מהר"ם פדואה רל

אין ראיה כי שם כולל תורים ובני יונים יחד גם על בני שייך לשון זכר והספרים אינם מדויקין בלשונות אלו בשחיטות ובדיקו' וספרים כיוצא בם ואהובי שארי פוק חזי מאי עמא דבר וככה מורגל בפי השוחטי' המומחים וטע' המפ' בהגה"ה שהיא משום גזירה נראה מתוכו שאין לחלק בין יונה לשאר עופות מסבר' הכרס. ומה שמזכיר יונה יותר משאר עופות יש לתת שתי סבות האחת שיותר שכיח שיצא דם במריטת הנוצות מהיונה מבשאר עופות כמו שכתב מעלתך ומ"מ אם יקרה בשאר עופות אין הבדל כי אדרב' יותר יש לגזור שם משום הרואה דיסבור שהדם יוצא משום פשיט' עור או איזה נקיב' ולא יתל' אותו במריטה מאחר שאינו שכיח והשני שבשאר עופות אין רגילו' כ"כ למרוט כי הנוצות אינם מעכבות בשחיטה רק ביונה שהוא עוף הדק ונוצותיה מרובים וארוכין ומעכבין השחיטה נוהגים למרוט אותם וזה אמת דוק ותשכח ולא עוד הפעם: לחתוך גליון ס"ת לתקנה בו פד תולה ארץ על בלימה ייטיב לך החתימ' אהובי הגאון כמהר"ר יוסף יצ"ו מכתב מעלתך קבלתי וע"ד בקש' מר לכתוב לשארי האלוף להקר רוחו עם כמהר"ר קלמן איני צריך להשיב באש' כבר עבר זמנו לדעתי כי בר"ה מאי דהוה הוה ומכתבי לא יגיעך עד י"ה לדעתי ואנכי עיף ויגע עד לא אוכל לכתוב הבלתי צריך כי לא הייתי בקו הבריאות כאשר יגיד לך המוביל ות"ל שבתי לבריאותי אך לא יצאתי עדיין מדלתי ביתי מיו' שובי מווינזיי'" וע"ד הס"ת אשיב למעלתך שורותיים להיותו דברי תורה אם תתייאשו שלא תוכלו למצא שום תיקון באופן אחר כ"א לחתוך הגליונים לתקן בו אז ודאי היה שרי כיון שבלתי מתוקנ' היא עומדת לגניזה א"כ פשיטא שיות' טוב הוא לחתו' הגליוני' ולתקן הס"ת ולגנוז מותר הגליוני' מאש' יהיה נגנז כל הס"ת דיהיה דומה לתיבה דאירפט מעבד' תיבה זוטרת' שרי. וכן פריסה דבלה למעבדא פריסה לספרי שרי דמסתמא גם שם ישארו חתיכות ויגנזו או לברייתא שהבי' מעלתך ס"ת שבל' דהיינו עושי' ממנה מזוזה לולי שאין מורידין וכו' והמות' ע"כ ישאר כלי קדושה אך יגנז מאחר שגם בראשונה עומד לגניזה אמנם בנדון דידן שאפשר לתקן לדעתי הן להמתין עד כי יקרה לפניכם היודע לעשות גויל או לתקנה בקלף שלנו דלא ידענ' איסור לתקן מבחוץ במטלית של קלף על ס"ת של גויל דלא יקרא מנומר בעבו' זה אם כן ס"ת זו בקדושת' היא ואינה עומדת להגנז ולא תקרא ס"ת שבלה אם כן גם גליונות דילה בקדושתייהו עומדין ואין ראוי לחותכ' ולגנוז אותם וסברת הסופר שאומר שזה הוא הדור לה להקל משאה סברת כרס הוא וקצת ראי' לאסור יש מפר' קמ' דב"ב בהא דת"ר אין עושין ס"ת לא ארכו יות' על הקפו ולא הקפו יות' על ארכו כו' רב הונ' כתב שבעין ס"ת ולא אתרמי אלא חד ופיר' רש"י ולא אתרמי ארכו כהקפו רב אחא בר יעקב כתב חד אמשכיה דעגל' ואתרמי ליה ואם היה מותר לחתוך גליונות העודפים בהן ולגנזם אחר כך היה נקל הדבר מאד לעשות יריעות ארוכות מאד ולהעדיף בם הגליונו' ולהגדיל הכתב ולחתוך אחר כך הגליונות עד ישוה האורך להקפו כי לא היה לחוש שיהיה אורך יותר אף אחר הקציצה מאחר שמגדילי' קצת בכתב אלא ודאי אסור לחתוך העודף ולהניחו בלי קדוש. אמנם על דא לא אחלוק על דברי מעלתך אם היה אפשר לחתוך רק כדי צורך המטלית ולא יהיה גנאי לס"ת שתרא' יריעה אחת ארוכ' מחברתה כי אז היה נראה להתיר