מהר"ם שיף על בבא בתרא קט:

גמרא אימא שארו זה האם כו'. אע"ג דא"כ נמצא הסבת נחלה כבר כתבנו לעיל. ויש ליישבו בענין אחר ועיין לקמן בתוס' דף קי"ד בסוף ע"ב בד"ה אף תמצא מבוקשך:

גמ' אלא לאו דאבוה מלוי ואמיה מיהודה. רש"י בשופטים והוא לוי. מצד האם. ואין זה ה"א בשמעתין:

גמ' דכתיב בני משה גרשם ואליעזר כו'. דכתיב בתריה שבואל כו' [ובני גרשום שבואל כו' וכתיב ושבואל בן גרשום בן מנשה] ולכך לא מייתי מהתורה [משום דאפשר דהך גרשום אחרינא הוא]:

גמ' שתולין את הקלקלה כו'. כמה שאמרו [יומא ל"ח ע"ב] ושם רשעים ירקב צדיק מעצמו רשע מחברו וכמ"ש כבר על ושם האיש המוכה כו' [ילקוט פרשה פנחס]:

בתוס' בד"ה ואימא כו' א"כ לא לכתוב רחמנא והעברתם כו' ונתתם כו'. דא"ל דלמא ה"א ונתתם לאורויי אפילו במקום אב ונתתם לבת. דא"כ לא לכתוב ונתתם ומסברא נמי בת קודמת כיון דלענין יבום כו' אלא לאורויי דוקא במקום אחין ונתתם לא במקום אב. וכ"ת א"כ לא לכתוב כלל כיון דמסברא נמי בת קודם ולא לכתוב והעברתם ולא ונתתם כו' י"ל להורות דאי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין דמסברא הוי אחין קודמין לאב: