מהר"ם שיף על כתובות לד:

גמ' היתה פרה שאולה לו כו' פטור. ובלא שבת היה חייב מיהא בקרן. ובלא שואל רק ש"ח דחייב בפשיעה הוא פשיטא דשואל אתי לאשמעינן כיון דמשעת שאלה נתחייב במזונותיה ה"א דנחייב ג"כ באונסין [למפרע משעת שאלה] וק"ל:

ברש"י בד"ה גנב וטבח בשבת דחיוב ממון כו'. וגנב וטבח בברייתא [דמחייב ר"מ] איירי בגנב בלא איסורא דשבת שמגביהו ברה"ר או בשאינו כפות [וכר' נתן] וק"ל:

לעיל בהגביה הכיס אמרינן הגבהה צורך הנחה וה"נ הכא [בגדי גנוב דרבה] אף שהגביה ברה"י וקנאו מ"מ אתיא עליה באיסור שבת [דא"א להנחה בלא עקירה וכלישנא קמא דלעיל אליבא דר' אבין ע"ש] ודו"ק:

בתד"ה ור"מ כו' לוקה ומשלם אף בממון כו'. במת ומשלם אף דליכא בנין אב ממוציא שם רע ס"ל מת ומשלם משום דחידוש כו' ולא יהיה אסון קאי דוקא אממון אבל בלוקה ומשלם אי לאו בנין אב דמוציא שם רע הוי פטרינן אף בקנס כיון דעדים זוממין קנס וכדי רשעתו דאיירי במלקות וממון קאי אעדים זוממין וק"ל:

בתד"ה אבל שבת כו' ואע"ג דבשעה דמתחייב עדיין הממון בעין וכו'. ולעיל בגונב כיס היה מגרר כו' פטור אע"ג דלכאורה הממון בעין בשעת איסור שבת אפ"ל דרבה ס"ל כפשטא דמתני' דדייק ושיבר דוקא כו' והכא משום דטבח ליה אח"כ ומינה משתמע פירוש דברייתא דלעיל דמגרר דוקא כשהממון אח"כ ליתנייהו [ובהדיא פריך לה בפרק בן סורר ארבה ממגרר ומשני לה דשדיא בנהרא] ועיין: