מהר"ם פדואה צח

משם ראיה לנדון דידן שלא כפינן להוציא דהא רבי זכריה לא גירש אותה אף כי היתה אסורה עליו משום שבויה שאם גרשה לא היתה מותרת לדור בחצר כדאיתא שם ואפילו באותו מבוי ואין נראה לומר שמשום שבויה הקילו שלא לגרש דנראה מן סוגית התלמוד שהיה מסופק אביי רק על דירת חצר אם הקילו משום שבויה או אם דינא הכי ופשוט דמשום שבויה הקילו אבל בגרושה אינו כן אבל על שלא גרשה משמע שדינא הכי דאל"כ היה לאביי ג"כ לשאול אם כשאר איסורי בנדון דידן מותר לקיים או דוקא בשבויה הקילו ודוחק לומר שהיה פשוט לו שמשום שבויה דוקא הקילו להחזיקה אבל לענין דירת בחצר מסופק הוא אם משום שבויה הקילו דוקא דא"כ היה נכון שכאשר אמר בבעיותו התם היא דבשבויה הקילו היה לו לומר כמו שהקילו להחזיק' אך נראה מדלא הזכיר התלמוד דבר מאלה שם שדינא כך ולא משום קולא שבויה וגם מוכח קצת מלשון הברייתא שתנא ואעפ"כ ייחד לה בית בחצירו כו' משמע אע"פ שהיתה אסורה לו נהג קול' זו ואם גם מה שלא גרשה היתה קולא היה להתנא להתחיל ולומר ואעפ"כ לא גרשה וייחד לה בית כו' אלא ודאי מה שלא גרשה אינו חידוש כי ככה דינא כשאר איסורים ולזה נסתפק אביי בעבור לשון הברייתא דאפשר לפרש מה שאמר ואעפ"כ היינו שאין הסברא היה ראוי להחמיר לענין דירה יותר בשבויה שהיא אשתו ואוהב אותה מן הגרושה שאינה עוד אשתו אמנם במה שלא גרשה נראה שסובר שאין בו חדוש מאחר שגם אשה אחרת האסורה לו מחמת דבר אחר כנדון דידן יכול לקיימה דאין סברא להחמיר יותר בשבויה לענין זה משום אהבה דאפשר לתקן חשש' של אהבה במה שיתרחקו שלא ידורו בשכונה אחת ואם לא יספיק שכונה יתרחקו יותר: ובתשובת רשב"א הנדפסי' בסימן תקל"ט יש תשובה מזה מסכמה למה שכתבתי אך יש בה טעיות אמנם הדבר מובן נאם מבי"ק: תשובה להגאון מהר"ר נתן יצ"ו על שכתב בגט מומר שם הנהר פואה והמנהג לכותבו פו יא הלא מעלתך אינו צריך לא לגמרא דידי ולא לסברא דידי אך כמדומ' לי שכוונת מעלתך שאשא בעול עמך דלימטא לי שיבא מכשורא והנה מאשר כתבתי כבר לא אזוז שכשר הגט בדיעבד מטעם פסק ר"י וחביריו דהיכא דשנה בדבר שאין צריך לכותבו דכשר הוא ואף שמהרר"י בכתביו בסימן קנ"ז כתב דאין פשוט להכשיר מטעם זה הואיל וראבי"ה חולק הלא גם הוא מודה בדיעבד כמו שסיים בתשובה ההיא ושם מחשב גט שנתן מומר דיעבד אפילו קודם שנשאת הואיל ויש טורח להשיג אחר גם נראה דשנוי זה לכתוב פואה במקום פו הוא פחות משנוי נהר קייר שכתבו ייר. בתשובת ריצב"א פרק המגרש בגט שבא מארץ הגר שכתב שם וז"ל כיון שאין שום אות במקום הלעז כך שוה יו"ד במקום קו"ף ואף כי לא אוכל לפרש היטב לשון זה מכל מקום נראה שהכשיר השנוי המועט הזה מאחר שהמובן הכל אחד קל וחומר פו ופואה שיותר דומין זה לזה ואין לדקדק מסיפא דמילתא בתשובה ההיא שכתב וז"ל וכן נהר שינה שכתבו בלא יו"ד שנא כך הוא לשונם לומר שנא כי גם במקומנו קורין אותו בלא יו"ד עכ"ל משמע הא לאו הכי פסול זה אינו דאם כן היו דבריו סותרין זה את זה אלא ר"ל דאפילו לכתחילה יכולין לכתוב שנא ויפה כתבו כמו שאמר לפני זה וז"ל ומה שכתבו ודן בלא יו"ד יפה כתבו שר"ל שלכתחילה כותבין כן ועל עיקר השאלה של מעלתך אומר אני שאם לא היה נכתב בשנוי שם זה כי אם