מהר"ם פדואה רכה

זבוב נמצא בקדירה עט אהובי עמיתי הגאון כמהר"ר יוסף י"ץ שלום למר ולתורתו. מכתב מעלתך הגיעני ואשיב למעלתך על דברי תורה אשר מעלתך חושב לדלות מבור רק אין בו מים נוסח מהשבע' כתובה לא ראיתי משום מחבר רק בתוך הקונטרס מהלכות גיטין שהעתיק הזקן מ"ו הגאון אבי חמי הגאון ז"ל יש נוסח אחד ממה"ר ענשכ"ן ז"ל ואין בו דבר חדש ולרצונך אעתיקו ואשלחה למעלתך ועל הוראת זבוב הנמצא בקדירה אשר העיד מעל' על מעלת חמי הגאון שהורה להתיר מכח דברי רשב"א שמביא הטור יו"ד בסי' ק"ד לא נודע אלי דבר מהוראתו זאת וגם לא ראיתי אחרים נוהגין ככה ואף כי גם הרוקח כתב ככה והמרדכי פרק בתרא דע"ז הביאו וז"ל מצאתי בספר הרוקח תולעת הזבוב שנפל לקדירה אע"ג דק"ל עכברא בשכר' אשבח משבח אבל זבוב אין נותן טעם עכ"ל. ובודאי ר"ל שאין נותן טעם לשבח ואין ר"ל מחמת מעוטו דמשמע לשון אע"ג ולשון אבל זבוב שהוא מחלק בין טעם עכברא לשכר' לטעם זבוב לקדירה וכן מסיים בהג"ה במיימוני בהדי' כדברי הרוקח בפרק ט"ו דמאכלות אסורות וכן כתב גם הר"ן בפ' בתרא דע"ז וז"ל ומהא שמעינן שכל הדברים המאוסים כעכברא וכיוצא בו אין אוסרים בפליטה אלא דוקא בחלא ושכרא דמשבחו בהו עכ"ל מ"מ לא ראיתי מעשה משום מורה שנהג ככה באשר תקצר ידינו ושכלינו לדעת איזה הוא טעם לשבח או לפגם כי מצאנו דין עכבר אע"ג שהוא מאוס בודאי כדאיתא בההוא פירקא מ"מ אמרו שבחלא ושכרא נותן טעם לשבח ובשאר משקין פוגם א"כ יוכל להיות שגם שאר שרצים ועכבר גופי' יתנו טעם לשבח באיזה מין קדירה אשר יהיה טבעו כטבע חלא ושכרא ולא ידענא כי אין אנו נוהגי' בטעמא קפילא ארמאי בזמן הזה מ"מ חלילה לי לגדף איזה מורה אשר יורה לקולא בזה מאחר שיש לו על מי שיסמוך ולא נמצא חולק עליהן בדברי הפוסקים בהדיא: נגיעת רגלי ההי"ן בספר תורה ועל דברי מעלתך בנגיעת רגלי ההי"ן בשמות ושאר רגלי ההי"ן בס"ת קשה עלי מאד להשיב באשר יש להשיב על דברי הארי מהרר"א בכתב' שחוכך להחמיר כשיש הרבה ההי"ן חדא דמאיזה טעם יש להחמיר בהרבה ההי"ן יותר מן אחת מאחר שהחשש הוא משום לא תעשון כן לה' מה לי בשם אחד או בשמות הרבה. שנית נראה לי מתוך דבריו שכל עצמו לא נסתפק אלא יש לדמות זה למה שמצא בהג"ה בספר המדע בנפול דיו על השם א"כ נראה שלא ראה דברי מרדכי מפרק הקומץ רבה שכתב בשם ר"י שאם הדביק אות של שם שיכול למחוק ומביא ראיה מנפיל' דיו דאם ראה מהרר"א דברי מרדכי הנ"ל לדעתי לא נסתפק דבר מ"מ לבי נוקף להקל אחר שיצא מפה קדוש לאמר שבהרבה ההי"ן אין נראה טוב לתקן. ואשר נסתפק מעל' אם ר"ל לפסול או להכשיר בלא תיקון נראה ודאי שאין ר"ל להכשיר בלא תיקון דלפני זה בסמוך בסי' ע"א כתוב דאם נוגעת פסולה היא ואפילו בדיעבד וראייתו מהרא"ש ודברי הגאון מהר"י קלון זרים מאד בסי' צ"ח שנוטה לומר שדעת י"ד וא"ז בכתבם לפסול נגיע' רגלי הההי"ן וקופי"ן ר"ל שלא יועיל תיקון והוא לא מצא שום פוסק שהחמיר בזה לבד הר"ץ שהחמיר בתחלה ולבסוף חזר בו ואדרבה מצינו בדברי הרא"ש בהלכות שבת בהדיא וז"ל ופסולה עד שיתקן אבל בתפילין אין תקנה כי צריך לכותבן כסדרן עכ"ל איך נאמר מעתה שבנו יחלוק עליו ולא ראינו כן בהדי'