מהר"ם פדואה צז

וסברא נכונה היא אף כי לא מצאתי אותה מתוך הספר כי רחוק הוא שלא יכלו בתולים לעולם אמנם דברי רש"י דוקא הם ודייק בדבריו ברישא דברייתא וז"ל הרואה דם לאו בבתולים קמיירי אלא בדם נדות ואם היה כדברי מעל' שכוונתו לומר שביאה ראשונה אינו מן המנין לא הי' לו לומר לאו בבתולים קמיירי אלא בדם נדות רק היה לו לפרש ביאה ראשונה אינו מן המנין או באופן אחר אך לשונו הפשוט שאשה זו שהתחילה לראות מחמת תשמיש לא היתה בתולה בהתחלתה לראות מחמת תשמיש ולא מדבר בבתולים כלל כי ירא פן נטעה לפרש ענין ההיא ברייתא אף בבתולי' בענין כל שמעת' שלפני זה. בכן אמר לא בבתולי' קמיירי כי בתולה אין לה גבול לענין זה וכן הרמב"ם פרק כ"ה דאישות אין נראה דמיירי בבתולה כמו שכתב מעל' ואשר נסתפק מעל' אם יש להקל בדברי המרדכי בפי' ואם יש לה וסת תולה בוסתה שפיר ואם יש לה וסת זמן קבוע שהיא רואה בו תולה בוסתה שיכולה לומר זה הדם טהור הוא שעדיין לא הגיע וסתה. קולא גדולה היא ומי הוא אשר חיילי' יגבר להקל נגד כל הפוסקים האחרים גם מה שכתב מעל' שפירש"י שמשה סמוך לוסתה כפירוש שאר הפוסקים לא מצאתי פירוש זה בפי' רש"י שלפני רק ז"ל ואם יש לה וסת לקלקל הזה שאינה רואה כל שעה מחמת תשמיש אלא לפרקים תולה בוסתה ומשמשת בלא בדיקה בין וסת לוסת ואשר נסתפק מעל' אם יש לחוש לדברי הרמב"ן שאמר שאין בודקין בזמן הזה מנהגא לא ידענא ומעל' לא צריך להכרעתי אמנם מעשה בא לפנינו בעיר הזאת זה שנים רבות עברו ועלתה הסכמתינו לבדוק כדברי הרא"ש אשר הפיח בדברי המחמיר באלה. אך לא עלתה בידינו כי אמרה האשה אח"כ שנתרפא'. ואף כי עבדא איסורא לשמש ולנסות יותר שלא ברצון חכמים מה שעבר עבר כי אמר כלתה החררה ואשר נסתפק מעל' כאשר יהיו אסורין לשמש יחד בדין זה אם יאמרו שלא להפרד בגט פטורין ויעמדו ככה עגונין בלי תשמיש אם בתי דינין כופין אותו לגרש משום גזרה שמא יבא עליה באי ודאי שאסור לדור בשכונת' כי גרע זה מגרושה שלבו גס בה שאסור לדור בשכונת' כי שם היתה שנאה ביניהם ומחמת איבה גרשה אפילו הכי חששו אמנם אם יאמר להיות עגון ולא ידורו יחד בשכונת' יש להסתפק דאף כי ד"ה הוא שמעשין לפסולות כגון אלמנה לכ"ג וגרושה לכהן הדיוט התם הנישואין הם בעבירה מה שאין כן בנדון זה אכן אם האיש לא קיים פריה ורביה ודאי כופין אותו דהלכתא כרב תחליפא סוף פ' המדיר דכופין על ביטול פריה ורביה בשהה עמה עשר שנים ולא ילדה אפילו אם ירצו לדור יחד וכן פסק שם רב אלפס ז"ל אבל אם קיים פריה ורביה נראה לכאורה שלא לכופו להוציא מק"ו ממוכה שחין שאם אמרה דיירה בהדיה בסהדי שבקין להו וחמירא סכנה מאיסור והתם סכנה הוא מפני שממקתו כדתנן ותשמיש קשה להן כדאיתא בגמרא שם ונראה שאין הפרש בין היכא דדרה עמו בסהדי להיכא שנפרדין זה מזה שאינו דר בשכונתה דאין לך סהדי יותר מזה שמרוחקין הן ואדרבא יותר טוב הוא שאין דרין יחד בשכונה מאשר דרין יחד בסהדי דהא בכתובות פרק האשה על רבי זכריה בן הקצב בענין שבוים תנא ואעפ"כ ייחד לה בית בחצירו וכשהיא יוצאה יוצאה בראש בניה וכשהיא נכנסת נכנסת בסוף בניה משמע שדר עמה בסהדי וזה היה ענין העדות שיוצאה בראש ונכנסת בסוף שלא יתייחדו שם כדפירש רש"י שם ומסקינן שם שדבר זה אסור בגרושה שדוקא בשבויה הקילו אבל בגרושה לא ידור בשכונתה א"כ משמע שהרחקה זו שלא ידורו יחד בשכונתה כדין גרושה יותר טוב מאשר ידורו יחד בעדות וגם