מהר"ם שיף על שבת קטו:

גמ' בעי מניה ר״ה בר חלוב כו'. בעיא דר״ה מצי למיפשט מברייתא [דבסמוך] ס״ת שבלה כו' ויש ליישב [עיין במהרש״א]:

גמ' עשה להם הקב״ה סימניות כו'. עיין בח״ש שהנונין הן טעות ע״ש ועיין בשו״ת רש״ל. ואפשר שכן דרך לעשותו כחצי עיגול כזה () והוא שאין זה מקומו:

ברש״י שכתבו מקרא התרגום כו'. בח״ש מוחק ויש לישבו [עיין במהרש״א]:

בתוס' בד״ה היו כתובין כו' וקשה לרשב״א כו'. אין רצונו להקשות רעגענשבורג כיש משבשים [א] וק״ל׃

בתוס' בד״ה מגילה כו' וא״ת א״כ כו'. דא״ל הא קאמר תיבעי למ״ד אין מצילין כו' ואף שריש גלותא פשיטא ליה שאין קורין כאן [כן כתוב לפנינו ואפשר לומר שצ״ל בהן] ואפ״ה מסתברא ליה לומר כאן מצילין טפי מדלעיל [הואיל וכתובין בלשון הקודש] מ״מ מקשו שפיר מבכל לשון דקתני בברייתא הכא וא״ל דלמא הך ברייתא ס״ל ניתנו ליקרות ואינהו פליגי לעיל למ״ד לא ניתנו ליקרות מ״מ הקשו שפיר [דהא אין בין ספרים כו' אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ומגילה כו' אשורית על הספר ובדיו משמע דשארי ספרים מצילין אף שנכתבו בכל לשון ושלא בספר ודיו דודאי דלא ניתנו לקרות משום ריעותא דאינן בספר ודיו וגרועין מהך דסם וסיקרא דלעיל כיון שאינן בלשון הקודש] ודו״ק: