ופרנסים שהועמדו לפקח על עסקי רבים הן לענין ייחוסי הציבור לענין עצמם והן נגד השרים והמושלים והן ג"כ יש להם יחוס לענין נפשות עיין בחו"מ סי' קס"ג סעי' ג' בהגה"ה ולא גרעו. מעיבור שנה לכך בעינין מסתמא זיי"ן כאשר מצינו שורש להם בתנ"ך דלשבעה ראוי למסור צרכי הרבים בכל ענינים. אבל אם הועמדו רק לענין יחוסי נגד הקהל ועניני פנימיים של קהל סבי בג' כמו לענין שאר שופטים ודיינים

וא"כ א"ש טעמו של הירושלמי דלענין ביהכנ"ס של יים ויחידים דיש חוץ ממנהיגי בהכנ"ס אלו עוד פרנסי העיר שעליהם מוטל להשגיח ולפקח על כל צרכי הרבים. ועל מנהיגי הבתי כנסיות אלו אינו מוטל רק לפקח על צרכי בתי כנסיות שלהם לכך אלו המנהיגים גם אם הם רק שלשה הם ככל אנשי ביהכנ"ס ורשות וכח בידם אפילו למכור את הבית הכנסת שלהם לפי דעת הר"ן והריטב"א כיון שמבלעדי זה יש עדיין ביהכנ"ס של אנשי העיר בכלל. אבל במכירת ביהכנ"ס של העיר בוודאי לדבר גדול כזה הוי כעיבור שנה ובעינין זיי"ן מסתמא ועל זה רמז הריטב"א דהיינו למכור הביהכנ"ס שהוא דבר כולל כל הציבור גדולים וקטנים דבר כזה רק לזיי"ן נמסר אבל דבר שאינו נוגע רק לאנשי ביהכנ"ס כגון מכירות המקומות אם ימכרו או רק ישכרו דזה אינו נוגע לדבר שבכלל בזה סגי בג'

איברא דקשיא לי' להר"ן דע"כ ש"ס דידן פליג על הירושלמי דאל"כ למה נקט זיי"ן טובי העיר ומאי פיסקא דלמא גם מתניתן בביהכנ"ס של טרסיים או שאר יחידים מיירי אלא ע"כ דש"ס דידן סובר דלעולם בעינין זיי"ן וכן נראה דעת הרמב"ם או דלכל הפחות מספקא לי' להרמב"ם דלמא הש"ס דידן פליג ולכן לא הביא הרמב"ם דינו של הירושלמי. אבל להר"ן וסייעתו דס"ל דכל שנוכל להשוות הירושלמי ותלמודא דידן עבדינין. קשיא לי' ולזה תי' דרבא קאי אמתניתן דמיירי מרחובה וזה שייך רק בשל בני העיר ולכן נקט רבא זיי"ן ולעולם דס"ל כהירושלמי זהו הנראה לי בכוונת הר"ן וא"ש דאין דבריו סותרין זא"ז

ובאמת לולא דברי הר"ן לפי מאי שפרשתי הי' אפשר לפרש דע"כ לא ס"ל לירושלמי דג' סגי אלא למכור ולהעלות בקדושה אבל להפקיע מקדושה בעינין דווקא זיי"ן ולכך סתם הש"ס וכן הפוסקים כתבו זיי"ן והיינו לענין הפקעה אבל הר"ן והריטב"א ע"כ לא ס"ל לחלק בזה דכיון דג' הם כזיי"ן לענין מכירה הה"ד דג' במעמד כל הקהל מועיל גם להפקעה כיחיד בשלו כן נראה לפי ענ"ד

ולכאורה מדברי המרדכי ישן המובא בב"י משמע מלשונו כל שמינו אותו כמו שאנו ממנין ראש הקהל סגי אפי' בפחות מזיי"ן מיהו מרן זצ"ל בחת"ס חיו"ד סי' ה' כ' דס"ל ג"כ כהר"ן. ורק דווקא אם מינו אותו בפי' למכור אז סגי בפחות מזיי"ן ובזה אין מחלוקת וכן פירש המג"א בסי' קנ"ג ס"ק י"ב לפי הנראה. ועפ"י האמור מובן לי היטיב דברי הפנ"י בסי' ד' שכ' בתשובה שם דרוב מזיי"ן טובי העיר סגי עיי"ש וכבר הקשיתי עליו הובא לעיל (בתשובה א') הא קי"ל בע"ז דף ע"ב כדשיימו ד' בעינין דווקא הסכמת ד' וכן קי"ל בחו"מ סי' י"ב סעי' י"ח לענין פשרנים עיי"ש אמנם להנ"ל א"ש כיון דז' טובי העיר יסודם מעיבור שנה ושורשם מז' רואי פני המלך והרי גם שם אזלינין בתר רוב וכמו דאמרי' שם בע"ז לענין תלתא (ועיין בחת"ס חחו"מ סי' קט"ז כיוצא בזה בנידון שלו ומה שהקשה שם לדברי הרמב"ם עיי"ש)

מיהו היינו דווקא אם הי' כאן זיי"ן טובי העיר והמיעוט לא הסכים עם הרוב בזה ס"ל להפנ"י בתשובה דסגי ברובא כיון דכל הזיי"ן היו כאן ודנו זה עם זה ואע"ג דהמיעוט אמר בהיפוך חשיב כאלו הסכימו כמו שהוא לענין דיני ממונות ונפשות דאזלינין בתר רובא אבל אם לא היו כאן כל הזיי"ן טובי העיר גם הפנ"י מודה דלא מהני וכמבואר שם מלשונו בסוף דבריו וזהו דעת הרשב"א והד"מ דפחות מזיי"ן לא מהני היינו אם לא היו הזיי"ן ביחד אבל אם היו ולא הסכימו איכ"ל דאין כאן מחלוקת וכן כתב בתשובת הרשד"ם בחלק או"ח סימן ל"ו. ולענין מעמד אנשי העיר ס"ל להפנ"י דאפילו אם לא הי' המיעוט כאן מועיל משום דשם המיעוט צריך להיות נגרר אחר הרוב

אבל לענין זיי"ן טובי העיר דהם כפרנסים ודיינים שצריכין לכלכל דבריהם במשפט בעינין שיהיו זיי"ן כאן ואז אפילו לא יסכימו רק רובן ס"ל להפנ"י דסגי וזה י"ל דאין בזה מחלוקת וכ"ע ס"ל כן וכל זה מבואר מדברי הפנ"י עצמו וא"ש דלא קשה מאי שהקשה מעלתו ני' דלמה לא הביאו דהרשב"א חולק על הפנ"י די"ל דאין כאן חולק. וא"כ אם יש כאן זיי"ן ורק רוב מהם מסכימים מועיל אבל אם הוא נוגע רק ליחידים והם העמידו עליהם ג' פרנסים הרי מסתמא הם כהקהל שהעמידו אותם לדעת הר"ן והריטב"א. והרמב"ם והש"ע נראה דחולקין על זה או דלכל הפחות מספקא להו: