מהר"ם פדואה רלא

כי בלי ספק מעלה היא כי בתחלה גליון ואחר כך מגוף הספ' ומעלתך הביא קצת ראיה שאפילו לכתוב מזוזה היה מעלה ויכול להיות אבל לחתוך ולהניח לא נראה בעיני והנרא' בעיני לפום ריהט' כתבתי ועל בינתי לא אשען. ובפרט כי אני היום סמכוני באשישו' שהיו' הזה עזב חליי מני ושבתי לבריאותי ת"ל ולפני מעלתך אין דבר נעלם ומה אדע ולא תדע רק מענוותנו' דמר שאל אותי בכן מעלתך יורה כפי חכמת' ומי יהרהר אחרי' ומה שהבאתי לעיל ראיה מפרק קמא דב"ב אל ידחה אותי מעלתך לומר דרב הונא לא אתרמי ליה אלא חד קאי אמאי דאמר שם בגויל ששה ורב הונא היה רוצה לנסו' בשיעור זה ולא אתרמי ליה דאם כן אינו מחובר יפה מה שאמר אחר כך רב אחא בר יעקב כתב חד אמשכי' דעגל' ואתרמי ליה דמה שנותן השיעור בגויל ששה מפרש רש"י בעבור שהוא עב והקיפו גדול צריך ששה ומשכ' דעגל' משמע דאתרמי ליה בעור שאינ' עב כעור רך של עגל ואז הקיפו אינו גדול וא"כ לא היה ארכו ששה אלא ודאי תרווייהו קיימא אתרמי ולא אתרמי אשיווי אורך והיקף יהיה ששה או פחו' או יותר וק"ל וגם נראה שרש"י רצה לפרש זה מה שפירש ולא אתרמי ארכו כהקפו דמה בא לפרש פשיט' שר"ל כך אלא ר"ל שלא תפרש לא אתרמי בשיעור זה של ששה טפחים שלפניו בסמוך לכך פירש שקאי ולא אתרמי ארישא אארכו כהקפו לבד ואפילו הכי לא ראו לעשות באופן שכתבתי להאריך ביריעות ולקצרם אחר כך אף כי גם שם היה נוי לס"ת וצריך קצת לעשות ארכו כרחבו: פה נדרשתי לשאלו אותי על ראובן שיש לו בית הכנסת בביתו והבית הכנסת הם שלו בלבד ולא מנע אחרים הדרים בעירו מלילך לביה גם לא השאיל אותו להם אך מעצמם באו לב"ה והוא היה מרוצה בבואם לב"ה שלו כי ברוב עם הדרת מלך א ויהי בימים הרבים ההם קם אחד מתוך העדה והיה לו לאויב והיה ריב ומצה ביניהם ועלה ברוח בעל בית מהכנסת למנוע רגל שונאו מלבא לביה שלו ואמר השונא כי לא יכול למנעו בעבור תקנת ר"ג א"ל ואם אדם משאיל ביה לרבים ויש לו ריב ומצה עם אדם אינו רשאי לאוסרו לאותו אדם אם לא יאסור לכולם וכשמוע בעל הכנסת הדבר הזה עמד בביה בפני העדה ואמר להם אף כי מעולם לא השאלתו לכם ב"ה שלי ולא היה לכם יד ושם בו רק לי לבד הביה ואנכי המוציא והמביא ועל פי ישק כל דבר הכנסת וכלי הכנסת והקופ' והגבאות מ"מ לסתום פי דוברי שקר הנני מבטל מעתה ההשאל' ולא תבואו עוד לביה שלי אף אם היתה השאלה אך בזאת אתרצה לכם ואתן לכם רשות לבא לעתיד לביה אם תתנו לי בכתוב וחתום מידכם שלא בתורת השאלה תבואו ושלא יחול תקנת ר"ג עלי רק ברשותי תמיד למנו' אתכם או מי שארצה לבא לביה וכן כתבו וחתמו לו כל העדה שלא ירצו לטען מעולם עליו ולומר שיש להם שום זכות בב"ה או שבא להם בהשאלה רק מחלי' פניו שיזכה אותם לבא לב"ה להתפלל ולרצונו ימנע את מי שירצה אכן השונא ההוא מאן לחתום ומנע רגלו מאז מלבא לב"ה רק אחרים שקבלו עליהם כנ"ל באו לב"ה ברשות בעל בית והנה ראובן בעל הכנסת הניל לבו נוקפו פן יש בו עון כי יגרש שונאו מהסתפח בנחלת ה' מלהתפלל בתוך בני ישראל ואם ירשהו לבא לב"ה בלתי שיחתום גם הוא כשאר העדה יגור שיגרע כחו ולימים ישוב לומר שלא יוכל לאסור עליו אף כי יהיה לקוץ מכאי' ושאל אותי מה אדון ביה ואם המעשה הזה אסר עשה להתנות עם הקהל שלא יבאו בתורת שא יספיק ך