מהר"ם פדואה רכב

פתוחות כי מאחר שהוא סובר שהריו' שבסוף פרשה ראשונה מורה על פתוחה שלאחריה אם כן במה יודע בתפילין שפרשת קדש שהיא ראשונה פתוחה היא הלא אין דבר לפניה דאין לומר הואיל דכשיש חלק מלפניה עושה אות' פתוחה כל שכן כשלא נכת' דבר לפניה שנקראת פתוחה דאם כן כאשר התחיל בספרו למנות הפתוחות והסתומות היה לו להתחיל ולמנות גם בראשית והוא לא כן עושה אך התחיל יהי רקיע ואפשר לתרץ שמה שאומר וג' פרשיו' הראשונות פתיחות אינו שב על תפילין רק אמר שככה הן בתורה ובא להורות לנו דינן בתור' כדי שנדע להתנהג בתפילין ואין להקשות דאם כן יזכיר רק שני' האחרים היינו שניה ושלישית פתוח' וישתוק מהראשונות דחשש פן נחשוב שהראשונות היא סתומה ויתחיל שיטה ראשונה באמצע לכך אמר שגם היא פתוחה אך שלא נוכל לעשו' לה דין פתוחה בתפילין כמו בשנים האחרים אבל בפרשת בראשית לא יצטרך לתת שם לבראשית פתוחה כדי שלא נתחיל אות' באמצע שיטה ואם אולי סובר שהיא סתומה ימנה אותה במספר הסתומות דפשיטא דהתחלת התורה לא יקרא סתומה לכך אין לחוש וגם פתוחה לא נקראת לאשר אין דבר לפניה כנ"ל. והשתא דאתינא להכי זכינו לדון ולתרץ דהרמב"ם אינו פוסל כאשר תהיה פרשה והיה אם שמוע פתוחה ונאמר באופן שאמרתי שלשונו שאמר ג' פרשיות הראשונות אינו שב על תפילין ככה נאמר גם לשונו שאמר שאם עשה הפתוחות סתומות והסתומות פתוחות פסול כו' אינו שב על תפילין רק על הדין של תורה ולהיות כי התחיל ואמר וצריך ליזהר בפרשיותיו באר ואמר מה הוא שצריך להזהר ואמר כי הדין בפרשיות התורה שפרשה סתומה או פתוחה היא פסולה בהיות ההפך וג' פרשיות ראשונות הם פתוחות בתורה ורביעית סתומה מעתה ידע כל סופר להזהר איך יתנהג בתפילין ועיקר המכוון שג' פרשיות ראשונות לא יעשם סתומות כי אז יהיה פסול. ומה שהזכיר כאן דין הסתומה שעשה פתוחה שפסול ואין אנו צריכין כאן לדין זה בתפילין כנ"ל הוא להורות כי לכל הפחות מצוה בתחלה לעשות אותה סתומה מאחר שבתורה היתה פסולה אם עושה אותה פתוחה לכך צריך להזכירה ודי בזה. ואינו דוחק בעיני ליישב הרמב"ם כדי שלא יחלוק על משמעות התלמוד שמשמע שאינו פסול בדיעבד בתפילין כמו במזוזה. וע"ד הקידושין אשר קדש בטבעת שאולה לא באר מעלת' אם המשאיל השאיל ע"מ לקדש אך מתוך שהבאת לזה דברי הרא"ש מוכח מזה שהשאיל ע"מ לקדש ומסתמא אם הוחזר הטבעת למשאיל נתנו לאשה הדמים דמי הטבעת דבלא"ה לא נראה כלל שיהיו קדושין וא"כ היה חומרא יתירה לחזור ולקדש. אך מה שכתבת שקצת בני אדם אמרו שיש לחוש ללעז הלא בהג"ה במרדכי שהבאת לא נראה שהחולק הקפיד על זה רק על הכתיבה הקפידו והיה הויכוח על זה אכן משום הלעז לא הקפידו הואיל וקדשו שני' בצנעה ומסתמא גם מעלתך עשה בצנעה כי בפרהסיא ודאי יש לחוש ומספ' המרדכי עצמו אין להביא ראיה כי אפשר שר"ל שלא השאיל ע"מ לקדש ואינו חולק על הרא"ש גם בכל בו לא מצאתי כדבריך אך ההפך מצאתי שם שהיא מקודשת וגם הטבעת לא יחזיר רק דמיו הואיל והוקצבו הדמים ויהי מה אם מעל' עשה בצנעה לדעתי אין קפידה ולא אאריך עוד ושלום ב' דיצימרד"ש: הפטרה עח שואל כענין משיב כהלכה אהובי האלוף מהר"ר אליה קפשלי יצ"ו שלום למר ולתורתו ראיתי אשר חבר מעלתך לבטל מנהג קדמון בעירך אשר נהגו לקרות ביו"כ בהפטרת