מהר"ם פדואה רז

ודיעבד דוקא מחלק כמי שנשבע לרצון חבירו כגון משה וצדקיהו שהוא בדין אין מתירין אלא בפניו בדרוש ההוא חלקו בין לכתחלה ודיעבד אבל בחומר ע"ד רבים לא ימצא הפרש זה כ"א בתשובת רבי' קלון בשורש נ"ב שמצא הרב ההוא מגילת סתרים משם רבי אביגדור שהבדיל בין לכתחלה ודיעבד אף בע"ד רבי' ואף רבינו קלון לא הסכים עמו מאחר שהוא כנגד פוסקים אחרים וכן הוא ראוי שלא לפנות אל מגילת סתרים ההיא כי לשון התלמוד עומד וצווח כנגדו דברי אמימר פרק השולח שאמר הלכתא כו' נדר שהודר ע"ד רבים אין לו הפרה ודאי שאין לפרש אין לו הפרה על לכתחלה רק מה שנאמר אין מתירין אלא בפניו וכדומה ללשון זה יש ליישבו על לכתחלה אבל אין לו הפרה או אין לו התרה אפילו בדיעבד משמע והמשענת השני שהוא לדבר מצוה משענת קנה רצוץ הוא לאשר התו' פרק השולח ואחרים פירשו בהדיא הטעם שמסתמא הרבים מסכימין לחרטה בשביל המצוה וכאן הרבים שהיו שם אצל השבועה עומדים וצווחי' שאינם מסכימים. ועוד מצוה זו לא ידעתי מקומה כי אם יאמרו שלא ימצאו ש"צ כמוהו וידמו זה לההוא מקרי דרדקי דלא אשתכח דדייק כוותי' דפרק השולח א"כ גם לב"ה אשר החבורה הנ"ל מתפללין שם נאמר שמצוה להניח החזן הזה להם ואם לב"ה ההוא אשר החבורה שם אפשר באחר יקחו אלו האחר ההוא ולא יפירו ברית ושבועה על חנם כי דבר מצוה אינו טעם רק כאשר אי אפשר לקיים המצוה בלי הפרה בכן לא ידעתי אנה אפנה ואיזה דרך ישכון אור להתיר שבועה ע"ד רבים ואין להסתפק בנדון זה אם הוא נקרא ע"ד רבים מאחר שלא פירשו שמותם כי הלא ראית לפניך בתשובה הנ"ל כי ברור מללו הפוסקים שכאשר הרבים לפניו שאין צריך לפרש שמותם וכאן היו כולם יחד בקשר ונשבעו כל אחד מהם לכל חביריו ובמעמדם ולכל אחד היו חביריו הרבים אשר נשבע על דעתם גם בעיקר הדין רבים הם החולקין על זה וסוברין שאין צריך לפרש שמותם ודלא כר"ת וא"כ מי הוא אשר יכניס ראשו בין ההרים ויקל בחומר שבועה. בכן אומר על החזן ההוא שנתפתה לקול האנשים של הכנסת האחרות יקבל שכר על הפרישה אשר יפרוש מהם וישוב לאחוזת מריעיו אשר נתקשר עמהם בשבועה פן יריצו המורים גולגלתו מחמת חומר החרם והשבועה אשר רבוץ עליו ושלום על דייני ישראל ותלמידיהם כי לא יטריח אותם לצאת למלחמה כנגדו נאום מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל: רב יצא מן העיר ונדה כל הקהל ודור אחרון אחר שנפטרו הראשונים לבו נוקפו מן העונש ב"מ: סט מני הצעיר שלום לכם עיר מנופלי שלום לכם אל תיראו הקשבתי עליכם היות יראת אלהים על פניכם ותחושו על עסק ביש הזה בעיר ההיא מקדם שהיה ביניכם מורה צדק נקרא בישראל רבי לוי ולסיבת קטטה היה לו עם איש אחד מן תושבי העיר יצא הצדיק מן העיר ועשם רושם שנדה כל הקהל הנמצא אז בעיר באמרו שהיה בידם למחות באיש ריבו ולא מיחו ומאז באו על יושבי העיר צרות רבות ב"מ ועתה אף כי ארכו הימים ודור הראשון הלך לו ודור אחר בא אשר לא היה במעמד ולא ראה כל המעשה ההוא מ"מ עדיין לבם נוקף ולקול עלה נדף תהיו נרדפים ותאמרו שארס הנח"ש ההוא רודף אחריכם ח"ו ותדרשו פי חכמים לבקש לכם עלה לתרופה. והנה הנכבד והמפואר כמ"ר שלמה י"ץ אשר נתגורר פה אתנו זה שנתים עד עתה ששמע כי פקד ה' את עמו ונתן בלב המלך שלכם להניח לכם מכל אויביכם