מהר"ם שיק חושן משפט קסח

תשובה יח בעזהי"ת חוסט יום ד' פ' ויצא תרל"ו לפ"ק. החיים והשלום וכל טוב לידידי הרב הגדול המפורסם מוה' אורי מיללער אבדק"ק ברעזאווע יע"א

ע"ד הסכסוכים בקהלתו שהיו שם שני גבאים שמינו הקהל מאז לגבאי דאה"ק לקבץ ממון בקהל עדתו וגם יש שם חשובי קהל שהרבו לנדב לכוללינו באה"ק וקבצו ג"כ נדבות מאחרים עבורם ושלחו מהכולל באה"ק להם שהם יהיו גבאים מהכולל שלנו וכן עשו ונהגו גבאותם כמה שנים ועתה שמת אחד מהגבאים של הקהילה שהי' ממונה מהקהל לקבץ מעות מאה"ק והשני מחל על כבודו ומינו מיעוט הקהל וגם הראש הקהל בתוכם לשני גבאים הבנים של הגבאים הישנים ורוב הקהל אינם מסכימים לזה ושואל הדין עם מי

הנה גוף הדין יבואר בחו"מ סי' קס"ג דכל עניני הקהל נעשים ונגמרים ע"י רוב דיעות של אנשי הקהילה וכן הוא המנהג פשוט בכל הקהילות לעשות גבאים וכל דברים טובים עפ"י רוב הדיעות או עפ"י המנהגים שלהם ע"י בוררים וכיוצא בהם או ע"י גורל ואפילו שבעה טובי העיר אין להם כח לעשות אלא צרכי הכלל של העיר ולכך אין למכור ולשנות ביהכנ"ס וכיוצא בו אלא צריך להיות במעמד אנשי העיר ומבואר בח"מ סי' ב' די"א דאין כח ביד טובי העיר אלא בדברים שנתמנו עליהם ועיי"ש בסמ"ע סקי"א. ואפילו לפי מ"ש המג"א בסי' קנ"ג ס"ק ל"ז בשם המשאת בנימין דהאידנא שבעה טה"ע יכולין למכור ביהכנ"ס. היינו דווקא ז' טובי העיר כולם בהדי הדדי אבל לא אחד מהם ואפילו הוא הרה"ק וא"כ מצד מה שנעשו גבאים ע"י הרה"ק ואיזה יחידים עדיין לא זכו בהתמנותם אם רוב הקהל כנגדם

ע"כ אנו צריכין לדון על מקור הדין אם זכו מצד תורת חזקה של אביהם וכבר האריכו בזה אם יש דין חזקה במצוה ובש"ע או"ח סי' קנ"ג סעי' י"ז פסק דמי שהי' ביתו ביהכנ"ס ימים רבים אין הציבור רשאין לשנותו וכ' שם המג"א אפילו אם יש קצת טעם לשנות מוכח בגיטין דף ס' דאין לשנות דאיתא שם מערבין בבית ישן מפני דרכי השלום ובמהרי"ק שורש קי"ג הוכיח כן מדדאיצטרך טעם מפני דרכי שלום ותיפוק לי' משום חזקה ואלא ע"כ דקמ"ל דאפילו יש טעם לומר דליכא חזקה אפי"ה אין לשנות מפני דרכי שלום והרמב"ם בפי' המשנה כ' הטעם משום הנאה ובמג"א בסי' שס"ו הקשה הרי בגמרא אמרינין משום חשדא עי"ש

ונראה לפי ענ"ד דהא קי"ל בח"מ סי' קמ"ט דחזקה במצוה שייך דווקא אם יש לו חזקה שיש עמה טענה ויעויי"ש בתומים והיינו שמחלו הציבור זכותם או שקנו זכותם או שמוכח מצד המנהג שמחלו להאיש המתחיל במצוה ההוא ולפי ענ"ד יש בזה ג' ענינים. א) מי שמתאמץ שלא יתבטל המצוה ההוא ולולא פעולתו הי' נתבטל המצוה לזמן. ועי"ז הוי כמציל מן הנהר ומן הגייס דקנה וכן מצינו בתענית דף כ"ח שתיקנו הנביאים שביניהם שלעולם יהי' להם קדימה בזמן ההיא להקריב עצים לצורך המזבח. ב') מי שכיבדו אותו הקהל במצוה אחת שהיו אחרים יכולין לעשות המצוה הזאת ובחרו בו ומחלו לו זכות המצוה זכה מטעם חזקה. ג') אפילו אין לו טעם לטעון טענת חזקה מ"מ כיון שעשה הוא הדבר הזה זמן הרבה אין לקחת ממנו מפני דרכי שלום כדאמרי' מערבין בבית ישן

ובאופן. השני שזוכה מטעם מחילה ומטעם חזקה צ"ע איך יכול לקנות הדבר מטעם מחילה הא הוי עדיין דבר שלא בא לעולם וקי"ל בחו"מ בסי' ר"ט דבדבר שלב"ל לא מהני מחילה. וצ"ל דקהל שאני דדברי קהל ככתובין וכמסורין דמי וכמו שהביא הב"י ביו"ד סי' רס"ד בשם הר"מ שאם הבטיח לאחד למול את בנו צריך לקיימו הואיל ומנהג בני אדם הוא כך ומכ"ש בקהל

ואכתי יש לעיין תינח אם הבטיחו לו הקהל על עולמות אבל איך נימא דמסתמא מחלו לו לעשות לעולם דבשלמא אם שתקו זמן מרובה דאין הדרך לשתוק לזמן מרובה אלא א"כ רוצין להניחו לו לעשות כן עד עולם אז מוכח מהשתיקה דמחלו אבל מסתמא ממה שמערבין בביתו האיך נדע שמחלו לו זה הדבר עולם. ונראה מפני שאסור לשנות מפני דרכי השלום א"כ כיון שעירבו שם מבלי תנאי ע"כ דמחלו לו הדבר הזה עד עולם וא"כ שוב הוי כחזקה שיש עמה טענה שמחלו לו. וא"כ א"ש דברי הרמב"ם בפירוש המשנה דבאמת הטעם משום הנאה מצד חזקה שמחלו לו הנאה זו אלא שמנ""ל שמחלו לו וע"ז הוצרך הגמרא לשנות משום חשדא וממילא עי"ז הוי כאלו פירשו שמחלו לו הנאה זו והוי חזקה כן נ"ל

וא"כ ה"נ בנידון הנ"ל שהיו האבות של הגבאים שבחרו עתה גבאי א"י כמה שנים ומחלו להם מצוה הזאת וכבוד הזה הרי זכו במצוה ההיא לכל ימי חייהם וא"כ אם היו דנין על האבות הי' נראה דאין ליטול מהם כבודם והמצוה. ובספר אמרי אש בחלק הראשון בסי' קט"ז האריך בזה בשורש חזקה זו

וראיתי בהגהות הגאון רע"ק איגר זצ"ל בש"ע או"ח סי' קנ"ב שהקשה דברי הש"ע אהדדי דשם בסי' קנ"ג פסק דהמחזיק במצוה יש לו חזקה ואין רשאין לשנותה ובסי' רמ"ה ביו"ד פסק הרמ"א דאם רק א' בעיר נוהג מנהג רבנות ובא רב אחר להעיר ההיא ורוצה לנהוג רבנות גיטין וקידושין אין יכולין למחות משמע דס"ל דאין חזקה בעשיית המצוה וכדעת הסוברים כן. ולא זכיתי להבין קושיתו דהרי בעינין חזקה שיש עמה טענה או מחילה או מכירה ושם אצל הרבנות מאן מחל ומאן מכר. ועוד הרי שם בסי' קמ"ט בחו"מ פסק הרמ"א דאם מעיקרא לא הי' להם ס"ת אלא אחת ואח"כ קנו הקהל עוד ס"ת אין הראשון יכול לטעון טענת חזקה. דמה שמחלו לו לא הי' מחילה אלא משום שלא הי' להם ס"ת אחרת. וא"כ ה"נ אצל לומדיה ות"ח מעיקרא לא הי' שם אלא ת"ח אחד ועסק זה ברבנות אבל אח"כ כשבאו עוד אחרים מי יכול למחות דהוי ממש כמו בס"ת

ועכ"פ היכא שהיו יכולין למנות אחרים ובחרו באלו ומינו אותם סתם על כל השנים הרי יש להם חזקה. בוודאי במקום דהמנהג דממנין גבאים רק לזמן לשנה או לשלוש שנים לא שייך לא מחילה ולא חזקה ולא דרכי שלום מפני שכן המנהג. וא"כ אם הי' בעירם המנהג למנות גבאי א"י על כל הזמן כפי מה שנראה מתוך מכתבו א"כ האבות בוודאי יש להם חזקה. אבל האבות אינם יכולים למחול על כבודם ולמסור התמנותם לבניהם אחריהם כמבואר שם. ובאו"ח סי' קנ"ג. וכן אם מתו אם יש לבניהם אחריהם טענת חזקה מצד ירושה אם אינם ממלאים מדות ומעלות אביהם פשיטא דאין להם חזקה. אלא אפילו אם ממלאין יש פלוגתא ועיין באמרי א"ש סי' הנ"ל שהביא בשם שיורי כנה"ג שאין לבנים חזקה ובס' מחנה חיים ח"ב סי' ח' כ' דאם הי' לאביהם חזקה רק מפני דרכי שלום אין הבנים יורשים גדולתם

ובלא"ה קשה לי איך ס"ד לומר דיש לבנים חזקה דבשלמא בחלק הא') דלעיל איכ"ל כן. אבל בחלק הב') שהוא רק מכח מחילה כמ"ש לעיל א"כ נראה פשוט דיכולין לומר לאבותיכם מחלנו ולא לכם דהרי קי'"ל בחו"מ סימן קע"ו גבי שותפין דיכולין השותפין לומר עם אבותיך רצינו להיות שותפין משא"כ עמכם וא"כ כ"ש הכא. דהאבות שהיו יקירי קרתא ועסקו הרבה לטובת הקהל מחלו הקהל להם משא"כ לבנים. וכ"ש בנידון דידן להיות גבאים בוודאי נראה שיוכלו לומר לאבותיכם היינו מרוצים שיהיו שלוחינו אבל הבנים אין אנו רוצים שיהיו שלוחינו. דשליח בעינין דווקא שיהיו מדעת כמו שדרשו רז"ל אתם גם אתם מה אתם לדעתכם גם שלוחכם וקהל מקרו מוחזקים והממעה"ר

מיהו כל זה אם היו שואלים הלכה למעשה קודם שנתמנו הגבאים החדשים בניהם של הגבאים הישנים לגבאים אבל בנידון זה שכבר נתמנו אע"ג דלא נתמנו אלא ממועט הקהל והרה"ק מ"מ נראה כיון שעלו לא ירדו דהרי כ' המג"א בסימנים הנ"ל דאם עברו הציבור ושינו זכה האחר וקשה אמאי וצ"ל כיון דעיקר ושורש הדבר מפני דרכי שלום וכאן כיון שכבר נתנו לאחר יש לחוש טפי למחלוקת ואיכא טפי משום דרכי שלום ואם יש לומר לכאן ולכאן שב ואל תעשה עדיף ולכך בנידון זה נראה לי שישארו הגבאים החדשים גבאים לשנה ושוב אין כאן חשדא ועי"ז יהא נעשה שלום וד' יברך את עמו בשלום דברי הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה יט בענין הנ"ל: החיים והשלום אל אצילי ב"י ראשים וטובים ושאר יחידי סגולה יקרי רוח ובעלי תבונה ולהעומד בראשם כש"ת כ"ה מרדכי יוסף ני' רה"ק בק"ק ברעזאווע יע"א כולם יתברכו בברכת חיים ושלום עד עולם: בשבוע העברה קבלתי מכתב כתוב מאת הראש הקהל