מהר"ם פדואה רו

אסמכתא במקום שבועה סז אהובי היקר כמ"ר אליעזר ברבי בנימין ז"ל מה מאד מתקו לחכי אמרי נועם כי שמעת לקול מוריך אשר גערו בך וגזרו עליך לבטל אשר עשית בערכאות נגד גיסך המפואר כמ"ר יצחק י"ץ ומאז שמעתי כי לא תחוש לקמחך כי לקול לטות' דרבנן נרעדת ונשמעת מהלכד בחרמם ב"מ ולשבועות ולחרמים אשר העמסת על עצמך לא תחוש ותאמר להשליכם אחר גיוך וזה כי בקשר אמיץ נקשר' לעומת גיסך שלא ליטפל בעסקי חניות בפריר"ה בלי רצון גיסך עם יתר שעבודי אשר נשתעבד' בשטר ההוא וכולם בשבועה ובחרם ובתקיעת כף קבלת עליך ושמעתי אומרים עליך תתפאר להרוס המצב ההוא ולהתלות בבוקי סריקי לאמר כי דבריך היו באסמכתא ואשר שם לפניך טענה רעועה זו לא ראה אור תורה מימיו בלי ספק הלא כל דיני אסמכתא הם בנויין על תנאי זה באמרם פרק איזהו נשך כל דאי לא קנה וכיוצא בהם אכן נדון דידך שקבלת עליך בהחלט בחומר קנין ושבועה שלא להטפל בעסקי חניות פריר"ה ושאר שעבודי השטר איך תדמה אל זה לשון אסמכתא ואולי תאמר לפחות על העונשין אשר קבלת עליך ירבץ דין אסמכתא ובעוברך על שבועתך תדמה בנפשך להמלט מן הקנסות חלילה לך ושמור נפשך מאד להשען על קו תוהו ואבני בוהו הלא בהדיא נזכר בהג"ה ברמב"ם פרק י"א דמכירה פסק הר"ם דנדר ושבוע' ותקיעת כף מהני אפילו באסמכתא דרובן ע"י דאי כגון אם יהיה אלקים עמדי אם נתן תתן את העם הזה בידי וכהנה רבות בכן אל יהיה זאת לך לפוקה ולמכשול עון וידוע תדע שאם תעבור ולא תקיים אפילו דבר אחד מכל אשר נשתעבדת בשטר ההוא שאז ירבץ עליך דין נדוי ושמתא אשר העמסת עליך בשטר ההוא אף אם לא יחרימו אותך אלופי ישראל כי משפטיך אתה חרצת והחרם מעצמו יחול ודידיה יעביד בכן שמור נפשך מאד ויהי אלקים עמך ולא תבוש בהאי עלמא ובעלמא דאתי. כה מעתי' אהובך מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל: שבועה על דעת רבים והורו קצת מורים שהיתר מועיל בדיעבד לצורך מצוה: סח אהובי האלוף ה"ה כמהר"ר משה חנין בכמ"ר פרחי' חנין ז"ל שלום. חבורך ראיתי עם העתק הקשור אשר נתקשרו החבורה הקדושה בקשר אמיץ בשבועה חמורה בנקיטת חפץ ע"ד רבים והנה כעת נמצאתי פה ויניזיי"ה עמוס התלאות מעסקי צרכי הגליל וקשה עלי להשיב בדברי תורה אם לא באהלי בבית מנוחתי שהוא כעת בפדווא"ה אשר שמה מקום קבוע לי בין העמודים שלי לעסוק בדברי תורה בבית מדרשי אשר הספרים והחבורים שלי נכונים לי שמה בכן בקשתי משלוחכם שימתין עד אשוב לביתי ואז אענה אשר בלבבי ולא נתקרר רוחו באמרו שדרכו לפניו וכי האניה מוכנת להפרד ולא יוכל להמתין מעתה שלא להשיב אותו ריקם אכתוב שורותי' לבד תמצית כוונתי והסכמתי בקצור מאד ולא ארחיב בראיות עד הגיעי לבית מנוחתי אז אחבר מילין לרצונו אף כי אין בו צורך כי לדעתי לא יעלה על לב שום מורה צדק להסכים להיתר זה להקל בחומר שבועה זו על סמך ראיות כושלות הלא שתי סולמות רעועות אשר עלו וירדו בו המתירין הן הנה היות ההיתר לצורך מצוה וכי הוא בדיעבד מאחר שיצא הדבר בהיתרא יצא ובשניהם לא ימצאו ידיהם ורגליהם בבית המדרש לאשר על החלוק בין לכתחלה ודיעבד גדולי המפרשים חולקים עליו הראב"ד ורשב"א וסיעתם ואף מי ששם הפרש בין לכתחלה