מהר"ם פדואה קעה

לפנינו דאפילו במתנת ש"מ דכיורש שוויוה רבנן כדאמרינן פרק מי שמת בעובדא דאיסור גיורא אפילו הכי פסק הרא"ש שהבת נוטלת שני שלישים שלימים דלאו לכל מילי כיורש שוויוה אשר כתב רבי יונה והטור הביאו בסי' הנ"ל והזכר היורש הוא לבד יפרע החוב מחלקו ק"ו מתנת בריא והוא ממש כנדון דידן לכאורה דמה לי נתן האב לבת שני שלישים אי כחצי חלק זכר וק"ל אם כן לכאורה היה נראה שראובן יפרע כל הנדוניא מחלקו לבד בין היתה עשור נכסים או יותר אמנם אחרי רואי בתשובת הגאון רבינו קלון בסימן ע"ח ראיתי כי כושל ראייתי וז"ל וגם היה ראוי להנתן לה נדוניא מהנכסים לפי כבודו לפי מנהג המדינה וכ"ש כאשר השיא אביה ז"ל הרבה בנות בחייו היה ראוי לאמוד בה ערך בערך כו' עד אמנם מאחר שפסק ר"ח וכן התו' ורוב הדעות שאין שמין באב להוסיף על עשור נכסים אלא לגרוע אין בידינו לחייבו יותר מעשור נכסים. אמנם משום ועשי' הישר והטוב היה לעשות בדרך הנ"ל לאמוד באב אך אם יבא להוסיף על עשור נכסי' אינו יכול להוסיף כ"א מחלק המגיע לו אחרי אשר יפרע שטרי שאר הבנות הנוהגות בגלילות הללו מאחר שרוב הפוסקין ס"ל שלא להוסיף על עשור נכסים ע"כ הרי לך מפורש שהעשור יפרעו יחד הזכרים והבנות שיש להם שטרי ירושות אך המותר אשר יתן הזכר הוא מחלקו לבד. מעתה ראוי לי ליישב דברי הגאון הנ"ל שלא יחלוק על דברי הרא"ש הנ"ל ונר' דסובר דשאני התם שאמר ינחנו שני שלישים לבתו מנכסיו וישאר השליש למי שראוי ליורשו דנראה מדעתו דמתנת הבת עיקר לו והנשאר לבד יהיה ליורש וגם לא תלה חלק הבת בחלק הבן אבל בנדון דידן שאמר שיבאו לחלוקה ותטול הבת כחצי חלק זכר ותלה חלק הבת בחלק הזכרים לומר שתטול כחצי חלק זכר השוה שניהם יחד זה לחלק שלם וזאת לחצי חלק כי במתנה אנו הולכין אחר אומדנא כנ"ל דהגע עצמך אם יהיו הרב' בנו' שיטלו כל אחת עשור נכסים ויהיה הכל מחלק הזכר יעדיף אז חצי חלק הנקב' מחלק שלם של הזכר ואומדנא דמוכח הוא שרצה להדיף חלק הזכר מאחר שאמר שהבת תטול כחצי חלק זכר. עוד נראה לומר שסובר הגאון ז"ל שמה שאמרו שהבת בפרנסה בעלת חוב הויא ולא יורשת לאו כללא הוא שתחשב בעלת חוב לכל מילי רק למה שהזכיר התלמוד בהדי' דמצי לסלוקי בזוזי או בחד ארעא דאי לגמרי חשבינן לפרנסה כחוב אם כן אם דרך משל הניח האב מאה דוקא"ט ויצא עליו חוב מן תשעים דוקא"ט יצא הבן נקי מנכסי האב כי הבת תטול עשרה מאחר שהיא בעלת חוב והבעל חוב יטול כל הנותר מן היורש אם כן תהדר קושיא לדוכת' מה שהקשו ואמרו לרבי פרק מציאת האשה מי שיש לו עשר בנות ובן אין לבן במקום בנות כלום אלא ודאי לענין זה כיורשת היא שגם היא לא תגבה חלקה כי אם ממה שנשאר נקי ליורשים אחר פרעון החובות כמו שאר יורשים שיורשים המותר ואחר נפרעו החובות מחשבי' הנכסים הנשארי' ונותנין לה העשור מן הנשא' כמו שמתרץ רבי ענין עשר בנו' שכל אחת מקבלת עשור מן הנשאר מעתה נאמר שגם לנדון זה סובר הגאון ז"ל שהפרנסה כירושה הוא שנתמעט מעת' חלקי הבנות שיש להם שטרי ירושה כנהוג כמו שנתמעט חלקן כאשר יהיו הרבה בנים זכרים כי ברבוי היורשי' יתמעט' חלק הבנות שכל אחת מהם נוטלת כחצי חלק אחד מן הזכרים וכן גם הפרנסה היא ירוש' לענין זה למעט חלק השטרו' ולא נאמ' שהפרנסה חוב היא ויהיה חלק הפרנסה בחלק הזכרים לאמור שהוא בכלל ירושתם להגדיל חלק השטרות והזכרים יפרעו חובם מחלקם ונראה להוכיח מסוגיית התלמוד דלאו לכל מילי אתמר