מהר"ם פדואה רלג

אחרות בכן המכה אינה כוללת וכן בנ"ד אינה כוללת כנ"ל ועוד מניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא דהג"ה זו למה הניחה עניין חולי הנער אשר נתעסקה בו ובאה לדבר בגזירת מושל שהוא מכת מדינה היה לה לומר אם החולי מכת מדינה שרבים הם אשר החלו כמו בדבר או שאר חולאים המתרגשים בהשתנות העתי' אלא ודאי אין כוונת ההג"ה על הרוב רק על הכלל הכולל כולם שכל המלמדין בטלים ובחולים לא ימצא דבר זה וק"ל. ואם לחשך אדם לומר מאחר שנדון זה אינו מכת מדינה שלא ברחו כולם רק המיעוט א"כ לא יקרא אונס דלא היה לו לברוח כמו שאחרים לא ברחו זה אינו דהירא ורך הלבב הוא מסוכן בעת הדבר ב"מ כמפורסם אף כי רבי' הם אשר הם אבירי לב ואינם מפחדי' מ"מ אותם המפחדים מסוכנים הם ויש להם להמלט על נפשם ולא ארחיב עוד באלה לפקפק ולומר אם כן התלמיד ידע שהוא רך הלבב והמלמד לא ידע טבעו ואינם שוים בידיעה דזה אינו מי שהוא אביר לב לפעמים נכנס אימה בלבו פתאום והוא לא הבין זה בעצמו מקוד' גם לא עלה דעת שום אדם סכנ' הדבר ב"מ א"כ אינו שייך לומ' היה לו להתנות. ושלו' מני מבי"ק: איך נקרא לס"ת בן מומר פז נדרשתי לשאלו אותי כהוגן על דבר שני האחים כמ"ר אברהם וכמ"ר אפרים והמה בק"ק אוב"ן ואביהם זאת לפני' בישר' עטיל שניאו' שמו והמיר דתו ובניו היקרים הנ"ל לא עלו לס"ת מיום ההוא כי יבושו להקרא בשם אבי אביהם שיודע ויהיה ניכר בשתם בכל פעם באשר מקדמא דנא היו נקראי' על שם אביהם ועתה ישתנו לגריעותא ונשאלתי אם יש צד היתר שיהיו נקראים על שם אביהם כמקדם והנני להורות בו היתר גמורה ואימת הגאון כמהר"ר איסרלן אשר סדר לקרוא בן מומר על שם אבי אביו והביא ראי' מספר חסידים לא יבעתני כי לא אמר בו ולא אחלוק על דבריו אך אומר כי מודה בכיוצא בזה הלא אמרו ז"ל בפרק הזהב נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים וממנו מיקליין כרעי דמר עוקבא בפרק מציאת האשה ורב מספ' אשר הפליגו רבותינו בעון זה הלא אמרו וז"ל גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה ק"ו דבר כזה שאין לו יסוד תורה ולא יסוד נביאים כי אשר אמרו פר' אמר להם הממונ' ושם רשעים ירקב שיהא רקביבית בשמו והביא שם גם מן התורה היינו שלא לקרא לבן שם של רשע או לקלל הרשע בזכרו אותו כאמרו ז"ל המזכי' צדיק ואינו מברכו רשע ואינו מקללו עובר בעשה שנ' זכר צדיק וגומר אבל ליחס הבן ולהזכירו בן פלוני אביו לסימנא בעלמ' מאלה לא דברו הלא ככה מצינו ברשע בן רשע בבן ירבע' ובן אחאב גם בצדיק בן רשע כחזקיהו בן אחז אשר היו הרשעים ההם העובדי' לע"ז ואפילו הכי נתיחסו בניה' אחריה' לסימנ'. מעתה אומר אף כי הדב' מנהג אחרונים הוא וחסידות יתירה כשא' מנהגי חסידי' הנזכרים בספר חסידים לא על לבם לזלזל בכבוד הבריות כי אין זו משנת חסידים רק אשר דברו בו כוונו לבן מומר אשר היה נער וקטן כאשר עזב אביו אלהי אבותיו ומעול' לא היה נקרא בן פלוני אביו ולא ניכר ונודע בשתו בפרהסיא באשר יהי' נקרא על שם אבי אביו אבל במי שהיה גדול והורגל ודש בעירו להיות נקרא בן פלוני אביו וישנו אותו ויחוורו אפיה בדברים חלילה משפוך דם נקי ומניה וביה אבא ניזל ביה נרגא להוכיח מתוך תרומת הדשן עצמו שבכיוצא בזה לא דבר כי בפרק ד' מיתות דרשו רבי ישמעאל ור' מאיר מה ת"ל את אביה