מהר"ם פדואה צט

פוא במקום פו דהיינו תוספות אל"ף לבד זה לא היה שנוי כלל כי גם מהרר"י בכתביו סימן קמ"ב כתב על שם נהר טובר שיותר נכון לכתוב טוברא ומחשב אותו ללשון צח ושנון ומביא ראיה משמות העיירות הגרא בזלא אולמא ווינא. והיה אפשר לחלק ולומר שר"ל דוקא בשמות אלו כדי להוציא המלה בחזקה כי האות שלפני אל"ף היא דגושה אז ראוי להוציאה בחזקה לכך באה אל"ף לאחריה על דרך שכתב מהרי"ל והוא לפני בחבור גטין שלי שאין צריך לכתוב אל"ף השם כי אם בשמות שהם דגש כגון יוטא בילא אבל בנדון דידן לכתוב אל"ף אחר וי"ו נקודה בחולם אין בו מן הצורך. אמנם נראה שמהרר"י הנ"ל לא חילק בזה שהרי בתשובה הנ"ל הזכיר גם הויי הויזא ואין נראה שאות ז' תהא נשמעת בחוזק כי ידמה אז לסמ"ך לכן נראה לי שפוא במקום פו לא היה שנוי אכן פואה שאל"ף היא נעה ובאה ה' אחריה כראוי כמו שכתב מעלתו דומה שהשם ישתנה מזכר לנקבה כי נהר פו נראה לי שכולם קוראים אותו בלשון זכר שהאשכנזים אומרים דער פו ולא די פו וכן בלשון לעז אומרים אל פו ולא לפו כי יש נהרות קוראים אותם בלשון זכר ויש בלשון נקבה נהר דונא קוראין אותה בלשון נקבה וכן נהר ברינטו אומרים די ברינטו ובלע"ז לברינטו ונהר מיין ונהר ריינא קוראין בלשון זכר דער מיין דער ריין ויהי מה בהא נחיתנא ובהא סליקנו להיות נמנה עם כבודך להכשירו בדיעבד וגט מומר זה דיעבד הוא כנ"ל ושלום מני אהובך מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל קאצנאילנבוגן: תשובה לרבי שלמה מאייזנשט"ט על גט שחסר מתא האמצעי היינו אצל עמידת המגרש וכבר נשאת בגט זה: יב על הגט שסדר מהרר"א וחסר בו מתא האמצעי והאשה נשאת בגט זה ויש לחוש מאחר שלא נכתב מתא דרעזניץ אולי יאמרו דרעזנין אחר הוא שהוא כפר מאחר שלא נכתב מתא ראוי להשיב על זה כי דבר מצוה הוא הן לרחק הן לקרב. ואען ואומר שאם בגליל ההוא נוהגין לכתוב בגטין כמו שאנו נוהגין לכתוב לשון כאן אצל הזמן ועמידת מקום האיש והאשה אם כן אין לחוש לשום דבר בגט הזה כי מאחר שכתב בראשונה אצל הזמן כאן בפלונית מתא דיתבא וכן בסוף אצל עמידת האשה כתיב העומדת היום כאן בפלונית מתא דיתבא אם כן איך יוכל להשמט שהעיר הנזכרת באמצע אצל עמידת האיש שלא יהיה ברור שהיא היא העיר הנזכרת בראשונה ובשלישית מאחר שכתוב העומד היום כאן בפלונית דיתבא הלא כאן אין לחלק לשתי מקומות וכאן ראשון ושני ושלישי בהכרח מקום אחד כי איך יאמר הסופר או העדים כאן על שתי מקומות נבדלות בזמן אחד. אם כן אין לטעות שמא כפר הוא כי יגיד עליו ריעו ואם אולי בגליל ההוא אין נוהגין לכתוב לשון כאן אצל מקום עמידת האיש והאשה רק אצל הזמן וכן מצאתי שככה נהגו לכתוב בווינא ובנורמבורג מ"מ מאחר שבזמן הזה אין אנו כותבים לא מקום לידה ולא מקום דירה רק מקום הכתיבה לבד אם כן נראה בודאי שאין לחוש מאחר שנזכר פעם אחת מתא כי מקום הזמן ועמידת האיש והאשה הכל מקום אחד הוא באשר אין כותבין בגט מקום אחר רק מקום הכתיבה לכן אין להרהר על גט זה ובפרט מאחר שכבר נשאת ומה שכתבתי שאין אנו כותבין בזמן הזה לא מקום לידה ולא מקום דירה תמצאנו מבואר הטעם בכתבים של מהר"ר איסרלן ז"ל סימן קמ"ב נאם מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילנבוגן: