מהר"ם פדואה רטז
Maharam Padua 216 · מהר"ם פדואה · free full Hebrew text
Open in the reader →שלא יושם עליו דין עש"ג בשום דבר בגללה והיא האשה רוס"ה תרד עם כמ' יצחק הנ"ל לדין תוך שני חדשים אחרי יגיע אליה מכתבי זה באחד מבתי דיני ישראל הממוצעין לשניהם והב"ד ההוא יעיינו בדיניהם אם יש בדבר חשש קידושין ואף ידונו ביניהם על שאר כל דברי ריבותם והדין יקוב את הההר. והנה מי שהוא מבני עמינו אשר ימחה ביד האשה מלקיים דברי אלה ויטה אותה מדרך הישר הנ"ל אף הוא יהיה נתפש בעונו ויחול עליו גזרתי זאת ואשר יראת ה' על פניו וחרד אל דברו ושומע לקול המורים ישכון בטח ונגע לא יקרב באהלו כה מעתיר הטרוד מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילנבוגן: בחור נשבע לאמו שלא לקחת אשה בלתי רשותה ואחר כך תקע כפו לקחת נערה בלי רשות אמו אם חל התקיעה כו': עד נדרשתי לשאלו אותי על עסק בישא נתהוה בבחור אחד שמו אברהם י"ץ בכמ"ר משה ז"ל היה נקרא מושיל פיוס ז"ל אשר בצאתו מבית אמו האלמנה מב"ת להרחיק נדוד ללכת אל מקום הרועים ללמוד תורה נתקשר לנגד אמו בקשר אמיץ טרם יצא מבית' וקבל עליו בחרם חמור ובשבועה דאורייתא שלא ישא אשה בלתי רשות וצווי אמו ובהיות הנער במרחקים נעתר למבקשיו ונתפתה ליצרו ובתואר אשה יפה השחי' דרכו ותקע כפו לאם הנערה לקחת בתה אף אחרי הגיעה אליו התראה מאמו שעררתו על שבועתו ומחתה בו שלא יקחנה ויש מי שאומר שאף נשבע לאם הנערה בשבועה חמורה נוסף על התקיעת כף ורבים מאלופי הארץ ההיא מגמגמין בדבר ויש מי שאומר ללכדו בחרמו אם לא יקיים תקיעת כפו ושבועתו לקחת הנערה ואני מרחוק שמעתי ולא אבין ומחשבותיהם זרו בעיני איך יטעו כולם בדבר משנה מאחר שהבחור כבר מושבע ועומד שלא ישא אש' בלתי רשות אמו איך יחול ת"כ או שבועה אחרת לבטל שבועה ראשונה והוא דבר שפשו' כביעתא בכותח' שאין שבועה אחרונה חלה לבטל קמייתא כי מלאי' מאלה כל הפוסקים והמקור מזה הוא משנתינו בפרק שני דנדרים שאין נשבעין לעבור על המצות ואפילו לעבור על המצוה בשב ואל תעשה כגון שלא יעשה סוכה או שלא יטול לולב או שלא יניח תפילין כדתנן שם ונדון דידן הוא נשבע לעבור עבירה בקום עשה והוא יותר חמור ואפילו על ידי כולל אינו חייל אף על גב דבשב ואל תעשה חייל על ידי כולל אפילו לבטל המצוה כדאיתא בירושלמי והרי"ף והתוספות מביאין אותו פ"ג דשבועות שאם אמר שבועה שלא אוכל מצה אסור לאכול מצה בלילי פסח וכו' אלמא דבאיסור כולל חייל שבועה לבטל המצוה אפילו הכי מוכיחין שם התוס' מן התלמוד דדוקא כה"ג שמבטל המצוה של מצה בשב ואל תעשה אבל אם נשבע לאכול נבלות ושחוטות אינו חל על הנבלות אע"פ שכולל מאחר שיצטרך לעבור בקום עשה אם ירצה לקיים שבועתו ונדון דידן נמי נשבע הנער לעבור בקום עשה היינו לקחת אשה בעבירה כי יעבור על שבועתו הראשונה. ואפילו אם נאמר שת"כ חמורה משבועה כמו שחוכך לומר ר"ת מ"מ פשיטא שאינה חלה לעבור עבירה בקום עשה רק נא' שהבחור ההוא ישא עונו וישוב על חטאו' כנשבע לשוא ולא יחשוב אדם לומר מאחר שאם לא ישאנה יעבור על שבועה ואם ישאנה יעבור על שבועה מאי אולמא האי מהאי אף כי אינני צריך להפר מחשבה זו לרוב פשיטות בטולה מ"מ שלא